הישראלים שקרסו תחת ריבית ההוצאה לפועל: "עיקלו אפילו מיקרוגל וטוסטר"
מיטל כהן התחילה עם מינוס רגיל של 11 אלף שקל בבנק, והגיעה ל-270 אלף שקל. גלית הידרדרה כי הסדר החוב של בעלה לשעבר לא מאפשר לה לקבל ממנו מזונות. אלה הפנים שמאחורי דו"ח מבקר המדינה, שחשף את הליקויים בהתנהלות ההוצאה לפועל: "דופקים לך בדלת והחיים שלך מתהפכים. החובות הורגים"
"לא הייתי זקוקה לדו"ח מבקר המדינה כדי לדעת שמשהו רקוב בהוצאה לפועל. השיטה מקולקלת". מיטל כהן (42), נכה ואם חד-הורית לשישה, מתמודדת עם חוב של 700 אלף שקל בהוצאה לפועל. לדבריה, הסאגה שלה החלה עם חוב של 11 אלף שקל כמינוס רגיל בחשבון הבנק, אלא שהיא לא הצליחה לסגור אותו ותוך 20 שנה הוא צמח ל-270 אלף שקל. הסיפור שלה הוא רק אחד מתוך 750 אלף תיקים המתנהלים בהוצאה לפועל. מבקר המדינה יוסף שפירא מצא ליקויים קשים ובין היתר ציין שהחייבים הישראלים משלמים ריבית מופקעת ובלתי-חוקית.
בניסיונה לסגור את החוב הגיעה כהן למצב שבו היא נמצאת כיום, אבל לדבריה, "האבסורד הוא שאם מורידים את כל הריביות לא מגיעים ל-70 אלף שקל".
כהן, המתגוררת בדיור הציבורי, מוכרת כנכה 100% על אובדן כושר עבודה. היא מתקיימת מקצבה של ביטוח לאומי בגובה 4,300 שקל בחודש, מקצבת נכות ומקצבאות ילדים בגובה 700 שקל. לדבריה, ההסתבכות בחובות החלה עם גירושיה לפני כ-20 שנה: "אז התחיל הבלגן שלי עם ההוצאה לפועל. מצאתי את עצמי גרושה, בלי הכנסות ובלי מזונות, והתחילו להצטבר חובות על מינוסים בבנק. מינוס של 11 אלף שקלים הפך תוך 20 שנה לחוב של 270 אלף שקלים ולכך הצטרפו תיקים וחובות נוספים. בסך הכול כ-700 אלף שקלים".
"אין לי ספק שטעו אצלי בחישובים. הקפיצות האלו מטורפות. רק על פתיחת התיק לקחו לי 7,000 אלף שקל וזה תפח ל-17 אלף. גם אם בנאדם נקלע למצוקה ולחובות, לא צריך לגמור לו את החיים. אנשים ישאלו למה לא שילמתי, והתשובה שלי פשוטה: נפלתי ולא היה מאיפה. בכל השנים, עד לאחרונה, לא הציעו לי הסדרים שיכלו להקל עליי".
לפני כשלוש שנים הגיעה כהן להסדר עם ההוצאה לפועל, שלפיו היא משלמת 200 שקלים בכל חודש. "החובות האלו הרגו אותי", היא מסכמת. "הביאו אותי למצוקה נפשית והידרדרתי לעוני קשה". עד כה לא התקבלה תגובת רשות האכיפה והגבייה לטענות של כהן.
מצוקה שתימשך כל החיים
בדו"ח החמור שפרסם המבקר על רשות האכיפה והגבייה נמתחה ביקורת גם כלפי הבנקים, בנק ישראל והרשויות המקומיות. המבקר שפירא קרא "לערוך רפורמה יסודית בתהליך פתיחת התיקים בהוצאה לפועל, ובסוגיית החזרת כספים שנגבו ביתר מהחייבים".
בדיקת המבקר חשפה ליקויים חמורים בשלב פתיחת התיק בהוצאה לפועל, בחישוב שיעורי הריבית שנקבעו לחייבים ובהליכי הבקרה על התיקים. בנוסף נמצאו ליקויים במידע המועבר לחייבים - לפני ובמהלך תקופת החוב.
הטענות שהעלה מבקר המדינה בדו"ח אינן חדשות. דו"ח שהכינו מנהלת המחלקה המשפטית של עמותת "ידיד", עו"ד ורדית דמרי-מדר, וסמנכ"ל הארגון רן מלמד, הוגש ב-2014 לוועדה למלחמה בעוני (ועודכן בחודשים האחרונים), והוא מצביע על כשלים דומים. "חלק גדול מהאזרחים שנגדם מתנהלים תיקים במערכת ההוצאה לפועל (רשות האכיפה והגבייה) הן משפחות שנקלעו למצוקה כלכלית זמנית או משפחות החיות מתחת לקו העוני", נכתב שם. "דרך הטיפול בתיקי ההוצאה לפועל, שיטת חישוב הריביות והטעויות החוזרות על עצמן חדשות לבקרים, גורמות לכך שחייבים רבים שוקעים לתוך בור של מצוקה כלכלית שתימשך כל חייהם".
עו"ד דמרי מדר טוענת כי "כשלוקחים בחשבון את הקשיים והחסמים העומדים בניהול תיק ההוצאה לפועל, מהריביות ועד צווי התשלומים, מתברר שהמערכת מתקשה לשמור על האיזון הנדרש בין זכויות החייב לזכויות הזוכה. כתוצאה מכך חייבים רבים עומדים מדי יום בפני הליכי גבייה דורסניים ופוגעניים למרות שאין ביכולתם לשלם את החוב מחמת עונים ולא בשל היותם מתחמקים. מאפייני ההסתבכות ואופייה של מערכת הגבייה מובילים לכך שהיציאה היא לרוב קשה עד בלתי אפשרית".
בגלל ההוצאה לפועל: אין מזונות לאישה
גם גלית מור לא הופתעה מדו"ח המבקר. היא אם חד-הורית מראשון לציון ונכה בשיעור 100%, ומעידה שאת המציאות הזו היא מכירה מקרוב. "הסתבכויות עם ההוצאה לפועל הביאו אותי לקריסה", היא מספרת.
בעניינה של מור נמסר מרשות האכיפה והגבייה: "אנו משקיעים מאמצים רבים בגביית חוב המזונות ורואים בכך חשיבות רבה. הרשות הקימה ב-2014 מסלול לגביית חוב המזונות עבור זוכות, אשר במסגרתו נוקטים עובדי המסלול הליכים תוך מעורבות מינימלית של הזוכה.
"במקרה הנוכחי מדובר בהחלטות רשמת הוצאה לפועל. הדרך להשיג על ההחלטות היא על ידי הגשת ערעור לבית המשפט. על פי החלטות הרשמת, דמי המזונות הופחתו בבית המשפט המחוזי במסגרת הליך פשיטת הרגל של החייב.
"סך החוב המעודכן בתיק (של בן הזוג) הוא 288 אלף שקל, שמתוכם 264,995 שקל לא ניתן לגבייה במסגרת התיק אלא בכפוף להחלטת בית המשפט. 23 אלף שקל בהתאם לחוות דעת רואה חשבון שמונה על ידי הלשכה בתיק הוא סכום החוב הניתן לגבייה".
לדברי ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר סיעת המחנה הציוני שהעבירה את חוקי ביטול מאסר החייבים בהוצאה לפועל והפטר לחייבות וחייבים, "הקלות הבלתי נסבלת של משחק בחיי חייבות וחייבים שיכולה להרוס משפחות וחיים שלמים היא מזעזעת. חוב בהוצאה לפועל הוא דבר שגם ככה קשה מאד להשתקם ממנו, ועל זה מוסיפה המערכת חטא על פשע של ריביות מטורפות וטעויות בפתיחת תיקים. המבקר מראה איך הפך חוב של 40 אלף שקל לחוב של מיליונים, אבל כל מי שטורחת להתעסק עם ההוצאה לפועל יודעת שזאת מציאות חיי החייבות והחייבים. שמעתי אינספור סיפורים כאלה בעבודה על התיקונים לחוק".
מיכאלי אמרה עוד כי "המבקר מראה את ה'טעויות' שמביאות לחריגה שערורייתית מהריביות המותרות אבל גם הריבית המותרת היא גבוהה בהרבה מהסביר. הריביות המטורפות שגובה ההוצאה לפועל הן הפרויקט הבא שלי, ואני בטוחה שבעזרת דו"ח המבקר נתקן אותן בהקדם. הקורבנות הכי קשים של מערכת ההוצאה לפועל הם אלו שהכי אין להןם והמערכת מנצלת את זה ומתעללת בהם באכזריות ממש. אמשיך לפעול לתיקון העוולות הקשות האלו".
לפנייה לכתב/ת 
