סירב לשלם את הכתובה לגרושתו: 'היא מורדת'

גבר טען שנפרד מאשתו כי קיימה קשרים עם אחרים, קיללה אותו ולא טבלה במקווה. בית הדין הרבני דחה אותו והטיל עליו לשלם לה 55,555 אלף שקל

עו"ד מורן בריק מילרפורסם: 26.04.16 , 08:23

בית הדין הרבני בירושלים דחה לאחרונה גבר שביקש לא לשלם לגרושתו את סכום הכתובה שעליו התחייב בנישואים, משום שלדבריו מדובר ב"אישה מורדת". הדיינים קבעו שהוא לא הצליח להוכיח את טענותיו, ולכן עליו לשלם לה את הסכום: 55,555 אלף שקל.

בתגובה לתביעה טען בעלה לשעבר שבתקופת נישואיהם האישה לא מילאה את חובותיה לקיים עמו יחסי אישות, לטבול במקווה ולדאוג למלאכות הבית, ולכן יש להכריז עליה כ"אישה מורדת" שאינה זכאית לכתובתה. כמו כן, לדבריו, היא נהגה לקלל אותו, לקרוא לו בכינויי גנאי ולהתכתב עם בחורים בפייסבוק — התנהגות המצדיקה שלילת הכתובה. הוא הוסיף כי היא זו שעזבה ודחתה את ניסיונותיו לשלום בית.

תביעה

מי אשם בגירושין? אישה הוגדרה 'ספק מורדת'

עו"ד ד"ר שרון פרילינג

אישה תבעה לקבל את כתובתה (100 אלף ש'), אבל בית הדין הרבני לא הצליח לקבוע מי אחראי לפרידה. לפיכך נקבע שבעלה ישלם הרבה פחות

מי אשם בגירושין? אישה הוגדרה 'ספק מורדת'

כדי להוכחת טענותיו הזמין הנתבע את הרב שלו לעדות. מנגד, האישה הגישה לבית הדין מכתב מהבלנית לפיו היא לא החסירה מעולם טבילה במקווה.

הדיינים הרב יוסף גולדברג, הרב דוד בירדוגו והרב מרדכי רלב"ג הבהירו כי עדות הרב של הנתבע פעלה דווקא לחובתו. הרב, שהיה מקורב לבני הזוג, סיפר שלא ידוע לו שהאישה סירבה ללכת למקווה. כמו כן, בעקבות חשדות הבעל הוא נפגש עם האישה, והעיד שהיא הכחישה כי היא מנהלת קשרים עם גברים אחרים. הנתבע אף מעולם לא הלין בפניו כי אשתו מסרבת ליחסי אישות, למעט פעם אחת.

באשר לקללות ולגידופים מצד התובעת הבהירו הדיינים כי אמנם אישה שמקללת את בעלה "יוצאת בלא כתובה", אולם הכוונה היא לקללות המוטחות בבעל ללא סיבה. במקרה זה, מחומר הראיות עולה שהקללות היו תגובה ישירה להתנהגותו המזלזלת של הבעל כלפיה ולכן חל עליהן הכלל "אין אדם נתפס על צערו".

כך, באחת ההתכתבויות כתבה האישה "גם אני סולדת ונגעלת בך" ונוסח זה מוכיח שהיא רק "החזירה" לו על אמירה דומה מצדו.

בנוסף קיבלו הדיינים את טענת האישה שלפיה ההתכתבויות בפייסבוק היו רק "חיפוש" שנועד רק לגרום לבעל לקנא ולשוב אליה, והם לא הגיעו לכדי בגידה בו. לדבריהם, "אף שאין ראוי לפעול בדרך זו על פי כללי הצניעות, בפרט במשפחה שומרת מצוות, על כל פנים, מעשה כיעור אין כאן".

גם טענתו של הבעל כי אשתו סירבה לשלום בית נדחתה לנוכח עדות של הרב כי האישה בכתה בפניו שהיא מעוניינת בשלום בית. גם הבלנית ציינה במכתבה כי התובעת תמיד רצתה שלום בית, הוסיפו הדיינים. לעומת זאת, מעדות הרב עולה שהבעל הוא זה שדרש כל העת את סיום הקשר ואכן הוא זה שיזם את הגירושין.

לאור כל זאת נקבע כי לא הוכחה עילה כלשהי לפטור את הנתבע מכתובתה של התובעת, אלא להיפך: "זהו המקרה הקלאסי לחייב את הבעל בכתובה", כתבו הדיינים ופסקו כי על הבעל לשלם לאשה 55,555 שקל.