שיטת ענבל אור: הגרסה המקראית
אלפי שנים לפני יזמית הנדל"ן, סוחרים נהגו להתאגד באשור העתיקה כדי להקים שיירות הובלה מעיר לעיר. הסוחרים מינו מנהל שיירה וציידו אותו בכסף להוצאות בדרך, בדיוק כמו מנהל קבוצת הרכישה. בשערי העיר חושבו כלל המסים ורק אז ניתן היה להעריך אם השיירה הייתה רווחית או הפסדית
חושבים על קבוצות רכישה? אתם סוחרים שמתקבצים כדי לממן פרויקט או עסק? חושבים שגיליתם את אמריקה ושהמצאתם את הכל בעצמכם? ובכן, בואו נחזור לאלף השלישי לפני הספירה. כן, לאשור העתיקה. שם, נראה את עצמינו משחקים לפי כללים דומים ועושים עסקים לא מאוד שונים.
לטורים נוספים של ד"ר אושי שהם קראוס
אנחנו חוזרים לשם באמצעות ד"ר רפאל (רפי) בנבנשתי, יועץ לשעבר לשרי אוצר ושותף ליצירת הסכם השלום עם ירדן. על כל אלה הוא מספר לנו בספרו החדש "הכלכלה בשחר ההיסטוריה – מוסדות כלכליים במסופוטמיה באלף השלישי ותחילת האלף השני לפסה"נ". הספר יצא בהוצאת מאגנס.
משפחת יואינג?
בשנות השמונים ישבנו בדבקות מול הטלויזיה וצפינו בסדרות המשפחתיות הכלכליות. זה התחיל בסדרה "האחים" שעסקה בבני משפחה שהחזיקו בשיתוף את חברת ההובלה של אביהם המת. זה נמשך עם היואינגים בסדרה דאלאס והמשיך עוד עם "שושלת" ומה לא.
אחת מנקודות הדמיון שבין הסדרות הייתה העירוב של עסקים ומשפחה. לפעמים זה האב החזק ולפעמים האם. הם החזיקו את בני הדור הבא קצר על בסיס כספי. עכשיו אנחנו קופצים יותר מארבעת אלפים שנים לאחור ומגיעים לבית האשורי. וכאן, מספר לנו ד"ר בנבנשתי, מדובר במבנה עסקי כלכלי משפחתי שונה.
ג'י אר יואינג ובובי יואינג האשוריים לא היו עסוקים בתככים שקשורים להשתלטות על הרכוש של אבא שלהם. כל אחד מהם הוא בעל עסק עצמאי, וכך גם האבא. אבל למרות הנפרדות, יש גם שיתוף פעולה ובמיוחד עזרה הדדית ושימוש בקודים אחידים ובאתיקה אחידה. הסוחרים של התקופה היו מאורגנים באופן משפחתי.
ההתארגנויות נקראו "הבית" (betum), או bet abini (בית אבינו) ותפקדו כמכשירים לשיתוף פעולה ולעזרה הדדית. בניגוד ליואינגים ודומיהם, היחידה המשפחתית באשור היא לא יחידה כלכלית אחת. אין כאן בעלות משותפת ואין חלוקה בנכסים משפחתיים. מדובר בסוחרים עצמאיים – בני המשפחה - שמונחים ונעזרים באב המשפחה ובקשריו וכן בבני המשפחה האחרים. כל אחד פועל ברשות עצמו, אבל המוניטין של אבי המשפחה יכול לסייע בגיוס משקיעים, קבלת אשראי או קבלת ריבית בתנאים טובים.
והסנקציה? למרות מערכת משפט משוכללת ופעילה, המשפחה אכפה את העניינים בפנים, בתוך הבית ולפעמים על ידי נידוי. אבל בלי תככים ובלי מריבות כנראה שאי אפשר. ובנבנשתי מביא ציטוטים בני אלפי שנים ממכתבים בני התקופה. "איש אחד או שניים, חורשי רעה, עלולים לגרום לאי סדרים בבית אבינו.. אני אשמור על בית אביך ועליך כך שאיש לא יגרום נזק". בני אדם הם בני אדם.
התארגנויות מסחריות
בואו נקפוץ לבאר אשורית באלף השלישי לפני הספירה. אתה רוצה לשתות משהו? אין בעיה. תוציא את הארנק ותשלם. אלא שהארנק הוא קערה שמכילה יחידת משקל או נפח בשם "סילה". הכסף שבאמצעותו אתה משלם נמדד בקערות סילה של שעורה. הקערות האלה מיוצרות בכמויות גדולות ובוודאי לכל משפחה קערה כזו. המשכורת שלך החודשית היתה כנראה 60 סילה לחודש ולאישתך, כשלושים סילה. שימו לב, אפליה בשכר, היא בוודאי לא תופעה חדשה.
שעורה היא מעין כסף קטן. השקעות גדולות מבוצעות בנחושת ומתכת כסף. כך משלמים ומחשבים למשל בפרויקטים עסקיים גדולים. וכן, מסתבר שגם את קבוצות הרכישה לא אנחנו המצאנו בעצמנו.
קבוצת רכישה של נדל"ן היא קבוצה של שותפים לצורך עניין מסויים, פרויקט אחד. אצלנו מדובר ברכישה של קרקע והקמת דירות, אבל שותפויות אד הוק לצורך מיזם מסוים היו מקובלות גם באשור. סוחרים נהגו להתאגד כדי להקים שיירות הובלה מעיר לעיר. הסוחרים מינו מנהל שיירה וציידו אותו בכסף להוצאות בדרך.
כל סוחר הפקיד את הסחורה שלו והיה שותף בשיירה באופן יחסי לסחורה ששלח. השיירה יצאה לדרך וכשהגיעה ליעד התחילה התחשבנות. בשערי העיר חושבו המסים והמכס שמנהל השיירה צריך לשלם לשלטונות העיר. ולאחר שהכסף שולם בארמון, אפשר היה להעריך אם השיירה הרוויחה או הפסידה. השיירות היו דוגמאות לשותפות קצרות מועד ותכליתיות, שהתפרקו וקמו בהתאם לצרכים משתנים.
אך מסתבר שגם שותפויות ארוכות טווח התקיימו באשור. גם החברה בע"מ היא לא חידוש מוחלט. וריאציה דומה התקיימה כבר באלף השלישי לפני הספירה באשור. היא נקראה בשם "שק" והורכבה ממעין סוחר מנהל ומשקיעים. יוצר השק היה זכאי לחלק מהרווחים והיה אחראי אישית גם להפסדים. לעומת זאת, המשקיעים היו מוגנים ברמה האישית.
הנה עוד קטע ממכתב בן התקופה. אולי כתב אותו אבא דואג, אולי חבר טוב או אח גדול. "אנשים פחות חשובים ממך מנהלים שק, ואנשים פחות חשובים ממני השקיעו עשר מני זהב. בוא וקח על עצמך ניהול שק ואז לך".
איך זה שכל כך קל לנו ליפול בפח?
ולכבוד חודש אפריל, פרק חדש בפודקסט החינמי שלי "קטע פילוסופי" (מבית קטעים בהסטוריה), שמציג - ממש על קצה המזלג – את הסיבות לחוסר הרציונליות שלנו ונותן דגימה קטנה מהכלכלה ההתנהגותית.
ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים להאזין לתכנית הרדיו שלי "בעקבות הזהב" המשודרת בימי רביעי ב-12:05, ברשת א' של קול ישראל, ולהציץ בספר המבוא לפילוסופיה שלי "החור שבבייגל - מבוא ידידותי לפילוסופיה" .
לפנייה לכתב/ת 
