אחרי מקדונלד'ס: ליצמן נגד החטיפים; יסומנו כמזיקים

יעקב ליצמן לא עוצר: אחרי שפתח בקמפיין נגד צריכת שתייה ממותקת ושם על הכוונת את רשת המזון המהיר מקדונלד'ס, שר הבריאות מסתער על היעד הבא – החטיפים.

במשרד הבריאות מוטרדים בימים אלה מהגזרה התופחת של אזרחי ישראל. 44% מהישראלים – כמעט כל ישראלי שני – סובלים מעודף משקל ומהשמנה. גם בקרב הילדים המצב מדאיג:

21% מתלמידי כיתות א' בארץ סובלים מעודף משקל ומהשמנה, ובכיתות ז' שיעורם מזנק ל־30%. במשרד סבורים כי לחלק גדול מההשמנה אחראים החטיפים והממתקים שצורכים הישראלים.

אז איך יילחם המשרד בצריכת החטיפים? בעיקר באמצעות סימון שלהם. אם עד היום יצרניות המזון היו יכולות להסתפק בציון של הערכים התזונתיים בטבלה שלא אומרת הרבה למרבית הצרכנים, ועדת הרגולציה של המשרד שוקלת לשנות את המצב הזה מהיסוד. לפי התוכנית, כל מוצר יקבל ציון שיקבע עד כמה המוצר בריא – או מזיק – בהתאם לרכיבים התזונתיים שלו. אם המוצר בריא, הוא יסומן בציון גבוה או בצבע בולט שיעיד כי מומלץ לצרוך אותו. אם המוצר מזיק, הוא יזכה לציון נמוך או לצבע שיזהיר מפניו.

חטיפים. הסימון על האריזה בדרך(צילום: shutterstock)

"אנחנו רוצים שהסימון החדש יופיע בצורה גדולה בחלק הקדמי של המוצר, כך שהוא יהיה בולט לצרכן שעושה את הקניות בסופרמרקט", אמר אתמול פרופ' איתמר גרוטו, ראש מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. "כיום הסימון לא מופיע בצורה קלה וידידותית למשתמש ולכן אנחנו מקווים שאחרי שהתוכנית תיושם יהיה יותר קל לצרכן להבין איזה מוצר הוא מכניס הביתה".

את ההחלטה באיזו שיטה לסמן את המוצרים – ציון או צבע – יקבלו חברי הוועדה כבר בשבועות הקרובים. על פי ההערכה, חטיפים מלוחים, ממתקים ואפילו דגני בוקר יקבלו את הציון הנמוך ביותר – או את הצבע המרתיע ביותר – ויוגדרו כמסוכנים לבריאות. זאת, בהסתמך על שני קריטריונים: כמות הנתרן וכמות השומן הרווי שבכל מוצר – שרמה גבוהה שלהם נחשבת למזיקה למדי לגוף. "מצד שני", אמר פרופ' גרוטו, "יהיו אלמנטים שיוכלו להעלות את הציון. אם מוצר יכיל למשל סיבים תזונתיים, שנחשבים בריאים, זה יוסיף נקודות לציון המשוקלל שלו".

בהמשך - סימון לכל מוצרי המזון

לפי התוכנית של משרד הבריאות, הסימון לא ייעצר בחטיפים – ויגיע אל כל המוצרים בשוק. במשרד מתכוונים לסמן לפי אותם קריטריונים גם מוצרים אחרים בעלי ערך תזונתי לא גבוה, וכן מוצרים בריאים כמו חלב ולחם. על פי ההערכות, התהליך יתחיל כבר בחודשים הקרובים – ואת התוצאה נראה במכולת ובסופר תוך פחות משנה. בדרך, כך צופים במשרד, ינסו חברות המזון לטרפד את המהלך, שעלול לפגוע משמעותית בהכנסותיהן.

שר הבריאות ליצמן אמר אמש ל-ynet כי המצב הנוכחי מחייב נקיטת מהלכים דרסטיים. "המאבק בג'אנק פוד הוא מאבק על הבריאות שלנו ובפרט על הבריאות של הדור הבא", הסביר. "מול נתוני התחלואה כתוצאה מסוכר ומהשמנה, יש לנקוט בצעדים מהותיים כדי להביא לשינוי בתודעה ובהרגלי הצריכה והתזונה של אזרחי ישראל. מחובתנו לקחת אחריות ולגייס את כל הכוחות לטובת הנושא".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף כי למדינה יש חובה לצמצם את התחלואה הנגרמת כתוצאה מעודף משקל. "אני מאוד מודאג ממגיפת ההשמנה, הסוכרת ותחלואיה הנלוות", אמר. "עלינו לייצר סביבה מאפשרת למי שבוחר לחיות בריא יותר".

שאלות ותשובות / רותם אליזרע

נתרן זה מלח שמעלה את לחץ הדם, וזו אחת הסיבות בגללה מתנגדים רופאים לצריכת מזון מעובד. הפחתת נתרן יעילה כמו כדור בטיפול בלחץ דם. לחץ דם גבוהה יכול לגרום לבעיות לב ולשטף דם מוחי. הנתרן הוא לא גורם להשמנה אבל הוא פוגע בבריאות. מומחים ממליצים עד 2500 מ"ג ביום

מה זה שומן רווי?

האם צריך לאכול לגמרי חטיפים ומוצרים רווי שומן או מלאי נתרן?

האם זה ישפיע על החברות?

אם רוצים לאכול חטיף מה הכי פחות גרוע?

האם יש סיכוי שזה ישפיע על הציבור?

(נתונים: סיגל פרישמן מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית חולים בילינסון)