שינוי מול שימור: בכלכלה העיקר הוא האיזון

ליל הסדר נקרא גם ליל שימורים על פי לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם (שמות, י"ב, מ"ב).

מחלוקת בגמרא במסכת ברכות

רבי יהושע אומר: בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל. והוינן בה: מנלן הא? אמר קרא בעניין ליל פסח, "ליל שימורים". ללמדך, כי זה הוא הליל המשומר ובא לגאולה, מששת ימי בראשית. מאידך,

רבי אליעזר טוען כי לילה המשומר ובא (בכל הדורות) מן המזיקין. כלומר ליל השימורים מבטא לילה שיש בו שמירה על עם ישראל, כפי שקרה באותו לילה של מכת הבכורות בו הקב"ה פסח על בתי ישראל ושמר עליהם.

רבי יהושע סובר שליל שימורים נקרא על שם שהוא משומר לגאולה כבר מששת ימי הבריאה. שבניסן עתידין עם ישראל להיגאל. 

במחלוקת ישנם הרבה יסודות משמעותיים, והיא אינה רק פירוש של מילים. היבט אחד יכול להתבטא בשאלה, עד כמה שמרנות הינה תפיסת עולם שיש לשמר אל מול עולם השינויים וההתפתחותיים? נראה, כי רבי יהושע סובר ששמרנות הינה ערך עליו מושתת העולם. רבי אליעזר סובר ששמרנות היא משהו שצריך להישמר ממנו.

אנו מוצאים שדווקא ליל הסדר קרוי ליל שימורים. מעבר להיבט ההיסטורי שביום זה פסח הקב"ה על בתי ישראל, וההיבט ההלכתי בו ביום י"ד בניסן שחטו את קורבן הפסח שאותו אוכלים כל הלילה ולכן הוא ליל שימורים, עולה כאן דילמה מעניינת.

כל עיקרו של ליל הסדר וההגדה הוא לעורר את הילדים לשאול שאלות על מנת לספר את סיפור יציאת מצרים. עיקר השאלות מבוסס על ה"שינוי" - מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, מבנה הסדר המבוסס על שונות מההרגל, כגון אכילה בהסבה, נטילת ידיים ללא ברכה, אכילת הכרפס, החבאת האפיקומן ועוד ועוד.

השינוי אינו רק במבנה, כי אם גם בתוכן ההגדה. זו מתארת לנו את תהליך היווצרותו של עם ישראל, מהלך הלידה שלו. במילים אחרות - איך עם ישראל השתנה עם הזמן. איך תהליך של שיעבוד ועבדות הופך לתהליך של שחרור וחירות, ומה קרה בדרך. שילוב התוכן ומבנה ההגדה שיש להתחיל בו בפרשנות פסוקים לא פשוטים הקשורים לעבדות, ניתוח ומחלוקות על פסוקי מכות מצרים ולבסוף להלל שלם כהודאה על הנס - כל אלו שינויים שאנו חווים בתוך ליל הסדר, ועדיין שמו של לילה זה הוא ליל שימורים.

התשובה נעוצה ביציבות

על מנת לייצר עולם יציב - יש לדעת מתי להיות שמרן ומתי להשתנות. היציבות תפקידה לאפשר מרחב חיים בריא ומאוזן. יתרונות השמרנות הינם בעיקר ברשת הביטחון שהיא מביאה איתה. אנחנו מכירים את הדברים, יודעים מה התוצאות, מבינים מה הכשלים ופועלים בצורה מאד מוגדרת שתמנע מאיתנו לנפול ומאידך לא לנסוק.

השינוי הוא רמת הסיכון שאנו מכניסים לחיינו, ומאפשר לנו להתנסות בדברים שלא חווינו. השינוי מסוכן כי הוא יכול לרסק, אך באותה מידה יכול גם להעצים, לנסוק ולהגיע למקומות שלא חלמנו עליהם. מולו ישנה היציבות, ששומרת את הראש בעננים ורגליים על קרקע.

כלכלה נכונה בנויה על יציבות - היכולת לחלום ולהציב מטרות, רמות הסיכון והסיכוי אל מול השמרנות בקבלת החלטות בסוגיות שונות - הכל באחריות גדולה מאד שלא תאפשר התרסקות. כך תפקיד נגידת בנק ישראל בה לידי ביטוי בקביעת הריבית. מצד אחד תפישה שמרנית שלא נותנת לשוק להטלטל מצד לצד, אך מעת לעת יש צורך בשינוי ריבית בכדי לאפשר השקעות, הכנסות הוניות למשק ושינוי במחירי דירות שיביאו לשינויים משמעותיים במשק.

כך גם בחיינו, החלטות כלכליות צריכות להיות יציבות, תוך חשיבה נכונה ותכנון. גם שינוי צריך לדעת איך לנהל - לשאול את הקושיות הנכונות, לעשות שינוי בתוך מבנה מסודר של שמרנות, מסגרת שתשמור עלינו מהמזיקים מצד אחד, אך תהווה אפשרות לשמר את השינוי לגאולה, הצלחה והגעה ליעד המיוחל, מהצד השני. חג שמח!

הכותב הוא מנהל מחוז מרכז, ירושלים והדרום של ארגון פעמונים