זוגיות פרק ב': איך מתנהלים מול הילדים?
בלתי אפשרי לבנות זוגיות פרק ב׳ מבלי לשנות כמה הרגלים בהורות. כי להכניס את כל הדמויות לבית חדש ועדיין להתנהל בדיוק כמו בבית הקודם, זה קצת כמו לחיות במקביל עם הגרוש ועם בן הזוג החדש באותו הבית. הייתם מצליחים לחיות בבית כזה? כנראה שלא
והנה הכרתם בן או בת זוג שאתם מרגישים שיש לכם חיבור מצויין איתם; השיחות מרגשות, יש אינטמיות, הם הורים טובים בעצמם לילדיהם וכל מה שחסר לכם כדי להשלים את הפאזל הזה הוא לענות לעצמכם על השאלה - מדוע לעזאזל, שוב תנערו לעצמכם ולילדים שלכם את כל החיים? אני, בניגוד אליכם, דווקא חושבת שאם בחרתם להיכנס לפרק ב׳ מחייב ועשיתם את כל המהלכים - לא הגיע הזמן שפעם אחת תתנו צ׳אנס אמיתי לזוגיות?
העצמי הזוגי שלנו הוא זהות בפני עצמה
זוגיות היא לא סתם עוד נדבך בחיים, כזה שמגיע אחרי העבודה, הילדים, החברים וכל השאר. זוגיות זו זהות בפני עצמה. כשם שעבודה מגדירה אתכם וסגנון ההורות שלכם מגדיר אתכם והחברויות מגדירות אתכם, כך גם הזהות שלכם כבני זוג צריכה להגדיר אתכם.
אז איזה בני זוג אתם? כמה אתם באמת מוכנים להיות בקשר אינטימי עם אדם שאתם רוצים לראות אותו כל יום? האם תתאמצו להקשיב למה שהוא אומר לכם? האם אתם מסוגלים שלא להיבהל מהביקורת שלו? כמה תהיו מוכנים לקבל את העובדה שיש לו עולם משלו, הנפרד במידה מהעולם המשותף שלכם? כמה אתם מוכנים להשתנות בשביל הצלחת הקשר הזה?
אם אתם כבר כמה שנים הורים, סביר שסיגלתם לכם דפוסי חינוך, ניהול זמן ודפוסי התנהלות מול הילדים שלכם. למעשה, הזהות ההורית שלכם די מיוצבת. בפרק א׳ סביר שהפכתם הורים לאחר שהייתם בני זוג, אבל בפרק ב׳ הזוגיות מגיעה כבר אחרי שיש לכם זהות הורית מוגדרת וזה הרבה יותר מורכב. בני הזוג הופכים להיות גם המבקרים הגדולים של ההורות שלכם, וזאת כאשר לא התנתקתם לחלוטין מהגרושים "המבקרים" שלכם.
אבל אם כבר הלכתם על זוגיות מלאה הכוללת מעבר מגורים משותף עם הילדים, משק בית אחד ואולי אף נישואים, חשוב שתשקיעו בלהכיר את ״האני הזוגי שאתם רוצים להיות״.
כן, זה קשה, זה מפחיד, אתם תחשבו שהילדים יפגעו מזה וכל המצפון שיהיה לכם ייצא בתסכול או בכעס רב על בני הזוג שלכם, אבל אחרי תקופה שבה תבנו את ״התשתית הזוגית״ שלכם, תוכלו לאזן עצמכם מחדש.
7 צעדים בדרך לשינוי
בלתי אפשרי לבנות זוגיות פרק ב׳ מבלי לשנות כמה הרגלים בהורות. להכניס את כל הדמויות לבית חדש ועדיין להתנהל בדיוק כמו בבית הקודם, זה כמו לחיות במקביל עם הגרוש/ה ובן/בת הזוג החדשים באותו הבית. הייתם מצליחים? כנראה שלא. הנה כמה טיפים שיעזרו בשינויים המהירים:
1. ראשית, בנו חזון לזוגיות הזו. תראו עצמכם חמש שנים קדימה בנקודה שבה אתם רוצים להיות, ואז חזרו לנקודת המוצא ועשו מה שצריך כדי להגיע לשם. אם אתם לא מאמינים שאתם מסוגלים להגיע לשם ביחד, אולי זו לא הזוגיות המתאימה.
2. אם אפשר, עברו לגור בבית נייטרלי - לא של אחד מבני הזוג. הקלות שבה בעת מריבה תרגישו ״אורחים״ בבית שלכם, תהיה בלתי נסבלת.
3. דברו עם הילדים שלכם ותכינו אותם למעברים. תסבירו להם בגילאים המתאימים על השינוי, אחרי שתצליחו להסביר אותו לעצמכם כמובן.
4. אם בני הזוג שלכם הופכים להיות דמויות משמעותיות עבור ילדיכם: נוכחות בזמן, הסעות לחוגים, עזרה בהכנות שיעורי בית, בישולים ותשלומים, הם הופכים למעשה ל״הורים שלובים״. אז תנו לזה הגדרה ותנו לזה מקום. כי אם לא תכירו בעבודתם הקשה ובעזרה שהם מעניקים לכם - הקשיים הזוגיים יגיעו, ומוקדם מן הצפוי.
5. תשקיעו בזוגיות. למדו להכיר האחד את השנייה בהתנהלות היומיומית, תאמו ציפיות ואל תכנסו לאוטומט הרגיל שלכם. זכרו לא לעשות השוואות בין סגנונות ההורות של כל אחד מכם, ונסו ללמוד האחד מהשנייה על הורות. קבלו ביקורת באהבה. אני בטוחה שתוכלו ללמוד דברים חדשים. ואל תיבהלו מהילדים! בסופו של התהליך - הם יעריכו אתכם.
6. למרות שבטח הפנמתם מקריאה בספרי גירושים, שחלומם של ילדיכם הוא להחזיר אתכם לגרושים שלכם, לעיתים מה שהם באמת צריכים לראות זו דוגמה אחת טובה להצלחה בזוגיות.
7. עליכם לראות בילדים שלכם יצורים נפרדים מכם. זה קשה, בעיקר אחרי גירושים, בעיקר בגלל שאתם כבר נפרדים מהם לכמה ימים בשבוע, אבל כדי להקל כאן, זכרו שהילדים שלכם יחיו יום אחד את חייהם בנפרד מכם ומה שהם יזכרו בעתיד זה האם הייתם מאושרים, וכיצד האושר שלכם הוקרן עליהם.
- מיכל איסט אלון
מתמחה בייעוץ לזוגות ויחידים בפרק ב׳ ולמשפחות משולבות.