"כל עיר תחויב בתוכנית להתחדשות עירונית"
ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות, בכנס נדל"ן בת"א: "ב-2019 ייבנו 10,000 דירות מדי שנה במסלול התחדשות עירונית, שיהוו 20% מהתחלות הבנייה בישראל". ארנון גלעדי, המשנה לראש העיר ת"א: "יש לנו פוטנציאל של 100 יחידות דיור רק בפינו-בינוי. המדינה כשלה במתן פתרונות דיור"
"ב-2015 נבנו 4,300 דירות במסלול התחדשות עירונית, וב-2019 נעבור את רף ה-10,000 דירות שייבנו מדי שנה במסלול זה - אשר יהוו 20% מהתחלות הבנייה בישראל". כך אמר היום (ב') ח"כ אלי כהן, יו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, בכנס התחדשות עירונית שערכה חברת מידע כנסים בתל-אביב. ח"כ כהן הוסיף כי "מדברים על התחדשות עירונית כבר שני עשורים אבל הפוטנציאל לא בא לידי מימוש. מדובר בתחום שהולך להכפיל ואפילו לשלש את עצמו בשנים הקרובות".
כותרות אחרונות בערוץ הנדל"ן של ynet:
מחיר למשתכן בחיפה: 400 דירות מוזלות
ההכנסה מארנונה בת"א - 6,659 שקלים לנפש
טופס אכלוס ל-85 הדירות הראשונות בחריש
כהן סיפר כי "הכנסנו לא מעט שינויים שנצביע עליהם ב-4 במאי בוועדה לרפורמות בכנסת. כל עיר תהיה מחויבת להכין פרק המתייחס באופן פרטני להתחדשות עירונית במסגרת תוכנית המתאר העירונית. על פי ההצעה, כל רשות תהיה מחויבת בתוך 12 חודשים מיום פרסום החוק לתת את התייחסותה להתחדשות עירונית במסגרת תוכנית המתאר".
הוא הסביר כי המטרה היא ליצור ודאות לכל הגורמים המעורבים בהתחדשות עירונית. "ברגע שיש לדיירים וליזמים ודאות - אנחנו נוכל לשחרר את הפקק. זה מונע שחיתות, מקטין את מספר הפניות לוועדות הערר ויותר סדר", ציין.
למרות האופטימיות לגבי השנים הקרובות, התייחס כהן לשנה הנוכחית והודה כי "ב-2016 במקרה הטוב המדינה תדביק את היקפי הביקושים של אותה שנה. עד היום הביקושים התייחסו רק לזוגות הצעירים - אבל שכחו את העולים החדשים, וכאלה יש בישראל כ-30 אלף מדי שנה; וגם את הזוגות הגרושים שמגיעים לכ-8,000. לכן יש ביקושים ל-60 אלף יחידות דיור מדי שנה - אבל אנחנו בונים רק 45 אלף יחידות. אנחנו צריכים לסגור את הפער".
עו"ד גיא פרבמן אמר בכנס כי "אנחנו מחכים לתיקון החדש של התחדשות עירונית אבל בינתיים אנחנו גרים בישראל - וכשיעופו פה טילים נבין את הצורך. צריך לבצע חשיבה כללית רחבה ולחשוב מחוץ לקופסא. היטלי השבחה הוא חיוני למימון התשתיות בעירייה, אבל צריך לראות איך מאפשרים לקדם תכניות של התחדשות עירונית".
"יש בת"א פוטנציאל ל-100 אלף דירות בפינוי בינוי"
בכנס לקח חלק גם ארנון גלעדי, המשנה לראש עיריית תל-אביב רון חולדאי, ויו"ר הוועדה להתחדשות עירונית בעירייה. "הפתרונות שצצים חדשות לבקרים מזכירים לי קרבות גלדיאטורים שנלחמים אחד בשני, אבל בינתיים הזוגות הצעירים ממתינים בצד לעזרה", אמר גלעדי. "פתרונות צריכים להיות בשיתוף פעולה ולא באופן חד צדדי. איך שלא נסובב את הגלגל, עד היום מדינת ישראל כשלה במתן פתרונות לדיור".
גלעדי הדגיש כי "התחדשות עירונית היא צו השעה. זו לא רק תוספת של יחידות דיור אלא כלי תכנוני וחברתי שמאפשר לתושבים לקבל בית ראוי למגורים, תוך שיפור התשתיות באזור מגוריו". הוא ציין כי "בתל-אביב יש פוטנציאל של כ-100 אלף יחידות דיור במספר מתחמי פינוי-בינוי בעיר - זה פתרון למשבר הדיור ולהורדת המחירים".
מיטל להבי, סגנית ראש העיר, טענה שהבעיה העיקרית היא ש"צריך להחליט אם לאפשר מגדלי יוקרה כמו אסותא, או לחדש בניינים קטנים שיכולים לסייע לתושב הקטן שיגור בדירה ראויה". לדבריה, "אנחנו מנסים שלא כל התהליכים יבוצעו באמצעות יזמים ודיירים. העירייה צריכה לקדם תוכניות כאלה באזורים מוחלשים, דרך שיח תושבים. אנחנו אולי לא מספיק חברתיים, אבל יש פרויקטים קטנים בעיר שמקדימים את זמנם ובמטרה לתת שירות ייחודי לתושבים".
גילה אורון, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז תל-אביב, התייחסה לעניין הפיננסי. "אי אפשר לצפות שהקרקע תישא עליה עלויות בחינם. אין חינם. יש עלויות לזכויות שניתנות בחינם - לא ליזם ולדיירים, אבל כן על הרשות המקומית והן גבוהות מאוד. שמענו שיתנו פטור מהיטלי השבחה בפרויקטים של התחדשות עירונית - בואו נבטל היטל השבחה, אבל מאיפה הרשות תשדרג את התשתיות ותבנה מבני ציבור לתושבים? צריך להביא בחשבון שאלה מקורות ההכנסה של הרשות".
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, התייחס להתנגדות ראש העירייה לפרויקטים של תמ"א 38 בעיר, כפי שנחשפו בשנה החולפת. "אם חולדאי היה תומך בתמ"א 38, לא היו מתבצעים פרויקטי תמ"א 38 בשום מקום אחר בארץ, כך שאפשר להגיד שמזל שהוא מתנגד לכך", אמר דנוס, "כבר היום רובם המוחלט של פרויקטי התמ"א 38 מתבצעים בתל-אביב, כי רק בה הכדאיות הכלכלית של היזמים היא מוהבקת".
עו"ד אילן שרקון, שותף בכיר במשרד שרקון, בן עמי אשר ושות', הוסיף כי "אין ספק שהעיר צריכה להסתכל על מכלול הגורמים בהתחדשות עירונית כמו תוספת יחידות דיור, תשתיות, תחבורה, חינוך ועומסים". הוא ציין כי הבעיה העיקרית היא ש"כל רשות מקומית מתנהלת באופן אחר, והבעיה היא חוסר אחידות. יש שיקולים שעירייה צריכה לקחת בחשבון, אבל מה עם צדק חלוקתי?".
