אלסקה מלכת הצפון

בשיתוף החברה הגיאוגרפית

אלסקה, המדינה ה-49 של ארה"ב, מתעוררת בימים אלו מחורף ארוך, אל אביב וקיץ בהם ניתן לפגוש את כל תופעות הטבע המזוהות עם חלקו הצפוני של עולמנו, אבל בקנה מידה גדול ושופע יותר: רכסי ההרים הגבוהים ביותר בצפון אמריקה, נהרות רחבים ועוצמתיים, קרחוני ענק, יערות עד, פיורדים עמוקים ומפרצי ים פראיים, והמון המון בעלי חיים.

רכסי ההרים הגבוהים ביותר בצפון אמריקה(צילום: ארכיון החברה הגאוגרפית)

שעות אור ארוכות, ואקלים נוח מעניקים את הבסיס לאינטנסיביות שמאפיינת את עולם החי והצומח של אלסקה בקיץ, ובאופן מסורתי בהשראת כל אלו, גם היקף הפעילות האנושית גדל לסוג של חגיגה.

הכול קורה בכל מקום, אבל דווקא בדרום אלסקה, במפגש שבין רכסי ההרים הגבוהים לאוקיאנוס השקט נמצאים היהלומים המנצנצים בדמותן של עיירות דיג ציוריות, דגי הסלמון שמגיעים לפתחי הנהרות, לוויתנים שמשתכשכים במימי המפרצים הכחולים, וגם דובי הגריזלי הגדולים שמגיעים לאזורי החוף כדי לזכות בארוחת גורמה על בסיס מעדני סלמון.

דובי הגריזלי הגדולים שמגיעים לאזורי החוף כדי לזכות בארוחת גורמה(צילום: פרופ' רוני אוסלנדר)

מרבצי נחושת עשירים

בחלק היבשתי של טיול באלסקה, ישנה נגישות מצוינת אל שוליו של רכס אלסקה ותצפית אל פסגתו, הר דנאלי (6,200 מ') הנמצאים במרכזו של הפארק הלאומי דנאלי, המתאפיין בנופי טונדרה והרים גבוהים, שם ניתן לפגוש בעדרי איילי צפון (קריבו), זאבים ודובים, וגם בלא מעט שרידי פעילות אנושית מהעידן של הבהלה לזהב.

עדרים של איילים(צילום: מוטי סבאג)

ואכן הרפתקנים רבים ומחפשי הזדמנויות נמשכו תמיד לאלסקה למרות קשיי האקלים ואיתני הטבע. האתר של קניקוט בלב רכס הרי סנט אליאס, הוא אולי המקום הייחודי ביותר שבו ניתן לבקר ולחזות בשילוב של טבע עוצמתי לשרידי פעילות ופיתוח אנושי.

לא זהב כי אם מרבצי נחושת עשירים הביאו לכך שבקניקוט הוקם מיזם כריית הנחושת הגדול ביותר בעולם בראשית המאה ה-20, וכל זאת בין פסגות של 5,000 מטרים, קרחוני ענק, ונהרות שוצפי זרם.

יזמי המקום נטשו אותו כבר בשנת 1938, מתוך שיקולי כדאיות כלכלית וכיום קניקוט היא אחת מערי הרפאים (Ghost towns) המרשימות ביותר בעולם.

ביקור במקום משולב בטיול אל הקרחון הקרוב והצצה אל העיירה הסמוכה מקרתי (McCarthy) יראה קהילה אלסקאית ייחודית שאליה נתקבצו חובבי טבע, הרפתקנים, וטיפוסים אלטרנטיביים שמאפיינים לא מעט קהילות קטנות באלסקה.

עיר טיפוסית באלסקה(צילום: מוטי סבאג)

מספר כלי הטיס הפרטיים הגדול בעולם

אל אזור קניקוט מגיעים בדרך כלל בטיסה במטוסים קלים. זהו כלי תחבורה שימושי ונפוץ, שהפך בעצם לדרך חיים לתושבי אלסקה של היום, בהתחשב בגודלה של הארץ ובהיעדר מערכת כבישים שמגיעה לכל מקום.

מספר כלי הטיס הפרטיים באלסקה הוא הגדול בעולם, וטייסי השטח האלסקאיים (Bush Pilots) המקצועיים זוכים לתהילה וכבוד של גיבורים מקומיים.

נחשבים לא פחות כגיבורים מקומיים הם הספורטאים של תחרויות מזחלות הכלבים באלסקה.

תחרויות אלו מתקיימות כמובן בחורף כשמעטה שלג מכסה את הכל, והתחרות שנחשבת לתחום הספורט הקשה ביותר לאדם ולידידו הטוב, היא תחרות האידיטרוד (Iditarod), כשאלף ושש מאות קילומטרים של מרחבי פרא שאותם חוצה המתמודד וצוות כלבי המזחלת שלו לאורך עשרה עד ארבע עשר יום בממוצע.

לאורך דרכי אלסקה ניתן לפגוש במספר רב של ציידים ודייגים מקומיים שיוצאים לשטח חמושים מכף רגל ועד ראש כשמטרתם היא להביא מזון הביתה.

הרבה יותר פשוט וזול לצוד ולדוג מאשר לנסוע מרחקים עצומים לסופרמרקט. מדינת אלסקה מאפשרת בחקיקה לתושביה להשיג כך חלק חשוב ממזונם, כמובן על בסיס היתרים, מכסות ומגבלות של עונה.

פסגות מושלגות ולצדן יערות גשם עבותים(צילום: ארכיון החברה הגאוגרפית)

עוד יהלום בכתר של מלכת הצפון

כשיורדים אל חופי האוקיאנוס השקט באלסקה פוגשים בעיירות הדייגים המקסימות, כשמעליהן פסגות מושלגות ולצדן יערות גשם עבותים.

עיירות אלו, כמו סווארד ווואלדז משמשות גם כנקודות מוצא לשיוטים תיירותיים וחוויתיים אל פיורדים עמוקים וגבוהי דופן ומצוק ועד למרגלותיהם של קרחוני ענק היורדים מן ההרים אל הים, וגושי קרח עצומים ניתקים מהם ומתנפצים אל מי הים.

פארקים לאומיים כמו "הפיורדים של קינאי" ו"מפרץ הנסיך וויליאם" מהווים מגרש משחקים רחב ידיים של ים, קרח, ושפע של יונקים ימיים.

עוד יהלום בכתר של אלסקה מלכת הצפון הוא הפארק הלאומי קאטמאי, הנמצא בדרום מערב אלסקה, וגם אליו הגישה היא במטוסים קלים, הנוחתים על המים.

כל זאת כדי לפגוש מקרוב בדובים המגודלים שמגיעים כל קיץ באמצע חודש יולי, בשיא עונת עליית דגי הסלמון, כדי לדוג את השלל למרגלות מפלי ברוקס (Brooks Falls).

עשרות דובים, טובלים במים הרדודים וממתינים לדגים ובמקביל המטיילים המתבוננים בחזיון סרטי הטבע הזה מקרוב.

מגרש משחקים רחב ידיים של ים, קרח, ושפע של יונקים ימיים(צילום: פרופ' רוני אוסלנדר)

שבטי האינדיאנים והאסקימואים

ויש לאלסקה גם את מורשת ילידיה המקוריים, שבטי האינדיאנים והאסקימואים (Inuit), שיושביהם עדיין קיימים במרחבי אלסקה, אך עם מראה עכשווי.

השבט הבולט ביותר בדרום אלסקה, שבט הטלינגיט (Tlingit) חושף את מורשתו ותרבותו למבקרים עם האפשרות לפגוש באנשיו: אמנים, מספרי סיפורים ושאר אנשי הקהילה.

גילוף בעץ ויצירת עמודי טוטם מרשימים הם חלון הראווה של הקהילה הטלינגיטית, ובעיירות רבות בדרום אלסקה ניתן להתרשם מיצירות האמנות המרהיבות האלו של ילידי אלסקה.

עמודי טוטם מרשימים הם חלון הראווה של הקהילה הטלינגיטית(צילום: החברה הגאוגרפית)

בעמוד טוטם שעשוי מגזע עץ רחב גרם ישולבו דמויות של בעלי חיים ובני אדם שבעצם מספרים את סיפורי המורשת של הקהילה. יצירות אלו היו סוג של תקשורת חזותית לאנשי השבט.

התושבים שאינם ילידים באלסקה, הם אמריקנים שבחרו במקום. פשוט וקל יותר למראית עין לחיות בקליפורניה, ועצם העובדה שתושביה האמריקנים של אלסקה בחרו במקום ובדרך החיים הייחודית שלו גורמת להם להיות תושבים שנעים לפגוש ולהכיר. ניתן לומר כמעט בביטחון מלא שבאלסקה חיים האנשים הנחמדים ביותר בארצות הברית.

המון המון בעלי חיים. אלסקה בקיץ(צילום: פרופ' רוני אוסלנדר)

שחר זיו הוא מדריך בחברה הגיאוגרפית לאלסקה.

טיול מטעם החברה לאלסקה ייצא השנה בתאריך ה-4 ליולי