העיתונאית דניאלה שמי הלכה לעולמה
העיתונאית והסאטיריקנית דניאלה שמי, שכתבה את הטור "דניאלה היקרה" ב"ידיעות אחרונות" והשתתפה בתוכנית "אין עם מי לדבר", הלכה לעולמה בגיל 72 לאחר מאבק במחלה קשה
הסופרת, העיתונאית והסאטיריקנית דניאלה שמי הלכה היום (שבת) לעולמה לאחר מאבק במחלה קשה, בביתה שביפו. בני משפחתה שהו לצדה ברגעיה האחרונים.
שמי כתבה במשך שנים את הטור "דניאל היקרה" ב"ידיעות אחרונות", וכן השתתפה בתוכניות רדיו וטלוויזיה.
שמי, שנולדה ב-1943 באיטליה, עלתה עם משפחתה לישראל כאשר היתה בת שמונה. היא גדלה בירושלים, שם התיישבה המשפחה. לאחר שירותה הצבאי התגוררה בתל אביב ובגיל 21 נישאה לסופר והעורך גבריאל מוקד, נישואים שהסתיימו כשלוש שנים מאוחר יותר. בשנת 1970 נישאה בשנית לסופר אהרן שמי ונולדו להם שני בנים. שמי הלך לעולמו בשנת 2010.
בתחילת שנות השמונים החלה שמי לעבוד כעיתונאית. במשך כ-25 שנים כתבה בעיתון "העולם הזה" וב"ידיעות אחרונות". הטור "דניאלה יקרה", בו ענתה על שאלות כותבים פרסם אותה בציבור הרחב. שמי הנחתה כעשר שנים גם את תכנית הסאטירה "יתוש בראש" של גלי צה"ל. באמצע שנות התשעים השתתפה בתוכנית "אין עם מי לדבר" בערוץ 2, בפאנל הומוריסטי-סטירי לצד הסופר והאמן יאיר גרבוז, המאייר דני קרמן, המוזיקאי יאיר ניצני, המשורר יהונתן גפן, השחקנית אודיה קורן ומי שכיום הוא נשיא המדינה - ראובן ריבלין.
מלבד עבודתה כעיתונאית, כתבה שמי גם כמה ספרים שעסקו בבישול ובהומור, בסטירה אישית וציבורית. ספרה "דניאלה היקרה: שאלות לעיתון ותשובות שהגיעו להן" ריכז את מיטב טוריה ב"ידיעות אחרונות".
בטור שהתפרסם לאחר רצח רבין, העלתה שמי את רשמיה מהזעזוע האישי והלאומי של אותם הימים: "בערב הלכתי לכיכר מלכי ישראל כדי לראות אנשים כמוני", כתבה. "אנשים מצטערים וכואבים. אנחנו כולנו יודעים מה זה צער ומה זה כאב ומה זה אבל. אבל שם, בכיכר, ביום שני בערב, ראיתי איך נראית תוגה. ..מאות אנשים, רובם צעירים, ישבו מול מאות נרות דולקים ושתקו...שעה ארוכה עמדתי שם. לא יכולתי ללכת...רגעינו הקשים תמיד נושקים לרגעינו היפים, ומה שצריך עכשיו זה ללבוש אדרת של אופטימיות על לבוש האבל וללכת קדימה".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ספד לה עם היוודע דבר מותה: "בצער גדול שמעתי על מותה של דניאלה שמי, החכמה והיקרה. עיתונאית שנונה וחריפה שהיה לי הזכות לחלוק איתה מסך בתכנית הסאטירה 'אין עם מי לדבר'. את הביקורת הנוקבת שהעבירה, נהניתי לשמוע ולקבל, גם כשהייתה החריפה ביותר. היה לה חוש הומור מבריק, והיו לה אבחנות מקוריות והמלצות מעודדות, כמו זו, שנחרטה בזיכרוני: ״תפוחי אדמה אינם משמינים. משמין רק מי שאוכל אותם. דניאלה נפלאה, נוחי בשלום".