חותם חרפושית של בכיר מצרי נמצא בתל דור
מדובר בחותם של בכיר בממלכת מצרים מלפני כ-3,700 שנים. חוקרים מאוניברסיטת חיפה הסבירו: "חרפושיות היו חפצים מאוד נפוצים במצרים העתיקה, אולם גודלה יוצא הדופן, איכותה, רום המעלה של בעל החותם, וטבעת הזהב בה היא משובצת הופכים את החרפושית הספציפית הזו לממצא נדיר באזורנו"
חותם חרפושית נדיר, השייך לפקיד בכיר בממלכת מצרים בשושלת הפרעונים ה-13 (המאות ה-17-18 לפני הספירה), נמצא בתל דור.
החותם נתגלה על ידי אלכסנדר טרנופולסקי, צפר חובב, אשר מסר אותה לצוות הארכיאולוגים החופרים באתר. "החרפושית הייתה שייכת לאישיות מאוד בכירה בממלכה, אולי אפילו המשנה למלך, שהיה אחראי על האוצר המלכותי. בעל החרפושית נשא תפקיד שהיה דומה לזה של יוסף בממלכתו של פרעה, אחרי שפירש את חלומותיו", אומרת פרופ' איילת גלבוע מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, אשר יחד עם פרופ' אילן שרון מהאוניברסיטה העברית עומדת בראש החפירות בדור.
העיר דור, ששכנה על רצועת החוף למרגלות הר הכרמל, שימשה במשך אלפי שנים עיר נמל מרכזית. למעשה, עד לבנייתה של קיסריה בידי הרומאים, העיר הייתה למרכז הסחר החשוב ביותר באזור ועברו דרכה סחורות רבות ואלפי אנשים לאורך תקופות רבות בהיסטוריה. העיר מוזכרת בכתבים מצריים מלפני כ-3,000 שנה, ואף בספרי יהושע, שופטים ומלכים א' בתנ"ך.
באתר הארכיאולוגי תל דור, שבו החלו לחפור עוד באמצע המאה הקודמת, ומשנת 2002 מנהלים בו את החפירות פרופ' גלבוע ופרופ' שרון, נחשפו בין היתר יישובים מתקופת הברונזה המאוחרת (התקופה הכנענית, האלף השני לפני הספירה); יישוב פניקי ומרכזי מנהל ישראלי ואשורי (תקופת הברזל); עיר וארמון מן התקופה ההלניסטית שבו היה פסיפס מפואר; ושרידים מונומנטאליים מן התקופה הרומית, בכלל זה צמד מקדשים, שאולי הוקדשו לאל הים פוסידון, ועוד.
"בחפירות עדיין לא הגענו לשכבת היישוב של המאה ה-17 לפני הספירה ספירת הנוצרים, ולכן התגלית הזאת מאוד חשובה. הגשמים בחורף האחרון ככל הנראה גרמו לסחף של האדמה במדרון הדרומי של התל, ותודה לחדות העין של מר טרנופולסקי - החרפושית נתגלתה והועברה לטיפולנו", מספרת פרופ' גלבוע.
קריאה ראשונית גילתה כי על החרפושית מאבן חרוטים שמו של בעל החותם, תפקידו, וסימני אנח (צלבים עם לולאה בראשם) - המסמלים חיי נצח, וסימני ג'ד (הדומים לעמודים) - המסמלים תחייה מחדש ויציבות. תפקידו של בעל החרפושית מתואר במילים כגון "אשר על האוצר", "נושא החותם", ועוד. שמו של בעל החותם טרם פוענח. "חרפושיות היו חפצים מאוד נפוצים במצרים העתיקה, אולם גודלה יוצא הדופן, איכותה, רום המעלה של בעל החותם, וטבעת הזהב בה היא משובצת הופכים את החרפושית הספציפית הזו לממצא נדיר באזורנו", אומרת פרופ' גלבוע.
החוקרים סבורים כי ישנם הסברים שתי תשובות אפשריות לשאלה כיצד הגיעה החרפושית לדור. האחת היא שנציג של אותו משנה למלך הגיע לעיר הסחר המרכזית דור, שדרכה עברה אספקה של תבלינים, שרף ועוד מצרכים שנחשבו מאוד ביני המצרים, על מנת לבצע עסקה בשמו, ולכן הגיע עם חותמו (ואולי היה זה המשנה למלך עצמו). האפשרות השנייה היא שהחרפושית הגיעה לדור בתקופה מאוחרת הרבה יותר, אולי אפילו בתקופה הרומאית, כשבאזור היה ביקוש ל"עתיקות" מן הסוג הזה. "מכיוון שהחרפושית התגלגלה מהתל ולא נמצאה בתוך ההקשר הארכיאולוגי שלה, כנראה שלעולם לא נדע באמת כיצד היא הגיעה לכאן ואיזו דרך עשתה", אומרת פרופ' גלבוע.
החפירות בדור יתחדשו בחודש יולי הקרוב, והמעוניינים מוזמנים להצטרף. בינתים ניתן לראות את החרפושית המעניינת במוזיאון המזגגה בקיבוץ נחשולים.
לפנייה לכתב/ת 
