ישתחרר מהריתוק? המשבר של טומי ארשנסקי

לפני קרוב לשנתיים טעם הג'ודוקא טומי ארשנסקי את הטעם המר של האכזבה. עשר שניות הפרידו בין ארשנסקי לבין הפודיום של אליפות העולם. ארשנסקי כבר הוביל על יריבו הגיאורגי אמירן פפאנשוילי ביוקו, אבל ספג ווזארי ממש בשניות הסיום והפסיד. קשה לנחם ספורטאי שהיה כל כך קרוב לתהילה – אבל לארשנסקי דווקא היו הרבה סיבות להיות מרוצה מההופעה שלו באותה אליפות ברוסיה.

מי היה מאמין ששנתיים לאחר ההופעה המרשימה ההיא, ארשנסקי עלול יהיה לטעום טעם מר בהרבה של אכזבה – זה הכרוך בפספוס הכרטיס לאולימפיאדה.

מי היה מאמין שהוא יהיה בסכנת אי העפלה לאולימפיאדה? ארשנסקי (משמאל)(צילום: אורן אהרוני)

מניסוי כלים בלונדון לפודיום באליפות אירופה

בתקופה שקדמה לסגירת המשלחת לאולימפיאדת לונדון 2012, התאספו עשרות מפגינים, רובם מענף הג'ודו והקשתות, מחוץ למשרדי הוועד האולימפי וקראו לבטל את הקריטריון הישראלי ולאפשר לספורטאים נוספים, כאלו שעמדו בקריטריון הבינלאומי בלבד, לצאת לאולימפיאדה.

המחאה שהתנהלה במקביל גם בזירת הרשתות החברתיות השתלמה בחלקה. הקריטריון הישראלי אמנם לא בוטל, אבל הוחלט להגדיל את כמות הספורטאים הצעירים שייצאו לאולימפיאדה. אחד מהנשכרים מההחלטה היה הג'ודוקא טומי ארשנסקי, שהיה בן 20 אז ומצא את עצמו על הטיסה ללונדון.

ההתנסות האולימפית של ארשנסקי הייתה קצרה יחסית. ארשנסקי, המתחרה בקטגוריית המשקל הנמוכה ביותר (עד 60 ק"ג), ניצח בקרב הראשון את ירון מורן ההולנדי, מדליסט ארד באליפות אירופה, אך לאחר מכן הפסיד ליפני החזק הירואקי היראוקה, שזכה בסופו של דבר במדליית הכסף.

ארשנסקי במהלך הניצחון על יריבו ההולנדי באולימפיאדה(צילום: רויטרס)

בענף הג'ודו לא התרגשו כמובן מההפסד. לכולם היה ברור שלונדון היא רק ניסוי כלים עבורו לפני אולימפיאדת ריו, אז הוא כבר אמור להגיע כמועמד רציני להצלחה. סימנים לפוטנציאל הגדול של ארשנסקי צצו למכביר בשנים שחלפו מאז לונדון. אחרי תקופה רעה, במהלכה הפסיד ארבע פעמים בסיבוב הראשון בטורנירים שונים, ארשנסקי הציג ניצוצות בסוף מארס 2013 כשסיים חמישי בגראנד פרי סמסון בטורקיה.

שלושה שבועות לאחר מכן הגיע ההישג הגדול הראשון של ארשנסקי. למרות שהופיע לאליפות אירופה בבודפשט פצוע בכתף ובקרסול והשתתפותו הוטלה בספק, הוא ניצח בארבעה קרבות וסיים את היום עם מדליית הארד על הצוואר. שנה לאחר מכן, הגיע אותו הפסד אכזרי לגיוארגי בקרב על הארד באליפות העולם.

תקופת המשבר

נוכח ההישגים הללו נראה היה שהדרך של ארשנסקי לריו תהיה סלולה, אלא שלאט לאט הישגיו של הג'ודוקא הצעיר הלכו ופחתו. ארשנסקי נכנס למשבר, אין דרך אחרת להגדיר זאת.

זה כבר משבר(צילום: אורן אהרוני)

הפעם האחרונה בה ארשנסקי סיים תחרות בין שבעת הראשונים הייתה ב-20 במארס בשנה שעברה בגראנד פרי טביליסי. בחמשת הטורנירים האחרונים בהם השתתף הוא לא ניצח אפילו בקרב אחד. יותר מזה, חמישה מתוך שבעת הפסדיו האחרונים נבעו מעונשים.

הצוות המקצועי מתקשה לשים את האצבע על הבעיה הספציפית שהביאה לדעיכה של ארשנסקי. בענף טוענים כי מדובר במכלול של דברים: חוסר ריכוז, מזל רע וירידה טבעית, כפי שקורה לכמעט כל ספורטאי.

"הייתה לי שנה לא מוצלחת", הודה ארשנסקי ערב האליפות במסיבת עיתונאים שערך איגוד הג'ודו, "זאת הייתה תקופה קשה בשבילי עם הרבה הפסדים, ואני מתאמן חזק, עושה הכל ומקווה שבאליפות אירופה זה יתפרץ. יש הרבה קרבות שמסתיימים בעונש קטן, אולי צריך להתעלות בקרבות האלה יותר, כי כשאני מפסיד אני נופל פסיכולוגית. עכשיו באליפות אירופה צריך לעשות את הכל, אני לא מאמין שלא אהיה באולימפיאדת ריו".

הסוף השמח יהיה בריו?(צילום: אורן אהרוני)

המאני טיים של ארשנסקי יגיע כאמור כבר ביום חמישי הקרוב בקאזאן. שם הוא יצטרך להוכיח שכל הדיבורים סביבו על כך שהוא התקווה האולימפית הבאה של ישראל לא היו לשווא. המטרה - התברגות בשביעייה הראשונה, שאמורה להספיק לו מבחינת הניקוד בדירוג העולמי (מקום בין 22 הראשונים). כישלון נוסף והוא עוד עלול למצוא את עצמו מחוץ לריו – ולספורטאי כמו ארשנסקי אסור לתת לזה לקרות.