רגע נדיר בשחמט: אפרו-אמריקני בהיכל התהילה
מוריס אשלי בא לארה"ב מג'מייקה, וזוכר עדיין את תבוסותיו הראשונות בגיל 14. אבל אז הוא התחיל לשחק נגד כל מי שהסכים - גם נגד הגזענים שחשבו שצבע עורו משנה משהו. עכשיו, בגיל 50, הוא עושה היסטוריה
מוריס אשלי היה בן 14 בלבד כשראה חבר שלו מהתיכון משחק שחמט ואתגר אותו לשחק מולו. הוא ספג תבוסה, אבל התחיל סיפור אהבה עם המשחק – ומאז הוא משחק כמעט בלי הפסקה. הוא צבר אין ספור שעות תחרות בפארקים ברחבי ניו יורק ונגד שחקנים רציניים במועדוני שחמט במנהטן. היו שנים שבהן השתתף בתחרויות יותר ויותר קשות במכללה, ולבסוף התברג לטורנירים היוקרתיים ביותר ברחבי ארה"ב ובחו"ל.
כל המשחקים האלה הובילו את אשלי בן ה-50 להישגים פורצי דרך – הוא היה לאפרו-אמריקני הראשון שמוכתר לרב-אמן בשחמט (הדרגה הגבוהה ביותר לשחמטאי), וביום רביעי שעבר הוא היה לאפרו-אמריקני הראשון שנכנס להיכל התהילה של השחמט האמריקני בסנט לואיס. הוא זכה לכבוד עם פתיחתה של אליפות ארה"ב בשחמט, שבה הוא משמש פרשן.
כשקיבל בינואר האחרון את שיחת הטלפון שבה הודיעו לו על צירופו להיכל התהילה בשל תרומתו כשחקן, כמאמן וכפרשן, דמעות זלגו מעיניו. "עבורי לשמוע שצורפתי להיכל התהילה בגלל כל מה שנתתי למשחק, כל מה שעשיתי כדי לקדם את המשחק, כל מה שעשיתי כדי לעזור לצעירים לשחק, ובגלל כל ההשראה ששימשתי לאחרים – זה היה פשוט דבר שלא ייאמן", אומר אשלי.
הוא נולד בג'מייקה והגיע לבראונסוויל שבברוקלין עם שני אחיו כשהיה בן 12, שם התאחד עם אמו שעזבה את ילדיה עשור לפני כן בחיפוש אחר חיים טובים יותר, ושעבדה כאומנת ולאחר מכן בכמה עבודות פקידות משרדית.
אשלי התחיל להיות רציני בנוגע לשחמט במהלך שנות התיכון והמשיך בכך בניו יורק סיטי קולג'. כבר מההתחלה הייתה לו מטרה אחת: "רציתי להיות רב-אמן וזה כל מה שידעתי". התהליך של הפיכה לרב-אמן נעשה בחסות פדרציית השחמט העולמית, הידועה בראשי התיבות שלה בצרפתית "פיד"ה". כדי להגיע למעמד היוקרתי הזה יש לצבור נקודות והצטיין באופן יוצא דופן בטורנירי שחמט.
כשאשלי הפך לרב-אמן, ב-1999, היו לדבריו רק כ-500 שחקנים שהחזיקו בתואר הזה. כיום יש קצת יותר מ-1,500 כאלה. הם באים מכל העולם, אבל אשלי הוא האמריקני השחור היחידי שהגיע למעמד הזה. אשלי, שמתפרנס ממשחק שחמט ומאימון, אומר שהוא רוצה לראות יותר שחקנים אפרו-אמריקנים ברמות הגבוהות ביותר. "צריך לעשות עבודת הכשרה רצינית כדי להוביל שחקנים במסלול הזה", הוא אומר.
חלק ממלאכת ההכשרה הזו היא העבודה שאשלי עושה עם ילדי בית ספר, כולל בתוכנית אחרי שעות הלימודים בפרגוסון שבמיזורי. "אשלי משמש השראה נהדרת
לשחמטאים שחורים צעירים ולשחקנים צעירים מכל המגזרים. הוא נותן להם תקווה שגם הם יכולים להפוך לרב-אומן ביום מן הימים", אומר פרנק בראדי, נשיא לשעבר של מועדון השחמט מרשל בניו יורק, אחד ממועדוני השחמט הוותיקים ביותר בארה"ב.
אשלי אומר שבסך הכול החוויה שלו מעולם השחמט הייתה חיובית, ורק ברגעים בודדים הפך נושא הגזע שלו למוקד עניין. הוא נזכר במקרה אחד שבו שיחק במועדון ושחקן מבוגר יותר שאל את היריב שלו מדוע הוא נותן לאשלי לנצח אותו, והשתמש באמירה פוגענות כדי לתאר אותו. "זה כאב, כעסתי", הוא נזכר. "אחר כך אני שיחקתי מולו שני משחקים בטורניר וניצחתי בשניהם. זה מה שהופך את השחמט לנהדר כל כך. המהלכים שלך מחליפים את המילים".