הטיח גורת כלבים בקיר, הרג אותה - ולא ייכלא

קדושת החיים? לא במקרה של בעלי חיים. זהו הנימוק של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שהחליט להקל בעונש ולקבוע כי אב לשלושה ילדים שהטיח גורת כלבים בקיר והרג אותה - לא ייכנס לכלא. על האיש, תושב אשקלון רפאל לוי, גזר בית המשפט השלום בקריית גת 10 חודשי מאסר בפועל - אבל בעקבות הערעור הופחת העונש והוטלו עליו עבודות שירות במקום מאסר.

לוי הגיע בגילופין לדירתה של אחותו ולאחר ויכוח עמה נטל את גורת הכלבים שלה, בת שלושה שבועות בלבד, הטיח אותה בקיר והרג אותה. לאחר מכן קבר את הגורה ותקף את הכלבה השנייה של אחותו במכות אגרוף בראש. אחותו נאלצה לשחרר את הכלבה מהרצועה כדי שתימלט מהמקום. בית משפט השלום בקרית גת קבע כי הנאשם פגע בערך החברתי המוגן: עקרון קדושת החיים "ואפילו כשמדובר בבעלי חיים".

התאחדות הארגונים להגנת בעלי חיים: "פסיקה מביישת"(צילום: shutterstock)

פעילי זכויות בעלי חיים חגגו את גזר הדין המקורי, שהעביר מסר לפיו מערכת אכיפת החוק ומערכת המשפט לא תסבול התנהגות כזו. מדובר היה באחד העונשים הכבדים שהוטלו על מתעללים בבעלי חיים. סניגוריו של לוי, עו"ד רות לוין ודוד ויצטום מהסניגוריה הציבורית, ערערו על ההחלטה וטענו כי עונש המאסר שנגזר עליו - 15 חודשי מאסר בפועל (בהם 5 שהופעלו במסגרת מאסר מותנה שהושת עליו בתיק פלילי אחר) - קיצוני וחסר תקדים בחומרתו.

שופטי המחוזי, ראש ההרכב יוסף אלון, וכן יורם צלקובניק ויעל רז לוי, קבעו כי יש לפרש עבירת אלימות נגד הגוף כעבירה נגד בני אדם ולא בעלי חיים. השופטים ציינו כי הם מבקשים להפריד את איסור הפגיעה וההתעללות בבעלי חיים לבין פגיעה בגופו של אדם. "התעללות בבעל חיים היא מעשה מכוער ואכזרי שמבצעו ראוי לגנאי ולעונש", כתבו, אך הדגישו כי "שגה בית משפט השלום בפרשנותו הכל כך מרחיבה את ההיגד 'עבירת אלימות נגד הגוף'"

"המעשים שביצע בגורת הכלבים משקפים אכזריות ומעוררים סלידה ושאט נפש. העבירות לעניין זה בחוק צער בעלי חיים מבטאות את ערך החמלה והסלידה מאכזריות שהציבור מצווה עליהם". הוסיפו שופטי המחוזי, אך הסבירו מדוע החליטו לא לגזור מאסר בפועל, כשהם מתייחסים לקביעת בית המשפט בקרית גת כי לוי פגע בערך החברתי המוגן, עקרון קדושת החיים.

"קדושת החיים היא הנשגב בערכים שיוחד בשיח התרבותי הדתי, הפילוסופי - ובוודאי המשפטי. אולם בקביעת הערכים החברתיים המוגנים בקביעת נורמה פלילית, על בית המשפט לבחון את הדברים בזהירות", כתבו שופטי המחוזי. לדבריהם, קביעת נקודת המוצא לבחינת הענישה באיתור הערך החברתי המוגן - קדושת החיים - היה שגוי. לפיכך, החליטו להטיל עליו עונש של חמישה חודשי עבודות שירות וקנס בסך 3,000 שקל.

ארגון נח, ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי החיים, הגיב להחלטה בזעם‏: "יצאנו כואבים מהדיון, אך רפאל לוי, עבריין אלים שהורשע בהתעללות בבעלי חיים, יצא מבית המשפט צוחק, מאושר ומחובק עם בני משפחתו. הגורה בת 3 שבועות, אותה הטיח על קיר, כבר לא תהיה מאושרת. היא מתה מוות אכזרי ומיותר. אמירת השופטים היא דוגמה לאטימות כלפי סבלם של בעלי החיים חסרי ישע וניתוק מוחלט מהציבור ומכוונת המחוקק. פסיקה מקלה אינה מרתיעה עבריינים, מביישת וגוררת את מערכת המשפט שנים רבות אחורה".

עו"ד דוד ויצטום, סגן הסניגורית הציבורית המחוזית מחוז דרום: "המערער עשה את המעשה, לקח אחריות והתחרט. הוא עשה כברת דרך בשירות המבחן ושיתף פעולה באופן מלא. בצדק בית המשפט בחר להמשיך את ההליך השיקומי שהנאשם החל בו ולא לשלוח אותו לכלא ל-15 חודשים, באופן כזה שיאפשר לו להמשיך לעבוד ולפרנס את שלושת ילדיו. הנאשם מודה לבית המשפט על ההזדמנות שניתנה".

ראשי השדולה למען בעלי החיים בכנסת, יעל גרמן (יש עתיד) איציק שמולי ויעל כהן פארן (המחנה הציוני), אמרו בתגובה: "לדאבוננו ולצערנו הרב, בית המשפט המחוזי בבאר שבע הקל בעונשו של העבריין ובכך הסיג לאחור את מאבקנו למען בעלי החיים ונגד התעללות בהם. רק עונשים משמעותיים יעבירו את המסר החשוב כי התעללות בבעלי חיים חסרי ישע היא עבירה חמורה והעבריין צריך לשאת בעונש מתאים".