עורכת הדין שעברה לשמור על הטבע באזור חיפה

"נשבר לי הלב פעם בחודש לפחות", אומרת יעל לביא-אפרת (45), רכזת החברה להגנת הטבע בגזרת חיפה-חדרה. כאב הלב הוא תחושה המשותפת לכל הרכזים ברחבי הארץ. היא החלה את הקריירה המקצועית שלה כעורכת דין, אך הדיונים בבית המשפט גרמו לה לשחיקה. "נשחקתי ועייפתי", היא אומרת על רקע האדמה הבוצית של נחל תנינים. במהלך הסיור איתה היא מדברת הרבה על שברון לב, נעה בין ייאוש לתדהמה, כאשר היא מתארת כיצד אנחנו הורסים ומוחקים עוד ועוד חלקות מהטבע. למרות האווירה העגומה, נותרת התקווה שכשם שהיא הצליחה למצוא מחדש את ייעודה כשומרת טבע, כך גם אנחנו יכולים להציל את העולם שסביבנו. אם רק נרצה.

כשאתם רואים פרח, לביא-אפרת רואה את הרגל המאיימת לרמוס אותו. היכן שאתם תראו טבע פסטורלי, גבעות ירוקות, פרפרים וצבאים, היא תראה תוכנית בנייה שמאיימת לנגוס בעוד חלקת טבע מיוחדת, נחל שעתיד להתייבש או מין יפהפה שצפוי להיכחד. לא משנה לאיזה כיוון תסתכלו - מישהו עלול לגזול זאת מכם.

(צילום: אילנה קוריאל)

בסיור באזור נחל, לביא-אפרת מסבירה כי תוכניות הדיור והפיתוח שמאיימות על הטבע אינם תוצאה של משבר הדיור. "הדיור הוא רק תירוץ. המשבר הוא פחות של יחידות דיור ויותר של מחירים. זה קשור לריבית במשק ועוד משתנים. זה לא אומר שאם תציפו את השוק בדירות תשברו את המחיר. המשבר מאפיין בעיקר את המרכז", היא אומרת. "תחת האצטלה של משבר הדיור מפשירים כמויות אדירות של שטחים פתוחים לדיור שלא ברור אם יימצא להם דורש. אבל מבחינה תכנונית כבר תכננו. נגעת נסעת. אנחנו חיים בתרבות

 של חירום וזה גורם לנו לראות דברים בצורה קצרת טווח. אנחנו מתכננים ל-20 שנה הרובות במקום להפנים שאנחנו מדינה עצמאית חזקה וצריכים להסתכל מאות שנים קדימה. אנחנו צריכים להשאיר לילדים משאבים לתכנן וליהנות מהם".

כאשר חוצים את נחל חגית הצלול, היא מצביעה על מצופים לבנים, גופים זרים, המקשטים את שתי גדותיו. "לפני שנתיים הייתה דליפת סולר מתחנת הכוח חגית שזיהמה את הנחל. זה קטל פה הכל", אומרת לביא-אפרת בכאב. "ברגע שאיתרו את התקלה עשו כל מה שאפשר כדי לתקן ולעצור את הדליפה. אבל מרגע שסולר דלף לקרקע אי אפשר לשאוב אותו". המצופים הלבנים פועלים כמו ספוג השואב את הזיהום. "החשש הוא שגם השנה הסולר יצוף".

מרחוק אנו מבחינות בבזים אדומים המשחרים לטרף, מנסים לזהות מכרסמים המתהלכים בין השיחים. הבתה הוא המסעדה של הבזים, פתוחה 24 שעות ביממה. אלא שתוכנית ייעור של קק"ל מאיימת על השטח, המאופיין בצמחייה נמוכה. אם במקום יהיו עצים, הבזים לא יוכלו לאתר את הטרף שלהם. "זה מצב מעט מוזר. מצאנו את עצמנו מתנגדים לתוכנית של קק"ל", היא אומרת. לביא-אפרת מכירה כמעט כל צמח בבתה. דרדר כחול, חלבלוב השמש, רקפות ואירוסים וכלניות. מרחוק היא מבחינה בקדד גדול פרי. "הצמח הזה הולך ונעלם", היא מסבירה. "ויחד איתו נעלם גם פרפר בשם כחליל הקדד, כי רק שם הוא מטיל את הביצים. עושים על זה מחקרים כיום".

באזור בקעת הנדיב אנחנו מבחינות בתא השטח שעליו יקום פארק היין, בצוואר בקבוק על השטחים הטבעיים של אלונה וחורשן. "זו תוכנית משולב לתיירות ומגורים של זכרון יעקב, שמקודמת על ידי רמ"י. היא מותירה מסדרון מעבר צר בין השטחים הפתוחים של שמורת הנדיב לבין השטחים החקלאיים של בקעת הנדיב", אומרת רכזת החברה להגנת הטבע בגזרת חיפה-חדרה. תוכנית נוספת היא כביש חוצה בקעת הנדיב. "מבחינה תחבורתית הוא לא נחוץ. אבל ברגע שתסללו כביש, תמיד יהיה מי שישתמש בו". במשרד התחבורה אומרים בתגובה כי "סוגיית מערכת הכבישים נבחנה על ידי הוועדה המחוזית. באשר לדרך החוצה את בקעת הנדיב, התוכנית נבחנת כיום על ידי אגף תכנון תחבורתי במשרד".

"כל הזמן צץ משהו חדש" 

כאשר היא נשאלת כמה איומים יש על הגזרה שלה, היא עוצרת לכמה שניות ונאנחת. "לא ספרתי. כל הזמן צץ משהו חדש. עוד תשתית. עוד כביש. עוד מחלף. עוד שכונה. עוד מרינה. עברתי שנה של הלם", היא מספרת על צעדיה הראשונים בחברה. "ההבנה של ההשפעה של התכנון של המרחב הציבורי היא עצומה".

(צילום: אילנה קוריאל)

דוגמה לראייה קצרת טווח ותכנון מהיר, לדבריה, שמטרתו גזירת סרטים במקום אסטרטגיה תכנונית כלכלית, היא אזור התעסוקה המשותף ערבי-יהודי בעירון, במבואות ואדי ערה. "אין ספק שהערכים החברתיים ראויים. אך המשמעות היא סגירת מסדרון אקולוגי ארצי", היא אומרת. מסדרון אקולוגי הוא שטח פתוח, ללא בינוי או מכשולים, המקשר בין שטחים טבעיים ומאפשר לאוכלוסיות של חי וצומח להחליף גנים ביניהם. ככל ששטח טבעי מקוטע יותר (הקיטוע יכול להיות בניית יישוב חדש או סלילת כביש), כך עולה קצת הכחדת המינים בו. "ההשפעה של המתחם היא הרת גורל ובלתי הפיכה. אז איך מאזנים בין התועלת הציבורית והחברתית מאזור תעסוקה כזה לבין ההשפעה על הסביבה?"

הדבר הוביל את לביא-אפרת להתעמק במלאי התכנוני המסחרי ובחינת חלופות לשיתוף הכנסות. מבדיקה שערכה עלה כי התועלת הכלכלית לכל אחד מהשותפים במתחם המסחרי - מועצה אזורית מנשה ויישובי ואדי ערה (אום אל פאחם, כפר קרע ועוד) - קטנה יחסית. "המתחם המסחרי גם צפוי להתחרות באזורים מסחריים קיימים ומתוכננים. לא ניצלנו 30% מהמלאי המתכונן לתעסוקה ומסחר וכבר מתכננים עוד. למרות שיש כותרת חברתית וכלכלית, האיזון מצדיק התעקשות על שמירת הטבע", היא טוענת. עמדתה של לביא-אפרת לא התקבלה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, אך היא לא מרימה ידיים. "הדרך עוד ארוכה". במועצת מנשה דוחים את הטענות, ואף אומרים כי המקום שבו יקום אזור התעשייה הוא בכלל לא זה אליו מתייחסת החברה להגנת הטבע.

הלחצים  חזקים

לביא-אפרת שמחה על כל הזדמנות ליציאה לטבע. "כבר הפכתי לעכבר ועדות", היא אומרת, כשהיא מתכוונת למסדרונות ועדות התכנון שהפכו עבורה לבית שני. שם חורצים את הגורל של הבית הראשון שלהם ושל כולנו. ואיש לא רוצה לראות בחורבן ביתו. "אני חייבת להתפעל מהפריחה או ממראה של צבי או לטאה נדירה בשביל שאוכל לחיות את הוועדות והתוכניות ולא להישחק. אני צריכה להיזכר על מה ולמה אני שומרת. כי הלחצים שמופעלים עלינו כל כך חזקים. אנחנו עובדים שעות מול המחשב".

חולות זהובים באזור חדרה(צילום: ג'ורג' גינסברג)

בדיונות המדבריות היא פורחת. בצד המערבי, היא אומרת, יש חולות זהובים כמו בסיני. "מצאתי את עצמי מתאהבת בלטאה, חלקה וגמישה, נחושית חולות. היא פשוט שוחה בחול כאילו זה מים. זה נשיונל ג'אוגרפיק ליד הבית". החולות מלאים בקידוחים ששואבים מים מהאקוויפר, ועמודי חשמל מנקדים כל דיונה. "בגלל איסור לבנות

 מתחת לקווי מתח כאלה, בגלל הקרינה, נוצר מסדרון אקולוגי מוגן. לא יודעת אם זה משעשע או עגום אבל קווי החשמל האלה ישמרו על החולות", היא אומרת.

"החוויה השוטפת היא רווית הפסדים", מסכמת לביא-אפרת. אמנם הם מונעים מתוך תשוקה לעבודתם, אך זה מסוג העבודות שאין בהם באמת ניצחונות, שכן הפנים נשואות תמיד למאבק הבא וזה שאחריו, דוגמת חולות קיסריה. " יש בהם משהו שעבורי משמעותי. הם מסדרון החולות הצפוני הכי גדול שנשאר, מלא במינים נדירים ואנדמיים, לטאות ומכרסמים. הוא היה צריך לקבל מעמד של גן לאומי, שמורת טבע. במקום זה אנחנו נלחמים טיפין טיפין. פעם זה כביש, פעם בית מלון ופעם בית עלמין. יש הישגים אבל עוד לא הגענו לניצחון המלחמה הכוללת. אנחנו כל הזמן בקרב מאסף. כל הזמן מזנבים בחולות האלה עוד קצת".

בכל יום במהלך חג הפסח נציג בפניכם את הפעילות של רכזי החברה להגנת הטבע בכל רחבי הארץ