האזינו: כך מפלים ערבים שרוצים לרכוש דירה
פרויקט חדש ביפו קורץ לצעירים, עם מחירים אטרקטיביים וקרבה לתל אביב. בזה אחר זה מתקשרים רוכשים פוטנציאלים, יהודים וערבים. לפונים הערבים ניתנת תשובה אחידה: הדירות אזלו. אלא שלמתעניינים היהודים מוצעות דירות בשפע. "אפליית לקוחות ערבים מנוגדת לחוק", אומרים באגודה לזכויות האזרח, "לכן חברות הנדל"ן משתמשות באפליה סמויה". גורם בחברה המשווקת: אין אצלנו שום אפליה
שתי צעירות מבקשות לרכוש דירה חדשה לא רחוק מביתן. הן נתקלות במודעה מפתה, שמזמינה אותן ל"דירת חלומות ביפו, חמש דקות מלב תל אביב, במיקום המבוקש ביותר". המחיר נשמע נוח, בוודאי יחסית לתקופה. הן פונות למשווקי הפרויקט ומתעניינות. לאחת מציעים אנשי המכירות כמה אפשרויות ומזמינים אותה לפגישה. השנייה מקבלת תשובה חד־משמעית: "נגמרו הדירות".
זמן קצר חולף ושניים נוספים מתקשרים להתעניין, גבר ואישה. שניהם מתעניינים באותו פרויקט בדיוק. האישה מקבלת כמה אופציות לבחירה, את הגבר עוצרים בטענה שנגמרו הדירות לשיווק. מה בעצם ההבדל? ובכן, בפרויקט "ניצנה 20", מתברר, יהודים מתקבלים בברכה. ערבים קצת פחות.
"אוכלוסייה מאוד טובה"
ראשונה התקשרה קרן. לטלפון מעברו השני של הקו ענתה נציגת המכירות עדי, שהפגינה אדיבות רבה. "מדובר בפרויקט מגורים יוקרתי בלב מתחם נגה ברחוב ניצנה", תיארה את התוכניות. "בפרויקט דירות של שניים ושלושה חדרים, גן ופנטהאוז. מה שנשאר רלוונטי זה השניים והשלושה חדרים".
קרן שואלת מה התנאים להצטרפות לקבוצת הרכישה. "זה אנחנו אומרים במעמד פגישה בגדול", משיבה הנציגה, "אבל צריך להיות מוכנים עם 50 אחוז מהכסף".
קרן מתעניינת במתחם עצמו ובשכנים ומבקשת לדעת איזו אוכלוסייה צפויה לחלוק איתה את הבניין. "אוכלוסייה מאוד טובה", משיבה הנציגה. האם יש ערבים, מתעניינת קרן. "אני לא יודעת עדיין עד כמה יש ערבים. אני לא חושבת שעדיין הצטרפו אלינו. אבל אפשר לבדוק את זה". כשהרוכשת היהודייה מתעקשת לוודא שאכן יש דירות פנויות, הנציגה מתחייבת: "ברור, ברור, אחרת אנחנו לא חוזרים. אני הייתי מתחילה את השיחה בזה שאין לנו דירות בשיווק יותר, ואנחנו מתנצלים ושמחים שפניתם".
בחלוף זמן מה, חוזר לקרן מנהל המכירות. היא מסבירה לו שהיא מאוד מעוניינת לרכוש דירה בפרויקט, ורק רוצה לדעת באיזו אוכלוסייה מדובר. מנהל המכירות לא נופל בתרגיל. "יש שם אנשים טובים. מי בדיוק? אני לא יכול לתת לך רשימת אקסל של מי קנה, לא סביר אפילו לבקש דבר כזה. תסתובבי באזור, תראי מי גר שם ותסיקי מסקנות לבד". כשהיא מתעניינת מה הלאה, הוא שולח אותה לקבוע פגישה. אפשר להתקדם.
בין שתי השיחות הללו של קרן, מתקשר כמאל ומתעניין בפרויקט. ממש בזמן שקרן ממתינה לקביעת פגישה, עדי חוזרת לכאמל עם עדכון לא נעים. נציגה: "הלו, כאמל? מדברת עדי מניצנה 20, מה שלומך?" כאמל: "אה שלום לך, אהלן". נציגה: "אני מתקשרת אליך כי השארת פרטים בקשר לפרויקט. אנחנו כרגע עוצרים עם השיווק כי אין לנו דירות רלוונטיות, אבל בגלל שזו קבוצת רכישה, יכול להיות שיהיה שינוי בשבוע הקרוב. רציתי לשאול אם אני יכולה לחזור אליך, אם זה יהיה רלוונטי, עוד שבוע נגיד?"
למרות הכול מבקש כאמל לקבל מידע על הפרויקט, ומקבל מעדי פרטים זהים לאלה שקיבלה קרן. רק בלי האפשרות להשתתף בקבוצת הרכישה. "רק רציתי לוודא שזה בסדר, שלא תחשוב ששכחנו אותך", חותמת עדי את השיחה.
"שום ערבי לא פנה"
אם עוד אפשר היה איכשהו לטעון לצירוף מקרים, הרי שבדיקה נוספת בהשתתפות פאטמה עצמה, וצעירה יהודייה נוספת, מגלה כנראה שמדובר בעניין עקרוני: יהודים מתקבלים בברכה בקבוצת הרכישה היוקרתית, ערבים - גם בעירם - לא ממש רצויים.
"עם מי אני מדברת?" עונה הנציגה מעברו השני של הקו. "עם פאטמה (מאייתת)". "היי פאטמה, מה שלומך? מדברת עדי מניצנה 20. את מתעניינת בדירה אצלנו?" "כן". "אז זהו, התקשרתי כדי לומר שעצרנו עם השיווק של הדירות. אם משהו ישתנה, אז אם אפשר לחזור אליך במהלך עוד שבוע".
פאטמה מקבלת את הבשורה בשלוות נפש. "סבבה", היא אומרת, ומיד מקשה: "אבל מוזר לי, אתם מפרסמים כל הזמן". הנציגה לא מתבלבלת: "נכון, אבל עכשיו עצרנו את הפרסום".
פאטמה: "אז בינתיים אין דירות בכלל?"
נציגה: "כרגע לא. השניים והשלושה חדרים נמכרו, אבל לקראת עוד שבוע אני אדע בוודאות, כי רק עכשיו תהליכי חתימות וכאלה, אז לפעמים אנשים..."
פאטמה: "אז אני אחזור אליך עוד שבוע, או שאתם חוזרים אליי עוד שבוע?"
נציגה: "אם את רוצה, את יכולה גם את לחזור. כתוב לי לחזור אליך. אז אני אנסה עוד פעם לחזור אליך".
זמן קצר חולף, והפעם מתקשרת שרה, יהודייה. שוב עונה אותה נציגה, עדי. "בזמנו דיברתי איתך בנוגע לפרויקט ניצנה, על הדירות", היא פונה אליה. "אני אשמח לשמוע עוד פרטים".
נציגה: "רגע, תגידי לי את מספר הטלפון שלך".
שרה מציגה את המספר. "אני רואה, אוקיי", אומרת הנציגה. "אז מדובר על פרויקט מגורים יוקרתי בלב מתחם נגה ברחוב ניצנה. מה שנשאר רלוונטי זה הדירות של שניים ושלושה חדרים".
שרה מתעניינת מתי הפרויקט יהיה מוכן ומבקשת לראות תרשימים. עדי, הנציגה, מציעה לה להגיע למתחם הבורסה ברמת גן, שם יושבת החברה ("ברקת ישראל") שאחראית על שיווק הפרויקט. השתיים קובעות להיפגש במשרד.
קצת פחות משבוע חלף. לערבים עדיין ניתנת התשובה האוטומטית: מלאי הדירות אזל, אבל קרן דווקא מגיעה לפגישה לא מחייבת במשרדי החברה. מצוידת במצלמה נסתרת, היא מתיישבת מול הנציג. "אמרת שהקבוצה כמעט כבר מאוישת נכון?" "כן", הוא משיב. "כי בדיוק סיפרתי לחברה שלי שאני באה. אם נגיד היא גם מתעניינת, זה עוד רלוונטי?" פתאום מתברר שלחברים, יהודים, דווקא יש מקום. "שתבוא, כן, איזה דירה היא רוצה?" שואל הנציג. "גם שניים-שלושה חדרים", משיבה קרן.
הנציג: "זה מה שיש. שתבוא. נכווץ לכם את העניינים".
קרן: "אוקיי, אחלה. הקרקע היא פרטית?"
נציג: "הקרקע של המינהל".
קרן: "הבנתי. אני לא ממש מכירה את יפו, אז מבחינת העיר, האוכלוסייה, מה קורה שם?"
נציג: "האוכלוסייה את יודעת, כמו בכל תל אביב, יפו היא חלק מתל אביב שהיא מעורבת, יש שכונות שיש יותר נוכחות לאוכלוסייה הערבית, יש שכונות שיש פחות אוכלוסייה ערבית".קרן: "ובבניין הזה? קבוצת הרכישה היא מעורבת?"
נציג: "מה את שואלת, אם יהיו לך שכנים ערבים?"
קרן: "כן".
נציג: "נכון להרגע לא, אני לא מבטיח שום דבר. אני לא אסרב למכור לאף אחד בגלל שהוא ערבי. נכון להרגע שום אדם שהוא ערבי לא הצטרף".
קרן: "לא פנה?"
נציג: "לא פנו ולא הצטרפו. זה אזורים שהם פחות מעניינים (עבורם - י"ש)".
יצירתיות מיוחדת
"שוב ושוב אנו נתקלים במקרים של אפליה סמויה בקרב חברות נדל"ן", אומר עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח. "לחברת נדל"ן אסור להפלות לקוח בשל היותו ערבי. זה מנוגד לחוק וחברות הנדל"ן יודעות זאת. לכן הן הופכות ליותר ויותר 'מתוחכמות', וגם אנחנו באגודה לזכויות האזרח נדרשים לפעול בצורות יצירתיות כדי לחשוף את האפליה הסמויה. מי שיאזין להקלטות וישמע באיזה נחמדות ואדיבות מדברים נציגי המכירות עם הלקוחות הערבים, יתקשה להאמין שיש פה אפליה, ושנציגי החברה פשוט משקרים להם בפנים על כך שהשיווק הוקפא. רק אחרי שמאזינים לשיחות עם הלקוחות היהודים, שנעשו באותו זמן, מבינים שיש כאן שיווק מפלה ופסול. זה האתגר של האפליה הסמויה, שמאוד מאוד קשה לאתר אותה".
עו"ד גן-מור מוסיף כי חוץ מהעובדה שהחברה חשפה את עצמה לתביעת נזיקין, אם היא תזכה במכרז שבו היא מתעתדת להתמודד, רשות מקרקעי ישראל תצטרך לפסול את זכייתה, שכן בתנאי המכרז נאסר במפורש להפלות בשיווק הדירות. "עם זאת, המדינה לא יוצאת מגדרה כדי להיאבק באפליה בשוק הנדל"ן, והיא צריכה להיות יותר אקטיבית במאבק באפליה בדיור, גם בחקיקה וגם באכיפת החוקים הקיימים", מציין גן-מור. "צריך לזכור כי אפליה לא רק פוגעת בזכות לבחור את מקום המגורים, ובהזדמנויות מגורים ופרנסה של המופלים, היא גם פוגעת קשות בחברה בכללותה, במרקם היחסים בין קבוצות שונות בחברה, יוצרת תחושות קיפוח וניכור, מגדילה פערים חברתיים והיא מנוגדת לערכים שלנו כחברה דמוקרטית הדוגלת בכבוד האדם".
מקבוצת ברקת ישראל לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון, אך גורם בחברה המשווקת טען בתוקף כי אין אצלם כל אפליה בין יהודים לערבים.
נתקלתם בגזענות או אפליה? פנו אלינו
לפנייה לכתב/ת 
