אין מושלם בעבודה: כך תחסלו את התיסכול

ניקיונות פסח כבר מאחורינו - אבל בכל מה שקשור לקריירה שלכם אתם עדיין יכולים לנקות הרגלים רעים, שיוצרים מכשולים בדרך להגשמה עצמית. אז כיצד אתם יכולים לייצר יחסים טובים בסביבת העבודה והנאה מהעשייה? לפניכם 7 טיפים שיעזרו לכם לבער את החמץ המנסתכל מהקריירה שלכם: 

1. לשאול "מי אנחנו" מטאטא את האבק מקבלת ההחלטות - אנחנו יכולים למצוא עצמנו בשגרת עבודה שאינה בשבילנו, כזו שהתגלגלנו אליה מכוח האינרציה של החיים, או שבחרנו בה בלי לחשוב. שגרת עבודה שנולדת מהתמדה שאינה מבחירה נחושה, מערימה על נפשנו רבדים של תסכול שהופך "לחמץ" רב שכבתי.

רבדים של תסכול הופכים ל"לחמץ" רב שכבתי(צילום: Shutterstock)

2. אהבה זה "ספונג'ה" - חכמים מאתנו אמרו: "תבחרו עבודה שאתם אוהבים ולא תצטרכו לעבוד יותר אפילו יום אחד בחייכם". כלומר במקום לדבר על "קריירה", מומלץ לדבר על "מימוש עצמי" ואהבה לעשייה שמתאימה לכם. בחירות כאלו, מחדדות אותנו בתפקידים שלנו בעבודה, "מאבקות" את השחיקה ומגבירות את ההנאה. 

3. הזהרו מחשיבת "בבושקה" בתהליך קבלת החלטות - בתהליך החשיבה על החלטות קריירה אנחנו בודקים תחומים שמעניינים אותנו, חלופות לתפקידים והצעות מגוונת. אולם מרוב החלופות, לעתים אנו מתקשים להכריע. אם אתם מצויים בתהליך כזה, היזהרו שלא להפוך ל"בבושקה", שנפתחת לבובה בתוך בובה ועוד בובה, כמו ארץ של אפשרויות בלתי נגמרת. כך עלול להראות גם תהליך קבלת ההחלטות שלנו - אנחנו חושבים על חלופות, שמביאות לעוד חלופות ועוד חלופות, עד שנדמה שאנחנו לא מצליחים לעצור את הלולאה. החלופות הופכות לערפל כבד ומתסכל.

הדבר דומה לחיפוש לא ממוקד בגוגל - מאמר מוביל למאמר ואז לעוד מאמר ולעוד מידע רלוונטי, והנה לא עשינו כלום מלבד לחשוב, לחקור ולהתעייף מכל אלו. לבער חמץ מתהליך קבלת החלטות זה פשוט לדעת לחתוך. לזהות את הרגע שבו יש מספיק מידע על תפקיד או משרה ושאין צורך בעוד חיפוש עצמי או חיצוני. זה להבין שאם אחרי כל איסוף המידע אין החלטה, אז כל החלטה היא מקדמת. לפחות נעשה אלימנציה במקום לשבת על הגדר.

4. אין מושלם- רמות התסכול הגבוהות שנובעות מחשיבה לפיה אפשר להיות מושלם כל הזמן בכל דבר - מערימה אשפה מתסכלת בנפש שלנו. לבער חמץ זה ללמד עצמנו לבחור מה חשוב, לתעדף משימות, לעבוד על המינונים ולהבין שאי אפשר לתת 120% השקעה ואו לקבל 100% הצלחה בכל דבר, בכל זמן נתון בעבודה. המציאות היא אחרת.

(צילום: shutterstock)

גם בעבודה חשוב ונכון לתעדף משימות שמשרתות את מטרות התפקיד שלנו ובעיקר מערכות יחסים בסביבת העשייה, עם לקוחות, קולגות ומנהלים. כך נחדד את כישורי ניהול שלנו גם אם אנחנו מנוהלים, נחזק את היעילות שלנו ואת היכולות התקשורתיות - ובהתאמה גם את ההצטיינות שלנו. כלומר, אם אתם בתפקיד שיווק ומכירות - עליכם להשקיע כמה שיותר בעשייה למימוש היעדים האלו ולא להלקות את עצמכם אם אתם פחות מצטיינים או מצליחים בתחומים אחרים כמו למשל ארגון ואדמינסטרציה.

5. השליכו גנבי זמן לאשפה - בבואכם להוציא החוצה את החמץ, כדאי להקדיש זמן לבדיקה עצמית - מהן באמת האבנים הגדולות בסביבת העבודה והאם מה שאתם עושים בפועל מקדם את אותם עוגנים באמת? על מה מהמשימות שווה ואפשר לוותר כי הן לא מקדמות את מטרות התפקיד? אילו עוגנים בלו"ז לרוב אינם משתנים - כמו פגישות קבועות עם לקוחות או הנהלה, נושאים יומיומיים שוטפים שיש לטפל במסגרת תפקידי וכדומה?

עוד שאלו, באילו דברים אתם משקיעים ותשקיעו זמן? על מה בכלל אפשר היה לוותר כדי לפנות חלל יקר לחשיבה יצירתית מעבר ל"קופסת" התפקיד שלכם? האם האם חלוקת המשימות מתבצעת היטב בעבודה או תקועה? מענה על השאלות האלו יביא אותנו לנהל את עצמנו טוב יותר מול הנדל"ן המוגבל של יום העבודה.

6. ווקס על אוצר המילים - האופן בו אנחנו מדברים מכתיב כבר את היום שלנו. בבוקרו של יום עבודה, עדיף בכל מקרה לחייך כשקשה. בכלל, החליפו מילים כמו "עמוס לי", "קשה לי" ו"איזה יום מעייף הולך להיות לי היום", במילים כמו "מאתגר", "מרתק", "שהטוב והנכון יקרה היום" וכדומה. זה יעזור לכם לנקות את אווירת היום כי הדיבור שלכאורה "מטייח" את המצב, הופך למציאות ומשנה את האופן שבו ייראה היום שלכם. כך למשל, במקום להגיד בפגישה "אנחנו בבעיה", אמרו "יש לנו אתגר והבאתי חלופות לפתרון - מה דעתך?". סגנון תקשורתי כזה תומך בתקשורת בין גורמים בעבודה, מונע מעצמנו שחיקה מראש ומקדם מערכות יחסים.

7. ניקיון דורש עזרה - אנחנו לא תמיד יודעים לבקש עזרה, ולא תמיד אפשר לנקות את הכל לבד. מצב תמידי של נתינה ועשייה למען עלול להפוך לפורמט חשיבה שואב ושוחק עד מאין כמותו, עד כדי ששוכחים שאפשר גם אחרת. כולנו צריכים ורוצים עזרה, ולכן עלינו לשקף לקולגות בעבודה ובמעגלים המשפחתיים והחברתיים שאנחנו סומכים עליהם ורוצים את הסיוע שלהם בנטילת חלק מהמשימות המכבידות שלנו.

לדעת לבקש עזרה זה להבין שהבקשה לא הופכת אותנו לחלשים, אלא לשותפים לדרך. להגיד "אני אשמח שתעזור לי במשימה שלנו" או "אני מרגישה שצריכה להתייעץ איתך כדי לקדם את העניין", הם משפטים שמקדמים אותנו ולא אומרים עלינו ש"אנחנו לא טובים". דיבור ברבים והדגשה שהמשימות הן של כולנו, מחדדים את תחושת "כולנו בסירה אחת" ומונעים מצב שבו העמסנו על עצמנו משימות שאנחנו לא באמת מצליחים לבצע לבד.

מנהלים, לקוחות וקולגות הם שותפים שלנו לאתגרים ולהצלחה, כמו שאנחנו שותפים שלהם. שיחה שמדברת שותפות יוצרת מצב ששיחה בין שני "כובעים" - עובד ומנהל - הופכת לשיחה בין שני בני אנוש. מעבר להנאה שבתחושת השותפות, אין כמו "ביחד" לנקות את השחיקה.