שתף קטע נבחר

 

תן לי מגורען: סצינת בתי הקפה של צ' קוריאה

היא אולי מדינה קומוניסטית ענייה, מפחידה ומסוגרת, אבל מבעד לחומות שמנתקות את האזרחים מהמערב, יותר ויותר צפון-קוריאנים לומדים להעריך קפה טוב. איך זה מרמז על ניצנים של קפיטליזם?

פיונגיאנג היא אולי האחת הערים הגדולות היחידות בעולם שעדיין אי אפשר למצוא בהן סניף של סטארבקס, אבל מי שרוצה קפה טוב של בוקר בביקור הבא שלו בצפון-קוריאה לא צריך לדאוג: היא פשוט מפוצצת בבתי קפה.

 

בתי הקפה הקטנים שמוארים באורות עמומים קיימים בבירת צפון-קוריאה זה שנים, אבל הפופולריות של המשקה בפיונגיאנג עלתה לאחרונה, עד כדי כך שהיא יוצרת תחרות בין בעלי בתי הקפה שמנסים כל אחד לספק אווירה יוקרתית יותר ומגוון גדול יותר של סוגי קפה, שכמעט יעמיד בצל את רשת הקפה האמריקנית הענקית.

 

"במהלך השנתיים האחרונות מספר האנשים שמכירים באמת קפה טוב גדל מאוד והם מסתובבים ברחבי העיר בחיפוש אחר המקום הטוב ביותר", מספרת רי היון אה, ברמנית בבית קפה פופולרי שעברה הכשרה לעבודתה בסין כדי ללמוד את המלאכה. "יש לנו הרבה לקוחות קבועים", היא מספרת.

סניף סטארבקס בסאול. "מתאים לאנשים שלא יודעים מה זה קפה טוב" (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
סניף סטארבקס בסאול. "מתאים לאנשים שלא יודעים מה זה קפה טוב"(צילום: רויטרס)

אף שפיונגיאנג הרבה יותר עשירה (במונחים של המדינה הענייה, כמובן) ומאובזרת מאשר שאר המדינה, הגידול במספר בתי הקפה והמאמץ התחרותי הגלוי לפתות לקוחות ולזכות ברווח גדול יותר משקף שינוי רחב יותר שהחל בצפון-קוריאה. אף שהקפיטליזם מבחינה רשמית עדיין אינו חלק מהנוף והכלכלה עדיין נמצאת תחת בקרה מלאה של השלטון המרכזי וסובלת מקיפאון, יזמות אזרחית היא תופעה שלא רק צומחת אלא גם הופך לצורך עבור צפון-קוריאנים רבים.

 

עד לשנות הרעב הגדול, בשנות ה-90, ממשלת צפון-קוריאה סיפקה לאזרחי המדינה את רוב הצרכים הבסיסיים שלהם והעבודות, אבל המשבר הכלכלי שגרם הרעב לימד את הצפון-קוריאנים לדאוג לעצמם ואילץ את צפון-קוריאה להיפתח בהדרגה לפעילויות שהן יותר קפיטליסטיות בסגנונן. החיים בפריפריה הצפון-קוריאנית עדיין קשים וכוללים עוני כבד כמובן – אפילו ניסיון לשמור על תזונה מאוזנת או אכילת בשר על בסיס קבוע הם דבר בלתי אפשרי עבור רבים שם.

 

אבל ההתרחבות של כלכלה המבוססת על יוזמתו של האזרח הפשוט יצרה מעין מעמד ביניים בפיונגיאנג ובערים נוספות, שבהן ליותר אנשים יש מספיק כסף מזומן לבזבוזים כך שיוכלו ליהנות מהמותרות שמציעה להם העיר הגדולה כמו בתי קפה. בתי עסק כמו דוכני רחוב המוכרים משקאות וחטיפים ומסעדות חדשות המנסות לעמוד בדרישה של השוק החדש, צצים כמו פטריות אחרי הגשם.

 

בית הקפה של רי, אחד מכמה מאות שפתוחים כעת בפיונגיאנג, קיבל את הלקוחות הראשונים שלו בחודש ינואר השנה, ואפשר למצוא בו מגוון של סוגי שתייה – ממקיאטו

בטעם קרמל ועד שייק תות.

 

רי מספרת שאת פולי הקפה היא מקבלת בייבוא מסין אחת לחודש: "הצפון-קוריאנים אוהבים מאוד קפוצ'ינו", היא מעידה. לדבריה כשעברה הכשרה בבייג'ינג ניסתה לטעום קפה של סטארבקס: "ניסיתי את זה אבל לא אהבתי את הקפה שלהם כל-כך. אני חושבת שהוא מיועד לאנשים שלא יודעים באמת מה זה קפה טוב. אבל כן התרשמתי ממספר האנשים הגדול שהולך לשם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
סניף סטארבקס בסיאול. "בצפון אוהבים קפוצ'ינו"
צילום: רויטרס
מומלצים