נפתרה תעלומת החורים המפותלים בדרום פרו?
חוקרת מאיטליה, שבדקה צילומי לוויין של ה"פוקיוסים" מעריכה כי מדובר ברשת של מערכות הידראוליות מתקדמות ששימשו לאגירת מים ממקורות תת-קרקעיים
ארכיאולוגים השתמשו בתמונות לוויין ברזולוציה גבוהה כדי למצוא פתרון למסתורין שאופף את החורים המתפתלים באזור נאסקה המפורסם בדרום פרו. מדובר בתעלומה שהחוקרים מנסים לפתור אותה במשך זמן רב.
התעלומה היא סביב שורה של חורים מתפתלים, הנקראים "פוקיוס", שנבנו בקפידה במדבר נאסקה. לא היה ניתן לקבוע מתי נוצרו הצורות המיוחדות הללו בעזרת טכניקות מסורתיות של תיארוך פחמן, ואנשי נאסקה לא השאירו מאחוריהם כל עדות למתי הם פעלו לראשונה, כך שארכיאולוגים השקיעו זמן רב מאוד בבחינת מטרת הצורות המשונות - לשווא.
אך כעת מסבירה החוקרת האיטלקייה רוסה לסאפונארה איך היא ניתחה תמונה שצולמה מהחלל שבעזרתה רואים את המרווחים שבין הפוקיוס ואיפה הם נמצאים ביחס ליישובים סמוכים. בניגוד לפוקיוס, יותר פשוט לתארך מתי הוקמו היישובים הללו.
המחקר של לסאפונארה נותן הצצה לאופן שבו רשת של מנהרות ומערות נוצרה בנאסקה. בעקבות כך כעת מאמינים כי המטרה העיקרית של הפוקיוס הייתה לאפשר לקהילות לשרוד באזור שמוכה בצורת לעתים קרובות. החורים בעצם היו מערכות הידראוליות מתקדמות ששימשו לאגירת מים ממקורות תת-קרקעיים.
"היום ברור כי מערכת הפוקיוס כנראה הייתה מתוחכמת בהרבה מאיך שהיא נראית היום", אמרה לסאפונארה בראיון לכלי תקשורת באיטליה. "מערכת הפוקיוס ניצלה אספקת מים בלתי נגמרת במהלך כל השנה ותרמה לחקלאות אינטנסיבית בעמקים של אחד האזורים בצחיחים ביותר בעולם".
החוקרת הוסיפה כי היה שימוש ב"טכנולוגיה מקצועית" כדי לבנות את החורים הללו באדמה. "מה שמרשים במיוחד הוא המאמץ הרב, הארגון ושיתוף הפעולה שהיה צריך כדי לבנות את הפוקיוס ולתחזק אותם באופן שוטף", היא הוסיפה. "התחזוקה כנראה הייתה מבוססת על מערכת סוציאלית מאורגנת ומשותפת".
החורים המפותלים פעלו על ידי הזרמת רוח לתעלות תת-קרקעיות, ואז הרוח
הוציאה מים ממאגרים תת-קרקעיים עמוקים לאזורים שנזקקו למים. כל המים שנותרו אוחסנו בבריכות על פני הקרקע. הבנייה הייתה ברמה כה גבוהה שחלק מהפוקיוס אפילו יכולים לעבוד גם היום.
לבנות משהו בקנה מידה כזה הצריך הבנה מקיפה של הגיאולוגיה של האזור כמו גם הבנה בשינוי באספקת המים השנתית, כך על פי לסאפונארה. "הפוקיוס היו הפרויקט ההידראולי השאפתני ביותר באזור נאסקה וסיפקו מים במשך כל השנה, לא רק למטרות חקלאות והשקיה אלא גם לצרכים אישיים", הסבירה לסאפונארה. המאמר המלא של החוקרת יתפרסם בהמשך השנה.
לפנייה לכתב/ת 
