צה"ל בודק עד להיכן נחפרה המנהרה, החיילים מתאמנים ללחימה תת-קרקעית
בימים הקרובים יימשכו חיפושים אחר הסתעפויות של מנהרת חמאס שהתגלתה בשטח ישראל. בצה"ל מתחזקת ההבנה שהיא נחפרה לפני צוק איתן. בינתיים, כל לוחם חי"ר עובר אימונים במתקנים המדמים מנהרות, ומקבל ציוד מיוחד לקראת המלחמה הבאה מתחת לאדמה
העבודות על איתור תוואי המנהרה ההתקפית של חמאס בעוטף עזה, שחשיפתה פורסמה אתמול (יום ב'), יימשכו בשבועות הקרובים כדי לוודא שאין לה הסתעפויות נוספות בתוך שטח ישראל. בשלב הראשון אטם צה"ל את המנהרה בקטע שמתחת לגדר ובכך מנע את השימוש של חמאס בה. את הפתח הנוכחי ביצעו כוחות ההנדסה של צה"ל בין עשרות למאות מטרים מזרחית לגדר, בסיוע האמצעים הטכנולוגיים החדשים. לפי שעה לא ברור עד להיכן נחפרה המנהרה בעומק שטח ישראל.
במנהרה לא נמצאו ממצאים שיכולים להעיד כי היא אכן נחפרה בשנה האחרונה, מה שמטיל ספק בהערכה הראשונית כי היא נחפרה אחרי מבצע צוק איתן.
מנהרה בשטח ישראל - כתבות נוספות:
- הותר לפרסום: נחשפה מנהרה התקפית של חמאס
- אחרי חשיפת המנהרה: חמאס יוציא להורג 5 משתפי פעולה
- עוד קריסה: חורף קטלני ליחידת החופרים של חמאס
- פריצת דרך מתחת לאדמה / פרשנות, רון בן ישי
המערכת הטכנולוגית החדשה שבה נעשה שימוש לגילוי המנהרה תופעל בחודשים הקרובים בכמה מוקדים נוספים לאורך גבול הרצועה, שבהם מבצע צה"ל חפירות הנדסיות בשל חשש להימצאות מנהרות חוצות גדר נוספות.
הציוד האישי החדש ללחימה במנהרות
בינתיים מביט צה"ל קדימה לא רק לחיפוש אחר מנהרות נוספות, אלא גם לאפשרות של לחימה בתוכן. כמעט שנתיים חלפו מאז מבצע צוק איתן, ובצבא סיימו לגבש את תפיסת ההפעלה שתמנע אירועים כמו חטיפת גופות הדר גולדין ואורון שאול, או אפילו חטיפת ישראלים חיים. בימים אלה מצייד צה"ל את לוחמי גדודי הסיור בחטיבות החי"ר באמצעים טכנולוגיים ואחרים ללחימה במנהרות.
בין השאר מדובר במכשירי קשר זעירים ייעודיים לאזור הלחימה התת-קרקעי, מסכת נשימה מיוחדת הנקראת "נשמית", אמצעי לראיית לילה בעלטה מוחלטת, אקדחים ואמצעי מיגון קלים יותר ללחימה מתחת לאדמה.
אך מעל הכול מדובר בתורת לחימה שנבנתה מחדש ללחימה במנהרות, ו"נוגעת" בכל לוחם בצבא: מרמת הגדודים הרגילים ועד היחידות המיוחדות והייעודיות, כגון יהל"ם וסיירת מטכ"ל, שהיו מוקד הידע היחיד בצה"ל לנושא עד המלחמה בקיץ 2014.
החי"רניק נגד המנהרה
כיום הפיתרון למנהרות הוא מודולרי, ומחולק לשני נדבכים עיקריים: גילוי וזיהוי בזמן שגרה וחירום של מנהרות אסטרטגיות, חוצות גדר, שדרכן חמאס מתעתד להחדיר לעוטף עזה עשרות מחבלי כוח ה"נוכבא" המובחר שלו למסע הרג וחטיפה. לנושא זה נרשמה סנונית ראשונה כאשר המערכת הטכנולוגית החדשה הובילה את גילוי המנהרה החדשה לפני כשבועיים בדרום עוטף עזה.
מערכת זו, לפי תפיסה משולבת ביכולות מבצעיות, הנדסיות ומודיעיניות, תוכרז מבצעית באופן מלא בקרוב, ופריסתה לאורך גדול הרצועה מתוכננת בהמשך. מבחנה המשמעותי יהיה בחודשים הבאים בגזרות אחרות בגבול הרצועה, אם תצליח לאתר או לשלול מנהרות התקפיות נוספות.
הנדבך השני נוגע להתמודדות עם מנהרות לחימה בזמן תמרון במלחמה הבאה - ברצועת עזה או בדרום לבנון. חמאס הצליח לפגע בלוחמי צה"ל בשתי תצורות המנהרה שלו לאורך צוק איתן ולגבות מחירים כבדים בחדירותיו התת-קרקעיות ליער בארי, סמוך לניר עם, ובפילבוקס הנושק לנחל עוז. אך את שתי החטיפות שלו בצוק איתן, אולי ההישג הנדרש ביותר של הזרוע הצבאית מלוחמיה, ביצע חמאס באמצעות מנהרות לחימה בתוך הרצועה.
אם בעבר נזקק צוות קרב חטיבתי שתמרן בשטח אויב להזעיק את לוחמי יהל"ם או יחידה מובחרת אחרת כדי לטפל במנהרה שגילה, כיום כל גדוד יכול ברמתו לתת לפחות מענה יעיל וראשוני. יחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הפכה מאז צוק איתן לאגד של ממש, עם הגדלת כוח הלוחמים שלה להיקפים גדולים מבעבר.
"יש לנו כבר הגדרות ברורות מה עושה כל כוח שנתקל במנהרה או יודע על מנהרה בשטח שבו הוא מתמרן", הסביר לאחרונה ל-ynet מפקד חטיבה סדירה. "המענה הוא רוחבי, לפי דרגות וצורך. גדוד חי"ר יודע כיום לאתר פיר, לחסום אותו ולמנוע יציאה של אויב ממנו".
המנהרות שנחפרו לאימונים
ועדה מיוחדת שהוקמה בזרוע היבשה אחרי צוק איתן גיבשה את תורת הלחימה המשודרגת מול איום המנהרות, שלא פוסחת כיום על אף אימון או הכשרה של לוחם ביחידות השדה המתמרנות. חלק מאותם אימונים, בעיקר בסיירות, אורכים שבועיים-שלושה. לאלה הוסיפו בצבא מתקנים מיוחדים שמדמים מנהרות, שכבר פרוסים בחלק גדול ממחנות האימונים.
עבור הציבור הישראלי הפך איום המנהרות למעורר אימה אחרי המלחמה ב-2014, בשל תיעוד יציאת המחבלים מבטן האדמה. החששות עלו אחרי המבצע גם על ידי תושבים מקו העימות בגבול לבנון, והם נבדקו בשטח אך טרם נמצא להם ביסוס מוחשי. למרות זאת, יש בצה"ל גם מי שמכניס את הנושא לפרופורציה.
"האיום התת-קרקעי הוא לא קיומי, אבל יש לו השפעה", מוסיף המח"ט. "אנחנו לא מבטלים אותו ובודקים כל טענה לשמיעת רעש חפירות".
חלק מהבדיקות שהופרכו בוצעו באזור הישוב פרי גן, הרחוק כעשרה ק"מ מגבול הרצועה, מרחק כמעט בדיוני לחופרי חמאס. "הרמטכ"ל הגדיר את מציאת הפיתרון לאיתור וסיכול המנהרות כיעד מספר אחד", אמר בשבוע שעבר קצין בכיר בפיקוד דרום. "אבל המנהרות הן לא איום אסטרטגי. רק בשבוע שעבר סיימנו השתלמות נוספת בנושא המנהרות, הצגנו את אמצעי הלחימה להתמודדות ולכל אחד מ-25 הגדודים המרחביים של חמאס הכנו ספר מודיעיני עם כל פרטיו. דווקא מול מנהרות הלחימה בשטח הרצועה קל יותר לטפל".
לפנייה לכתב/ת 
