הסיוט חזר למשפחות קורבנות האוטובוסים באינתיפאדה השנייה: "חיים באי-ביטחון"
שרה מלכה איבדה את בתה קארין ב-2004 בפיגוע משולב בשני קווים בבאר שבע, יוסי צור ורון קרמן שכלו את ילדיהם אסף וטל ב-2003 בקו 37 בחיפה. הפיצוץ בקו 12 בירושלים החזיר את קרובי הנרצחים באוטובוסים לימים הקשים שבהם ישראל בערה: "רואים את המשפחות ויודעים מה עובר עליהן"
הפיגוע באוטובוס בכניסה לשכונת תלפיות בירושלים, שבו נפצעו 21 בני אדם, החזיר רבים מקרובי נרצחי האינתיפאדה השנייה ורבים שנפצעו לאסון הפרטי שלהם. שרה מלכה חזרה לטרגדיה שפקדה אותה ב-31 באוגוסט 2004. בתה קארין נרצחה בפיגוע המשולב שאירע אז בשני אוטובוסים בבאר שבע. 16 בני אדם נרצחו ועוד 100 נפצעו בפיגוע הכפול. "זה מחזיר אותי אחורה לכאב ולסבל", אמרה מלכה בעקבות הפיגוע בירושלים, "אני לא יכולה לראות דברים כאלה, זה פשוט עצוב לי".
בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000 התרחשו ברחבי המדינה שורה של פיגועי התאבדות באוטובוסים, שגבו את חייהם של מאות ישראלים. בין היתר נרצחו 22 בני אדם בפיגוע שאירע בקו 5 בתל אביב ב-19 באוקטובר 1994, 26 נרצחו בפיגוע בקו 18 בירושלים ב-25 בפברואר 1996 ו-15 בני אדם נרצחו בפיצוץ בקו 16 בחיפה בשניים בדצמבר 2001.
מחבלים מתאבדים של חמאס ביצעו את הפיגוע הכפול שהחריד את בירת הנגב בקווים 7 ו-12 בשנת 2004. כמעט 12 שנה אחרי התופת שחוותה מספרת שרה מלכה כי מאז שבתה נרצחה בגיל 23 - חייה לא שבו למסלולם: "זה נכון שאנחנו ממשיכים לנשום, להתלבש, לחיות, אבל זה לא באמת חיים בלי הילדה הזאת. אני מרגישה שהיום אנחנו הולכים לאיבוד, אזרחים מתוך המדינה מבצעים פיגועים, אנשים מתוכנו".
מלכה אמרה עוד כי "כל יום אני מרימה את הראש ומודה לבורא עולם שאני בחיים, אפילו שאני לא אישה מאמינה. כשהתחילו הפיגועים הקשים בשנות ה-90 אמרנו שאנחנו בבאר שבע מאוד רחוקים מזה, אבל זה הגיע גם אלינו. היום למשל עליתי לאוטובוס והסתכלתי ימינה ושמאלה. את פשוט חיה באי-ביטחון, כל הזמן מרגישה שאת צריכה להיות ערנית, זה מרתיח. בבית אני סוגרת דלתות וחלונות כדי שאיש לא ייכנס".
בחמישה במרס 2003 אירע פיגוע בקו 37 בחיפה שבו נרצחו 17 בני אדם, בהם אסף צור. יוסי, אביו של אסף, אמר כי הפיגוע הערב בירושלים תפס את המשפחה בעיצומה של סערת רגשות. בצירוף מקרים עגום צפוי להתקיים היום (ג') דיון בבקשה להפחית שליש מעונשו של הסייען למחבל שביצע את הפיגוע, ערבי-ישראלי מחיפה.
"המחשבה שאדם שסייע לחוליית חמאס לרצוח את ילדינו ישוב לחיים הרגילים ויתגורר בעיר מזעזעת את כולנו", אמר צור. "בזה עסקנו כל היום, ולתוך זה נכנס הפיגוע בירושלים. אתה רואה את העשן שעולה מהאוטובוס וזה מחזיר אותך לאותו יום. הטלפונים לוודא שכולם בסדר, הריצות בין בתי החולים כשבכל מקום נותנים לך להסתכל ברשימות והבן שלך לא שם. ואחר כך אבו כביר".
צור הוסיף כי "למרבה המזל, בפיגוע בירושלים אין הרוגים אבל אתה רואה את המשפחות ויודע בדיוק מה עובר עליהן, שהן מתחילות עכשיו מסע שאנחנו נמצאים בו כבר 13 שנה. וזה איום וזה נורא. כשאנחנו שומעים בתקשורת שזו עליית מדרגה ואולי טרור האוטובוסים חוזר, זה כואב ומזעזע".
בפיגוע בקו 37 בחיפה נרצחה גם טל קרמן - אף היא בת 17 במותה. רון קרמן, אביה של טל, אמר הערב בזעם כי "כל העולם יכול לשחק עם כל מיני פריביליגיות של זכויות אדם, אבל תפקידה של ממשלת ישראל הוא קודם
כל להגן על חיי האזרחים. אנחנו רואים שהגלים האלה עולים ויורדים. זה התחיל בסכינאות, המשיך במפגעים שחוברים יחד ועכשיו זה מגיע לטרור האוטובוסים".
האב השכול הוסיף כי "חבל שאחרי כל הטעויות שנעשו ממשיכים לעשות אותן שוב. משחררים את המחבלים, מחזירים את הגופות, ועד שהורסים איזה מבנה עוברים חודשים. המלחמה בטרור צריכה להיות מיידית".
בנוגע לדיון שיתקיים היום בעניינו של המסייע למחבל המתאבד אמר קרמן כי "המחבלים גדלו על מצע של שנאה שבאה מהבית. רגע לפני שהבת שלי נהרגה מישהו צעק 'אללה הוא אכבר'. אותה חברה מאדירה את המחבלים, הרשות מממנת את המשפחות והמחבלים וקוראת כיכרות על שמם. קיוויתי שלא נגיע למצב הזה, אבל אדם עם עיניים בקודקודו יכול היה לראות שזה הכיוון. ההסתה מהרשות עדיין נמצאת, צריך היה לראות שזה מגיע. אבל הכלים בידיים שלנו וצריך לטפל בזה".
לפנייה לכתב/ת 
