"רונית אלקבץ היתה אחת ממנהיגות הקולנוע"
קהילת הקולנוע הישראלי אבלה על מותה של רונית אלקבץ ממחלת הסרטן. "היא נאבקה להישאר בשביל הילדים", סיפרה הבמאית וחברתה קרן ידעיה שפגשה אותה לפני מותה. "היא היתה כוכב שחור בגלקסיה שלנו", ספד לה השחקן ששון גבאי, ומשה איבגי הוסיף: "היתה לה נוכחות עצומה"
אבל כבד ירד על חבריה ומכריה של רונית אלקבץ עם היוודע על מותה בגיל 51. "היא היתה אחת השחקניות הגדולות ביותר שקמו כאן אי פעם", אמרו עליה במאים ושחקנים שהכירה לאורך הקריירה הענפה שלה בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, וסיפרו על מי שהיתה לגברת הראשונה של הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות, והלכה לעולמה בטרם עת.
בעולם נפרדים מרונית אלקבץ: "שגרירת הקולנוע הישראלי"
השחקנית שלא למדה משחק: אלקבץ בתיאטרון
אלבר אלבז: "הבגדים שלי הלכו לעולמם עם רונית אלקבץ"
"היא היתה אמנית בכל רמ"ח אבריה, אחת היוצרות הגדולות ביותר שהיו כאן", אמר הבמאי אבי נשר, "אחת ממנהיגות הקולנוע, אדם מאוד משמעותי בקולנוע הישראלי".
אלקבץ הלכה לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן שנשמר בדיסקרטיות, ומעטים ידעו עד כמה חמור היה מצבה. בשנים האחרונות פרחה במקביל הקריירה שלה עם זכיות בפרסים וכבוד בישראל ומחוצה לה, ובגיל 47 אף הפכה לראשונה לאם כשילדה תאומים. "היא היתה בשיא של יצירה ועשייה, וסוף סוף היו לה ילדים", אמרה על כך השחקנית חנה לסלאו, ששיחקה לצדה ב"עלילה" של עמוס גיתאי מ-2003, "חשבתי שהיא תצא מזה. היא היתה אישיות מאוד חזקה. יוצרת, לוחמת, אדם מיוחד. זו אבדה לעולם הקולנוע".
גם השחקן ששון גבאי, שבין היתר שיחק לצדה של אלקבץ בסרט "גט", התייחס למותה של השחקנית בתקופת שיא שכזו: "היא היתה אישה מאוד פרטית וגאה, היא לא שיתפה את כולם, רק את הקרובים אליה, ידעתי שהמצב לא טוב אבל לא העזתי לדבר איתה. כיבדתי את הפרטיות שלה. לקח לה זמן למצוא את הקן המשפחתי שלה להתחתן ולהביא ילדים, כל כך שמחתי שהיא מצאה את המשפחתיות, וכל זה נקטע בצורה ברוטאלית ואכזרית".
"רונית אלקבץ באמת היתה כוכב שחור בגלקסיה שלנו", הוסיף, "זו אישה שבכוחות עצמה, בעשר אצבעותיה ובציפורניים שלה, בנתה את עצמה כשחקנית, אמנית ויוצרת. היא הגיעה למקומות נפלאים, אי אפשר היה להתעלם מהנוכחות שלה. כשרונית נכנסה למקום, כל מה שקרה קודם פשוט נמחק. ב'גט' ראיתי אותה במלוא תפארתה כשחקנית אינטלגנטית ועמוקה, היא היתה כל כך מלאה. כל מה שהיא עשתה היה תמיד עם אג'נדה כלשהי - נשית, עדתית וחברתית. אני לא אשכח את הקלוז אפ הארוך שהיה לה ב'גט', כשהיא לא אומרת מילה ומסתכלת למצלמה. ראיתי את רונית הילדה, הנערה, הבחורה, האישה הבוגרת. ראיתי סיפור חיים שלם דרך המבט הזה".
"ראיתי אותה הרבה בתקופה האחרונה", סיפרה הבמאית קרן ידעיה, שעבדה עם אלקבץ על "אור" (2004) ו"כלת הים" (2009), והיתה ידידה קרובה שלה, "היא נאבקה להישאר בשביל הילדים. הייתי אצלה לפני יומיים, היא ידעה שזה הולך לכיוון הזה. זה כאב עצום בייחוד למשפחה, לבעלה ולהורים שלה. החוכמה שלה נתנה לנו כוח, היא שינתה את הקולנוע ואותנו. היא אהובתי וחברתי ואחותי הטובה, אי אפשר לכמת במילים את מה שהיא נתנה לכולנו כאישה מזרחית, גאה, חכמה ומצחיקה. היא האישה הכי מצחיקה שפגשתי".
"עצוב מאוד, הייתה אדם נדיר ואמנית אדירה, היא המציאה את עצמה", ספד לה השחקן משה איבגי, "היה לה מה להגיד והייתה לה נוכחות עצומה. אהבתי אותה והערכתי אותה מאוד. יהי זכרה ברוך".
השחקנית יבגניה דודינה, שהופיעה לצד אלקבץ באחד מסרטיה האחרונים - "לא רואים עליך", התקשתה להספיד: "קשה לי לדבר עליה. אני אף פעם לא אשכח אותה. למדתי ממנה המון. היא מטאור, היא אחת השחקניות הגדולות בישראל ולדעתי גם הגדולות בעולם".
חברה נוספת שהתקשתה לדבר היא השחקנית קרן מור: "אני יכולה רק לומר שרונית היא השראה נורא גדולה בשבילי, חברה אהובה, יקרה וטוטאלית. היא היתה אישה מצחיקה. יש לי המון תמונות שלה בראש עכשיו, כמה שהיא היתה יפה. אבל קשה לי לדבר".
"זה הלם", אמר גם השחקן אלברט אילוז, "מפחיד שאדם הולך לעולמו בגיל כל כך צעיר ונקטף מקריירה בינלאומית, בצרפת למשל. היא היתה גאווה ישראלית. כקולגה שהשתתף איתה בכמה סרטים זה מאוד עצוב לי. לא הייתי בקשר איתה בשנים האחרונות, כי זו דרכה של מדינה כל כך קטנה, נפגשים רק ביצירות משותפות. לא ידעתי שזה המצב, אני בשוק".
"היא הייתה אמנית טוטלית", נפרד ממנה הבמאי עמוס גיתאי שליהק אותה לסרטיו "מילים" ו"עלילה". לא מפתיע שלא למדה משחק - היא שרטטה לעצמה את הדמות שרצתה להיות". עוד הוסיף "היא הייתה אישה אמיצה, שאמרה מה שהיא חושבת, לפעמים זכתה למחמאות ולפעמים ההפך. אפילו בסצינה האחרונה שלה באולפן ערוץ 2 היא הייתה רונית אלקבץ זו ששמה גבולות לתקשורת ואמרה 'עד כאן', אני אכתיב את מה שאני רוצה להגיד".
הבמאי גיא נתיב, שביים את אלקבץ בסרטו "מבול" מ-2010, הוסיף: "הלב מרוסק והדמעות זולגות. המום וכואב את מותה של אחת הנשים הנדירות והמוכשרות שהשפיעו על חיי, ממנה זכיתי ללמוד להתאהב ולהכיר כל כך לעומק בסרטי 'מבול'. רונית שהכרתי - כה אמיצה, חכמה, יפהפיה, מחוננת, עם לב ענק, אמיתית, מקצועית, מצחיקה ועצומה מהחיים. היי שלום אשה ענקית שכמותך. תמיד תישארי בלבי לנצח".
הבמאי ערן קולירין, שעבד עם אלקבץ בסרט "ביקורת התזמורת", סיפר כי מותה נפל עליו כרעם ביום בהיר: "היא היתה בן אדם מאיר, אני מרגיש שאור גדול ויפה הלך מהעולם. בהיר. חשוב לי שידעו שהיא בעיקר היתה אדם חכם מצחיק. בפגישה הראשונה שלי איתה הייתי בטוח שתבוא לי מישהי אפלה ומסתורית, והגיעה אישה מקסימה ומלאת חיוך ואור, שרק רצתה לעבוד, להתמסר ולעשות את התפקיד יותר ויותר טוב".
יעקב כהן, ששיחק עם אלקבץ ב"שחור", סיפר על המפגש הראשון עמה: "עבדתי איתה ממש כשהיא הגיעה לתל אביב, בסרט באורך שעה שביים צביקה שלזינגר. היא שיחקה שם תפקיד קטן, רק הגיעה לתל אביב. אני זוכר אותה כבחורה צעירה עם אמביציה מטורפת, שלא רואה אף אחד ממטר. רוצה ועושה ויש לה דעה. אחת שאי אפשר לסובב, היא היתה בחורה עם עמוד שדרה מאוד חזק. זו טרגדיה ממש, לדעתי היא אחת החשובות שהיו לנו בקולנוע הישראלי בעשר השנים האחרונות. איכותית ועמוקה מאוד".
"זה לא רק מצער - זה מעצבן, זה מרגיז. לא פייר. פשוט לא פייר", אמר השחקן גבי עמרני, שהתקשה לקבל את החדשות המרות. "הכרתי אותה מפני שהיינו בקשרים של עבודה, אבל הערצתי אותה עוד לפני שהיה לנו שיח אפילו. ואחר כך כשעבדנו יחד פשוט ראיתי כמה האישה הזו היא אומן גדול וכמה היא משקיעה, כמה היא נותנת לשחקנים ומוציאה מהם. היא היתה פשוט מדהימה. והנה בא הרגע ואתה לא יודע מה להגיד. זה מרתיח את הדם, אתה לא מבין למה. למרות שזה לא מפתיע, קדם לזה תהליך, אבל אף אחד מאיתנו לא האמין שהרגע הזה יגיע".
שרת התרבות ח"כ מירי רגב ספדה גם היא לשחקנית המוערכת: "פטירתה של רונית אלקבץ הכתה את כולנו בתדהמה וכאב. אשה צעירה, פורצת דרך, אבן שואבת לעולם התרבות בכלל ולנשים בפרט. היצירה היתה עבורה שליחות, היא הוותה דוגמה ומצפן חברתי בסוגיות הכואבות והרגישות של החברה הישראלית והיהודית. דמותה ומהותה ילוו את עולם התרבות והחברה בישראל לעד".
