תביעת ירושה: האב נגד הורי אשתו המנוחה

אישה שהלכה לעולמה הורישה חלק מכספה להוריה. בעלה לשעבר דרש שהם ישלמו לנכדתם 15 אלף ש' בחודש, אך השופט קבע: "זה ניסיון לסגור חשבון"

עוה"ד שירן כהן דניאל ומיכל סגורפורסם: 20.04.16 , 22:02

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה שהגיש גבר נגד הורי אשתו לשעבר, שהלכה לעולמה אחרי גירושיהם, ובה תבע שישלמו לבתו מזונות של 15 אלף שקל בחודש, מתוך העיזבון שקיבלו. השופט יהורם שקד קבע שהתביעה היא "דוגמה ומופת לשימוש לרעה בהליכי משפט".

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

הוריה של הילדה נישאו ב-2007 והתגרשו זמן קצר אחרי לידתה. ב-2014 הלכה האם לעולמה כתוצאה ממחלה. בצוואה שערכה ב-2009 היא קבעה שבתה תירש את חלקה בנכסים ובכספים המשותפים לה ולבעלה לשעבר, וציוותה את יתר רכושה לאמה, סבתה של הקטינה.

תביעה

הבנק תבע את העיזבון של קורבן פיגוע - ונדחה

עו"ד יואב סברוב

יוסף הבי ז"ל חתם עם שותפיו על ערבות של עשרות מיליונים. אחרי שנרצח בפיגוע ב"סי פוד מרקט" דרש הבנק את הכסף מירושת אשתו ובנו

הבנק תבע את העיזבון של קורבן פיגוע - ונדחה

ביוני 2015 הגיש האב בשם הילדה תביעה כנגד הסבתא ודרש לחייב את העיזבון במזונות חודשיים של 15,300 שקל עד הגיעה לגיל 23. הוא טען שהאם המנוחה הייתה בת למשפחה אמידה ושווי עיזבונה מגיע לעשרות מיליוני דולרים. לדבריו, אחריות למזונות הילדה חלה בין היתר על האם. כמו כן, רמת החיים של הילדה לפני מות האם הייתה גבוהה ביותר, ו"ללא כל ספק" האם התכוונה כי בתה היחידה תזכה להמשיך ולחיות באותה רמה.

מנגד, הסבתא טענה כי התביעה נועדה לשימושו האישי של האב, שהקים משפחה חדשה שהולכת ומתרחבת. לדבריה, הילדה אינה זקוקה למזונות מהעיזבון, שכן האב משתכר עשרות אלפי שקלים בחודש והוצאות הדיור של הילדה משולמות במלואן על ידי העסק שבבעלותו.

הסבתא הוסיפה כי בהסכם הגירושין בין בתה לבין האב, התחייב האחרון למזונות של 2,500 שקל בלבד עבור הילדה, ולכן אין זה הגיוני שכעת הוא מבקש סכום הגבוה פי שישה. עוד נטען כי האם המנוחה "ידעה היטב מה היא עושה בצוואתה", ולכן יש לדחות את התביעה "שכל כולה ניסיון לנגוס ברצונותיה".

ניסיון לסגור חשבון

השופט יהורם שקד כתב כבר בראשית פסק הדין כי "התביעה היא דוגמה ומופת לשימוש לרעה בהליכי משפט". הוא הבהיר כי מוסד "המזונות מהעיזבון" מהווה מעין חקיקה סוציאלית, ולכן בני משפחה זכאים למזונות מהעיזבון רק אם הם "נזקקים". אחרת, המוריש רשאי להעביר את כל רכושו לכל אחד אחר.

הוא הוסיף כי ככלל, פסיקת מזונות מהעיזבון מהווה חריג לכלל שרצון המצווה הוא המכריע, ולכן יש לפרש את המונח "נזקקים" פרשנות מצמצמת. במקרה זה לא הובאה כל ראיה כי הילדה היא "קטינה נזקקת", להיפך - הילדה מתגוררת בבית אביה יחד עם משפחתה החדשה "ברמת חיים בלתי מבוטלת".

השופט הדגיש כי בהתאם לדין הדתי, החובה לספק את צרכיה הבסיסיים של הבת חלה על האב. לכן, משלא הוכח שהוא אינו מסוגל לכלכל את בתו, אין הצדקה לחייב את עיזבון האם במזונות. להתרשמות השופט שקד, האב הגיש תביעה מנופחת וחסרת כל פרופורציה, ממניעים זרים אשר כל כולה ניסיון "לסגור חשבון" עם הוריה של המנוחה.

מנגד הדגיש השופט שקד כי התרשם עמוקות מאופיים הטוב של הורי האם המנוחה ומהקשר האמיץ בינם לבין הנכדה, וכתב כי אין לו ספק שככל שהדבר תלוי בהם, לא יחסר לה דבר. בשל כך נדחתה התביעה למזונות מהעיזבון.