ערימה מגוחכת של אינטרסים / פלג בחמישי

התגרנים

אבי ושלמה בשוק התקווה

עם כל הכבוד למאמן הנבחרת, מינוי חסר משמעות, בימים אלה מתנהל מאבק על משרה חשובה ורבת השפעה: מי יאמן את בני־יהודה של הרוכש החדש ברק אברמוב?

במוצ"ש נדרשו לסוגיה שני אינטרסנטים, במסווה של דיון ענייני, למרות שכל אחד מהם הוא ועדת איתור בפני עצמו. הוויכוח עלה לטונים גבוהים והרי הוא לפניכם (העילגות במקור).

אבי נימני: "יש בעל בית ורק הוא יקבל החלטות. אני לא רוצה שיהיה על הראש שלי שום אחריות".

שלמה שרף: "אתה רוצה להגיד שאתה לא היועץ שלו? אתה היועץ שלו!"

נימני: "אני אעזור לו להפסיד כמה שפחות כסף. תדע לך, לא שום דבר".

שלמה: "אתה יושב על ידו, מדבר איתו, תגיד 'אני היועץ שלו'".

נימני: "אני אעזור לו. הוא חבר שלי טוב ואני אעזור לו מאוד".

שלמה: "מה זה נקרא לעזור לו? הוא יבוא וישאל אותך מי צריך לאמן, מה תענה לו?"

נימני: "הוא צריך לקבל החלטה ביחד".

שלמה (באצבע מונפת): "אבל מה אתה אומר?"

נימני: "יש כמה מועמדים".

שלמה: "תגיד לי מה דעתך".

נימני: "על מי?"

שלמה: "על מי? על אריק בנאדו לבין יובל נעים".

נימני: "מי אמר שבנאדו מועמד? יכול להיות שהוא לא מועמד, אף אחד לא יודע".

שלמה: "אה, הוא לא?"

נימני: "בנאדו יש לו חוזה בהתאחדות גם לעונה הבאה. יוסי מזרחי עושה עבודה מצוינת בבני יהודה ואף אחד לא פוסל אותו".

(איור: אופיר בגון)

לאורך כל הדיון המלומד והעצבני לא טרחו שני הפולמוסאים לציין מה הקשר שלהם לנעים, שמאמן כרגע בהפועל אשקלון. נימני היה מעורב בשידוך בין נעים לראש העירייה איתמר שמעוני (שנחשד בינתיים בעבירות מין, שוחד והלבנת הון). בנוסף, הסוכן וה"פרשן" מנהל את בית הספר לכדורגל באשקלון.

שלמה הוא קרוב משפחה של יובל (בתו של ה"פרשן" נשואה לאחיו של המאמן). אין לי מושג אם שניהם יסבו מחר לאותו שולחן בליל הסדר, אבל די ברור ששרף יצא מהוויכוח הנ"ל לא חכם, לא תם, וכן זה שאינו יודע לשאול.

והתמנון שידו בכל? הוא נקלע למערבולת אינטרסים של ממש. אילו נימני היה אומר "אני אעזור לאברמוב להפסיד כמה שפחות כסף", ולא היה אמור לדאוג שלקוחותיו בקבוצה ירוויחו יותר כסף - דיינו.

אילו אמר ש"רק בעל הבית יקבל החלטות" ולא הכריז: "אעזור לו מאוד" — דיינו. אילו הכריז שיעזור לו מאוד ולא הוסיף: "אף אחד לא יודע מי מועמד" — דיינו. אילו הוסיף שאף אחד לא יודע מי מועמד ולא ציין ש"אף אחד לא פוסל את יוסי מזרחי" — דיינו. אילו הודיע שאף אחד לא פוסל את יוסי מזרחי ולא גילה ש"אברמוב מקבל החלטות לבד" — דיינו. אילו גילה שאברמוב מקבל החלטות לבד ולא אמר: "הוא צריך לקבל החלטה ביחד" — דיינו.

די־דיינו, די־דיינו, די־דיינו, דיינו־דיינו, די!

החוצפנית

אנטמן עושה צחוק מהאקדמיה

על הבדיחה העצובה הזאת כתבתי לראשונה בדצמבר האחרון: את האקדמיה לכדורגל בנות הקימה ההתאחדות בהשקעה של מיליונים, כדי שיום אחד תהיה לנו נבחרת נשים מכובדת, אבל יש מי שמתעקשים להפוך אותה לקרקס, או לפחות למכון כושר פרטי של מאמנת השוערות איריס אנטמן.

על מנת שהשחקניות הצעירות יצברו ניסיון, הוחלט שקבוצת האקדמיה תשולב בליגת הנשים הבכירה. למרות שהקבוצה הזו לא יכולה לרדת ליגה וכל מטרתה להקנות ניסיון לכדורגלניות הצעירות, החליטה אנטמן (שתחגוג בקרוב 41), לעמוד בעצמה בשער במשחקי ליגה ולייבש על הספסל את שוערת העתיד עמית ביילין בת ה־15. מאמן הנבחרת, גיא עזורי, נותן חסותו לביזיון.

בדצמבר, כשביקשתי מאנטמן הסבר, היא השיבה: "אי אפשר להפיל את השוערת הצעירה על שחקניות ותיקות ולהיות אחרונות בליגה. ביילין חסרת ניסיון ואנחנו עובדים בהדרגה." מעניין.

גיא עזורי. נותן חסות לביזיון(צילום: ראובן שוורץ)

בחודש שעבר גברו בנות האקדמיה על מכבי באר־שבע 1:17. לפני שבוע שתי הקבוצות נפגשו שוב במסגרת הפלייאוף התחתון. הפעם זה כבר היה יותר צמוד ובנות האקדמיה ניצחו רק 0:11. ומי ניצבה בשני המשחקים בשער כדורגלניות העתיד שלנו? נכון, מאמנת השוערות שנכנסה בשעה טובה לעשור החמישי בחייה.

שלום איריס אנטמן. את עדיין עומדת בשער האקדמיה?

"אני כבר לא עומדת בשער, מותק".

בחמישי שעבר עמדת כמו גדולה.

"נו, אז איפה הבעיה?".

אקדמיה זה לא בשביל שמאמנת השוערות תשמור על כושר.

"אבל כבר דיברנו על זה".

גם במצב של 1:16 לזכות האקדמיה את חוששת מחוסר הניסיון של ביילין?

"היא נפצעה בהמסטרינג אז אני עמדתי. עכשיו היא החלימה".

גרסה מעניינת, אלא שבדיקה באתר ההתאחדות מגלה שהשוערת הפצועה בשריר הירך האחורי שותפה בשני המשחקים מול באר־שבע כשחקנית שדה, במשך 90 דקות(!) כלומר לא רק שלשקר יש רגליים, הוא אפילו סובל ממתיחה בהמסטרינג.

הפרובינציה

מלחמות בוץ במרתון טבריה

מרוצי מרתון ברחובות הערים הם תרנגולת שמטילה ביצי זהב. המארגנים אמנם יציגו עצמם כמעודדי ספורט שדואגים לרווחת התושבים, אבל מה שמעניין אותם זה הכסף הגדול — מספונסרים וממשתתפים. זאת בדיוק הסיבה לסכסוך שפרץ השנה בין איגוד האתלטיקה לעיריית טבריה.

בינואר נערך בעיר המרתון ה־39, שמוכר גם כאליפות ישראל ואורגן תמיד ע"י האיגוד. השנה החליטו בעירייה שהם לא פראיירים, וכמו שעיריות ת"א וירושלים עושות מזה כסף, אין שום סיבה שהאיגוד יחגוג על חשבונם. באיגוד נאלצו להתקפל אך הערימו קשיים. בין השאר הם התעקשו לקיים הליך הרשמה משלהם, גבו כספים בנפרד וגרמו למבוכה בקרב לא מעט רצים.

בתום המרתון התחדשו הקרבות. עיריית טבריה, בהתנהלות רשלנית למופת, משכה במשך שלושה חודשים את התשלום למנצחים. בתחילת החודש הם העבירו סוף־סוף את הכסף לחשבון הבנק של האיגוד, וכחלק מהפקת הלקחים הוחלט גם להפסיק את עבודתו של הגזבר. באיגוד, לעומת זאת, המשיכו במלחמות. במקום להוביל לסיום הפרשה המבישה ולשלם מיד לרצים מחו"ל, הם החזירו את הכסף לעירייה. ברוגז ברוגז לעולם.

מרתון טבריה(צילום: אורן אהרוני)

תגובת איגוד האתלטיקה: "מרגע שנמצא כי רישום בשני מקומות שונים מהווה בעיה, איגוד האתלטיקה סגר את ההרשמה באתר המרתון. עיריית טבריה ביצעה באופן חד־צדדי העברת כספים לאיגוד (מבלי לקבל את הסכמתו), בתקווה שייקח על עצמו את האחריות לפרסים מאותו רגע ואילך. פעולה כזו אינה חלק ממנהל תקין של עמותה. האיגוד אינו צינור להעברת כספים".

מעיריית טבריה נמסר: "העובדה ששבוע אחרי המרוץ מיהר האיגוד להודיע כי בכוונתו לנתק את אליפות ישראל ממרתון טבריה, מדברת בעד עצמה. גם העובדה שבחר בסופו של דבר להשיב לנו את הכסף אחרי שהועבר. העירייה לא בורחת מאחריותה לטיפול הלקוי, הלקחים הופקו, ואנו משוכנעים שגם המרתון ה־40 שייערך בשנה הבאה יהיה חגיגה לרצים מהארץ ומחו"ל".

מרתון טבריה(צילום: אורן אהרוני)

תוך כדי הבירבורים ומשחקי הכבוד, התערב בסכסוך הבורר מטעם עצמו, חבר הוועד האולימפי הבינלאומי אלכס גלעדי. ב־6 באפריל, אחרי ששמע את גרסת האיגוד בלבד, שיגר גלעדי מכתב מאיים לעיריית טבריה והציב אולטימטום: "אם התשלומים לזוכים לא יועברו — ויתקבלו על ידם עד ה־8 באפריל בצהריים, אפנה להתאחדות הבינלאומית ואבקש להכריז על כל התחרות בטבריה כתחרות מחוץ לקלנדר שלה".

אז מה אם הכסף מהעירייה הועבר לחשבון הבנק של האיגוד יומיים קודם, ב־4 באפריל? ואגב, מרתון טבריה לא נכלל גם ככה בקלנדר של ההתאחדות

הבינלאומית.

אז ברשותכם, נסיים בפנייה למאיים הסדרתי גלעדי: במרתון טבריה השתתפו השנה 22 קבוצות מחו"ל, כולל אחת מירדן. דווקא בתקופה כזו של BDS, לפני שמאיימים בהלשנה לאיגוד הבינלאומי, כדאי לנסות לפתור את הסכסוך מבלי לערב את כל העולם ואשתו. כאשר בצמרת איגוד האתלטיקה העולמי יושבים חברים כמו אחמד אל־קבלאי מהאמירויות, מוחמד אל־סעוד מסעודיה, ודחלאן ג'ומאן אל־חמאד מקטאר, אין שום סיבה שמי שיאיים עלינו בחרמות, יהיה דווקא אבו־עלי מישראל.