דמאיו נפרד: "עוזב באהבה, אני כתום בנשמה"
הבעלים סיכם בדמעות קדנציה של 13 שנה בבני יהודה ("העונה שבה ירדנו ליגה הייתה הכי קשה שלי, הבאנו זרים טובים בסכומים מצחיקים ואף פעם לא פיטרתי מאמן"), הסתכל קדימה ("הקבוצה לא נמצאת בגירעון, לא חייבים כסף לאף אחד") והבטיח: "אני סיימתי כאן, ריד מיי ליפס". אות ההגינות יוענק למאמן ולקפטן קבוצת הנערים של הכתומים
עכשיו זה רשמי: הפועל ת"א עוברת לאצטדיון המושבה
"אני אפנה את מקומי לטובת אדם אחר שיוכל לפעול לטובת בני יהודה. תמיד אמרתי בעבר שאם יגיע אדם ראוי בעל יכולות כלכליות אעשה זאת", אמר דמאיו. "נערכה בדיקת נאותות מקיפה על-ידי שני עורכי דין ושני רואי חשבון. הכל התנהל כשורה. הקבוצה לא נמצאת בגירעון, אני לא זוכר שקבוצה עברה בעלות כשהיא נמצאת במצב כלכלי כל-כך טוב ולא בחובות".
"ירידת הליגה שחווינו ב-2014 הייתה מכה בכנף, אבל גילינו חוסן. זאת הייתה השנה הכי קשה שלי. הצלחנו לעלות תוך שנה בחזרה. זה לא דבר פשוט, שהיה כרוך בהמון קשיים, אבל לשמחתי הרבה הצלחנו לחזור מיד לליגת העל – למקום הראוי שבני יהודה צריכה להיות בו.
"בתקופתי בני יהודה הגיעה חמש פעמים לאירופה, זה הישג גדול. הגענו פעמיים לגמר הגביע וניצלנו בעונת ההישרדות הקסומה מירידה, היא הסתיימה במסע היחלצות שאני לא זוכר כמוהו בכדורגל הישראלי. זה היה משהו בלתי נתפס. בשמונה שנים מתוך ה-13 שאני כאן סיימנו בין שש הראשונות. בני יהודה הייתה אי של יציבות ושפיות והתנהלה בצורה כלכלית נכונה.
"זה לא סוד שמוסר התשלומים שלנו הוא מבין הטובים בליגה. כל ההתחייבויות שלנו כלפי השחקנים, המאמנים והספקים תמיד כובדו. אין אחד שיכול לבוא ולטעון שבני יהודה חייבת לו כסף. זה דבר מבורך בכדורגל הישראלי, שמועדון מתנהל בצורה כזאת. לא פשוט לגייס כספים, כל שנה הייתי צריך לגייס בין שבעה לתשעה מיליון שקלים. בני יהודה יכולה להתגאות בכך שהרוויחה כ-20 מיליון שקלים ממכירת שחקנים. אני לא מכיר הרבה מועדונים כאלה. הספונסרים שלנו ליוו אותנו המון שנים".
דמאיו מצא זמן להיזכר בשחקני הרכש שהגיעו בתקופתו: "הבאנו שחקנים זרים בסכומים מצחיקים, ושחקנים ברמה גבוהה שהטביעו חותם כמו פדרו גלבאן, וינסנט אניימה ואחרים. אם יש משהו שאני גאה בו זו מחלקת הנוער שלנו. קשה לנו להביא כוכבים, אז חרטנו על דגלנו לגדל ולטפח שחקנים שיגיעו לקבוצה הבוגרת. תסתכלו בכל שבת כמה שחקנים שגדלו אצלנו בנוער פותחים ב-11 או משתלבים כמחליפים ותראו שזו לא סיסמה.
"זה מועדון משפחתי שתמיד היה בית עבור השחקנים וחממה לטיפוח שחקנים. בכל תקופתי כאן מעולם לא פיטרתי מאמן. נאלצנו להיפרד מיוסי אבוקסיס לא על רקע מקצועי. התמודדנו עם משברים ספורטיביים ולא התפתינו לפטר מאמנים, הלכנו איתם כי האמנו בדרך וב-90 אחוזים מהמקרים זה הצליח. זה לא דבר פשוט ולא דבר שכיח בכדורגל ואני שמח שכך התנהלתי לאורך השנים".
על הקושי בתפקיד ומחליפו: "משנה לשנה נהיה קשה לגייס כספים, אבל עם תקציבים נמוכים יחסית הגענו להישגים שקבוצות בארץ עם תקציבים גבוהים יותר היו גאות להגיע אליהם. אני מעביר את המועדון לידיים טובות. אני יודע שהאנשים אחריי באים עם כוונות טובות וקורא לכולם להתקבץ סביבם ולאפשר להם להצליח. בהסכם העברת הבעלות כתוב במפורש שאי אפשר לעשות איחוד עם קבוצה אחרת, לא ניתן לשנות את הצבע הכתום ולא את השם 'בני יהודה'".
על מי שליווה אותו לאורך הדרך: "אני רוצה להודות לכולם, לכל החברים שעזרו לאורך השנים בהעמדת תקציבים. בימים האחרונים הטלפון שלי מוצף בטלפונים והודעות משחקנים שמתקשרים ומסמסים ומפרגנים. זה עושה טוב על הלב. אני מודה למשפחה, שסבלה אותי לאורך הרבה זמן. אני עוזב בגאווה גדולה, משאיר מועדון חזק איתן ויציב, ומבחירה אישית, עם ערכים ומחלקת נוער טובה וחזקה – בתקווה שתצעיד את הקבוצה קדימה. באתי מאהבה ואני עוזב באהבה. אני כתום בנשמה".
לאן מועדות פניו עכשיו? "אני נשבע שלא נפגשתי עם אף אחד ולא דיברתי עם אף אחד, עד שריקת הסיום אני רק בני יהודה. אחרי שהפרק שלי כאן ייגמר, אני אחשוב ואראה אם אני רוצה להמשיך לעסוק בכדורגל. זו הקלה, הייתה עליי מעמסה גדולה. אין לכם מושג מה זה להחזיק קבוצת כדורגל. עכשיו החלטתי לפנות את הבמה".
אות ההגינות יוענק לקבוצת הנערים
אות ההגינות יוענק מחר למשה קונסטנטין, מאמן הנערים של בני יהודה, ולקפטן שחר אמסלם, במסגרת הטורניר השנתי של "החלוץ - חינוך דרך ספורט" מבית תנועת דרור ישראל.
כזכור, בני יהודה איפרה לבית"ר ירושלים לכבוש ללא הפרעה לאחר שגילתה כי כבשו שער בלתי ספורטיבי. שחקני בית"ר כבשו שער כאשר שחקני בני יהודה, בהנחיית המאמן והקפטן, פינו את הדרך כדי לאפשר לצהובים להחזיר את היתרון.
לפנייה לכתב/ת 
