הפועל תל אביב היא הסימפטום, לא הבעיה
למנהלת הליגה קל לגנות בקול גדול את האירועים כשהם צבועים באדום, אבל קצת פחות כשמדובר בקבוצות אחרות. האלימות מציפה את אולמות הכדורסל ובמקום למצוא פתרונות, כל הגורמים מתחבאים מאחורי סיסמאות
האירועים האלימים בהיכל "קבוצת שלמה" במפגש בין הפועל ת"א להפועל חולון שוב גנבו את אור הזרקורים מהנעשה על הפרקט, אבל פרט להרבה רעש בתקשורת וברשתות החברתיות, קשה לומר כי הוסקו מסקנות כלשהן במטרה להימנע מאירועים כאלה בעתיד.
כוחות משטרה מתוגברים הגיעו למשחק ביום שני בגלל היריבות הידועה ומתוך רצון להימנע מאותם מראות בדיוק שבסופו של דבר, התרחשו במחצית במשחק. גם במשחק הזה, המשטרה וכוחות היס"מ שהיו במקום, גרמו לנזק גדול יותר מאשר הרגעת הרוחות. מתבקשת ההשוואה לדרבי התל אביבי בהיכל מנורה מבטחים ב-6 במארס.
לא מעט פעמים עולה הפועל ת"א לכותרות בגלל אירועים אלימים במשחקיה, בין אם מדובר באלימות מילולית ובין אם פיסית. אמנם אוהדי הקבוצה לא קלים לעיכול, וזו עובדה, אבל ברור שראשי הקבוצה מסרבים לטפל בצורה פרטנית בחבורה מסויימת שגורמת לרוב הבעיות. מצד שני, נראה כי קל לכולם: למנהלת הליגה, לאיגוד הכדורסל וגם לתקשורת ל'טפל' ולגנות בקול גדול את האירועים כשהם צבועים באדום, אבל קצת פחות כשמדובר בקבוצות אחרות.
אם בכדורסל הישראלי רוצים לטפל באלימות מילולית ופיסית כאחד, הטיפול חייב להיות רציני יותר ולכלול את הקבוצות כולן ביחד עם כוחות האבטחה. להתחבא מאחוריי סיסמאות, או העמדות לדין חסרות עקביות לא יקדמו את הכדורסל.
הפועל ת"א היא לא הבעיה של הכדורסל הישראלי, אלא רק סימפטום ולא מעט פעמים היא סופגת הרבה יותר לעומת קבוצות אחרות בשל היותה בולטת יותר. בעיית האלימות בכדורסל הישראלי מתחלקת למס' נקודות:
איגוד הכדורסל ומנהלת הליגה: מנהלת הליגה מורכבת מיושבי הראש של קבוצות הליגה. נכון המנהלת היא לא הגוף המעניש, אך לא מצאה לנכון בישיבות הדירקטוריון לנסות ולתפעל את הקבוצות בצורה מאוחדת על מנת למצוא פיתרון לבעיית האלימות במגרשים. אגב, גם התגובה על אירועי המשחק בהיכל קבוצת שלמה, הגיעה בשעות הערב של יום שלישי, כמעט יממה לאחר האירוע עצמו. לא רציני. אם המנהלת אינה הגוף המעניש, האיגוד דווקא כן, אבל שם אין עקביות ואין גם קו מנחה.
בתחילה, ניסו באיגוד להוציא מחוץ לתקנון את הקריאות נגד יו"ר מכבי ת"א שמעון מזרחי, אך מצד שני הגדירו קריאות כמו 'פניני מת' ו'שופט אתה תמות היום' כהקנטה רגילה ולא עבירה. לאחר מכן, התחלף היועץ המשפטי של האיגוד ובמקומו הגיעה עורכת הדין רונית אמיר-יניב שהחליטה לתת להפועל ת"א מספר חודשים לטפל בתופעת הקללות נגד מזרחי מבלי לעמוד לדין בכל שבוע. הפלא ופלא, כשההתעסקות נפסקה, גם הקריאות נחלשו. אבל גם היועצת המשפטית לא ממש מתווה דרך בכתבי האישום שלה ולהלן מספר דוגמאות:
28/12/15 קטטה המונית של אוהדי הפועל חולון עם אוהדי הפועל ירושלים בהיכל טוטו בחולון – אומנם האירוע התרחש במסדרונות ההיכל ולא במגרש עצמו כך שמשקיף המשחק לא היה מודע לכך, אך האירוע צולם והסרטונים פורסמו. הקבוצות לא עמדו לדין.
3/1/16 הפועל ירושלים ומכבי ת"א – הקבוצות נפגשו בארנה בירושלים, הקהל הירושלמי צעק 'פניני מת' וסילבן לנדסברג הואשם בתנועת שחיטה. אחרי בוקר של כותרות, מיהרה היועצת המשפטית לגנות ולספק כתב אישום חמור. לאחר כמה שעות הבינה שאין סרטוני וידאו, תמונתו של לנדסברג ללא ברורה וכתב האישום בוטל. יש לציין שלפני אותו משחק, (ולאחר דרבי תל-אביבי נפיץ במיוחד) קבעה אותה יועצת משפטית שאי אפשר להעמיד לדין את אוהדי הפועל ת"א על קללות נגד רגב פנאן כי אין וידאו והתמונות לא ברורות. הדבר לא הפריע לה כאמור להעמיד לדין את לנדסברג גם בשל תמונה בלבד ולבטל את כתב האישום לאחר מכן. כאמור, בית הדין של האיגוד קבע כי הקריאה כנגד קפטן מכבי ת"א אינה עבירה פלילית.
14/2/16 הפועל אילת אירחה את הפועל ירושלים – אוהד הקבוצה הדרומית התעמת עם אחד מבעלי ירושלים אייל חומסקי. דווקא חומסקי היה זה שהורחק. אילת או ירושלים מעולם לא עמדו לדין.
4/416 מכבי חיפה הגיעה להיכל מנורה מבטחים – האוהדים הירוקים שצפו בקבוצתם מפסידה פצחו ברפרטואר שירים כנגד יו"ר מכבי ת"א שמעון מזרחי ושירים מכוערים על מוני פנאן ז"ל. המשקיף שמע או לא, אבל לא ציין זאת בדו"ח, מכבי ת"א לא התלוננה והאירוע נשכח.
ישנם אירועים נוספים, אבל הנקודה ברורה. אין עקביות מבחינת האיגוד בכל הקשור לאלימות מילולית ופיסית, בטח לא בגובה הקנסות, אבל גם בהעמדת הקבוצות לדין משמעתי. אגב, גם מכבי ת"א לא יוצאת נקיה מהנושא, כשתלונותיה משום מה על קללות כנד היו"ר הצהוב מגיעות בעיקר לאחר מפגשים עם היריבה העירונית האדומה ולא כשאותן קללות מגיעות מקבוצות אחרות.
בנוסף, לא ייתכן כי המשקיפים המגיעים למשחקים 'רגילים' מתעלמים מקללות מסויימות אך מעמידים לדין במשחקים המתוקשרים יותר. התעסקות בקללה כזו או אחרת מן הסתם לא תפתור את הבעיה. מי יכול באמת לומר כי 'שמעון מזרחי תתאבד כבר' זו קללה חמורה יותר מ'פניני מת' ו'שופט אתה תמות היום?'. מכוערות ככל שיהיו, קללות הן חלק מהמשחק. בכדורסל כמו בכדורגל. זו ממש לא המצאה ישראלית, אלא תופעה ידועה בכל העולם.
השאלה הגדולה היא איך ב-2016 עדיין מסתמכים רק על מה שראה משקיף כזה או אחר, במיוחד לאור העובדה כי יש סרטונים כמעט מכל מגרש. הדוגמא הטובה ביותר מגיעה מהעימותים בין הפועל ת"א לחולון. מישהו זוכר מה היה הגפרור שהצית את המהומה כולה? אוהד של הפועל ת"א שקפץ מהיציע על גבו של שחקנה הצעיר של חולון, דור גולדנברג ומיד הורחק מהמגרש. המצלמות לא תפסו את האירוע, המשקיף לא ראה ובכתב האישום שהוגש כנגד שתי הקבוצות האירוע לא צויין כלא היה. בכדורגל אגב, מנסים לשפר את הטיפול עם מצלמות המופנות ליציעים. בנוסף, מנסים בכדורגל להפסיק עם הענישה הקולקטיבית נגד הקבוצות, לתפוס את המתפרעים עצמם ולהביא אותם לדין. אין שום סיבה שניסיון כזה לא יאומץ גם ע"י הכדורסל הישראלי.
הקבוצות עצמן: הפועל ת"א מצד אחד מרגישה רדופה ולעיתים בצדק, אך מצד שני, מודעת לחלוטין לקומץ מסוים של אוהדים שגורמים לה נזק תדמיתי וכלכלי. אף אחד מבין אותם אוהדים לא מטופל או מורחק ע"י הקבוצה. יש לציין שבמועדון האדום פועלים ועושים מאמצים גדולים כדי להוציא התנהגויות אלימות מהיציע. קריאות מכוערות כמו 'שואה' ''צלבי קרס וכו' כבר כמעט ונעלמו כליל מהיציעים האדומים, הודות לעבודה קשה של ראשי הקבוצה. לצד המחמאות, חשוב להדגיש שבשל העובדה שהקבוצה היא בעצם עמותת אוהדים, מתקשים בהפועל ת"א לצאת נגד חלק מהקהל, מה שהוביל למראות ביציע הקבוצה ביום שני האחרון. הפועל ת"א לא לבד.
אף קבוצה מעולם לא הגיעה לבית הדין עם שמות האוהדים הבעייתיים וביקשה שיעזרו לה להרחיק אותם. אף קבוצה לא פעלה נגד אוהדיה פרט לגינויים כאלה ואחרים בתקשורת. לאחר הדרבי התל-אביבי בסיבוב הראשון של הליגה, ביקשה היועצת המשפטית משתי הקבוצות לתת לה שמות של אותם אוהדים שהתפרעו. ניחשתם נכון, אף אחת מבין השתיים מעולם לא הגישה שמות.
המשטרה: שוטרים ביציע - ואת זה כולם כבר הבינו מזמן - אף פעם לא באמת תורמים לסדר ו'מחממים' יותר מאשר מרגיעים. בדרבי התל-אביבי האחרון בהיכל 'מנורה מבטחים' הגיעה תהלוכה של אוהדי הפועל ת"א. נכון, השירים היו קשים לשמיעה, אך לא הצדיקו את האלימות שהפעילו השוטרים במקום כנגד האוהדים, שעד אותו רגע לא עשו כלום מלבד לשיר שירים לא נעימים לאוזן. כאמור, מיד אחרי האירוע המשטרה הבהירה כי האוהדים שנעצרו מואשמים בתקיפת שוטר. כאן ב- YNET פרסמנו את צווי המעצר שהבהירו חד משמעית כי האוהדים נעצרו בשל קללות. תקיפת שוטר כלל לא היתה מוזכרת שם.
נראה שהמשטרה לא מוצאת את הנוסחה להתכונן כמו שצריך למשחקים נפיצים, הרי כולם ידעו על היריבות בין מחנות האוהדים של חולון והפועל ת"א. האדומים טוענים (והסרטון גם מראה זאת בצורה ברורה) ששוטר אחד נכנס ליציע האדום אחרי המהומה בצד השני. השוטר שמע ככל הנראה, אמירה שלא מצאה חן בעיניו מאחד האוהדים, עבר לאגרוף ומשם הבלגן יצא מכלל שליטה. השאלה הגדולה שצריכה להישאל היא האם השוטר היה צריך להיכנס מלכתחילה ליציע.
מצד שני, הטענות של הפועל ת"א אולי נכונות לגבי העובדה שכניסת שוטרים מביאה לתסיסה אבל, וזה אבל גדול, לא מצדיקות את התנפלות האוהדים האדומים על אותו שוטר שכללה מקלות דגלים וכיסא על ראשו של השוטר (האוהד נעצר). כוחות היס"מ על הפרקט רצו אל תוך היציע, תוך כדי שהם רומסים כל מה שעומד בדרכם. הרגעה? נו באמת. אף אחד לא יצליח לשכנע אדם שפוי שהדרך היחידה להרגיע אוהדים, גם אם הם מתפרעים, זה 'לפוצץ' את כולם במכות עד שלא יישאר מי שיוכל להתנגד. קבוצות הליגה משלמות סכומים גדולים על מנת שהמשטרה תאבטח משחקים. מצד שני, המשטרה 'עוזרת' לרוב לאירועים לצאת משליטה ובמקביל כמעט ולא עושה כלום לאותם אוהדים אלימים שחוזרים במשחק הבא ליציע.
סיכום: קל מאוד להצביע על הפועל ת"א כקבוצה בעייתית ולהתעלם מבעיות האלימות בכדורסל הישראלי. קל מאוד גם להגיד שצריך לחסל את תופעת האלימות אחת ולתמיד בכל פעם שמשחק מתפוצץ. קשה יותר למצוא את הפתרונות האמיתיים. מזל שבימינו יש טכנולוגיה והגיע הזמן שישתמשו בה. במקביל, מנהלת הליגה צריכה להפסיק להתחבא מאחוריי האיגוד ולהפך ולהעמיד את הקבוצות מול עובדה קיימת שעליהן להיות חלק מרכזי מפתירת תופעת האלימות.
בין אם זה לשבת סביב שולחן אחד ולהחליט על תקנון המגדיר את הלך הרוח במגרשים (ולא חוקים חסרי טעם כמו הורדת חולצות) ובין אם זה לעבוד ביחד עם המשטרה ולהרחיק אוהדים אלימים מהמגרשים אחת ולתמיד. בנוסף, במנהלת, באיגוד וכן גם אנחנו בתקשורת חייבים לדעת להיות עקביים ושוויוניים כלפי כל קבוצה וכל קהל. רק כך יתפסו הקבוצות כותרות בזכות הכדורסל ולא בגלל מי שבולט יותר.
לפנייה לכתב/ת 
