פרשת דרייפוס
סיפורה המדהים של מרגריטה בוגדנובה לואי-דרייפוס, היתומה הרוסייה שהפכה לבעלים של מארסיי, ומעמידה עכשיו את הקבוצה למכירה בעקבות מחאה שוביניסטית של האוהדים
סביר להניח שאם בימים אלה ג'וליה לואי-דרייפוס - איליין מסיינפלד בשבילכם (למרות שהדמות שלה ב-VEEP מסוגלת לתת פייט לכל תפקיד שגילמה בעבר) – הייתה מסתובבת בימים אלה במארסיי, היא לא הייתה בת המשפחה שמושכת את רוב העניין. כן, ג'וליה הייתה מחלקת כמה חתימות וסלפים, אבל בעיקר רואה מישהי אחרת גונבת לה את ההצגה.
מרגריטה בוגדנובה לואי-דרייפוס, זה השם החם יותר בעיר בימים אלה. מדובר בסיפורה המדהים של היתומה הרוסייה שנישאה לאיש העסקים רובר לואי-דרייפוס (בן-דודה של השחקנית המפורסמת), קיבלה לאחר מותו את השליטה בקבוצת הכדורגל של מארסיי, ומחפשת בימים אלה איך להיפטר ממנה אחרי שנקלעה לעימות עם האוהדים. נשמע בדיוני יותר מאגדה - ועוד לא שמעתם הכל - אבל זו המציאות.
ההערכות כיום הן שמדובר באישה הרוסייה העשירה בעולם (מה שהקנה לה את הכינוי "צארינה" בתקשורת הצרפתית), עם הון מוערך של 8 מיליארד דולר ושליטה בקבוצת "לואי-דרייפוס" הענקית, המחזיקה בחברות בכל העולם. אבל ההתחלה שלה הייתה שונה לחלוטין.
יד הגורל ומזל תאומים
כבר שמעתם ודאי על סיפורי סינדרלה רבים, אך הדרך שעשתה מרגריטה מסנט-פטרסבורג עד ההצלחה המסחררת פשוט עוצרת נשימה. הוריה נהרגו בתאונת רכבת כשהייתה בת שבע, וסבה גידל אותה. היא למדה משפטים במוסקבה כאשר התבגרה, עשתה תואר גם בכלכלה והתפרנסה ממכירת ציוד מחשבים. מרגריטה גם הספיקה להתחתן ולהתגרש אחרי תקופה קצרה.
ואז, ב-1988, מרגריטה טסה מציריך לניו יורק. במטוס היא פגשה במקרה את רובר, וגם בטיסה חזרה (כי כפי שסיפרה, איש העסקים נהג לחזור לביתו מדי סוף שבוע עקב הקשר האמיץ לכלבו). למרות שהמטוס היה ריק למדי, הם היו כל העת זה לצד זו. היא שאלה אותו מה השעה – והקליק נוצר. מאוחר יותר התקשר לבקש שתתרגם לו מסמך לרוסית, היא הציעה שייצאו לאכול, ומאז היו יחד.
היא הביאה לעולם בן וזוג תאומים עם רובר, שהלך לעולמו ב-2009 לאחר מאבק בלוקמיה. כיום בן הזוג שלה הוא דמות בולטת לא פחות — פיליפ הילדברנד, לשעבר נשיאם של שני בנקים שווייצרים מרכזיים. רגע, זה עוד לא נגמר, כי בחודש שעבר, בגיל 53, מרגריטה ילדה תאומות.
ואחרי כל הטלנובלה הזאת, הגיע הזמן לספורט. בין כל העסקים שעליהם שלט, רובר הפך ב-1996 לבעלי מארסיי. הקבוצה לא זכתה בתארים עד מותו ורק ב-2010, כשנה אחרי שהלך לעולמו, לקחה את האליפות וגביע הליגה. המאמן אז (וכיום מאמן נבחרת צרפת), דידייה דשאן, הקדיש לו את הגביע.
אבל מאז, הדברים לא הולכים חלק עבור מארסיי. אחרי כמה עונות לא רעות בצמרת, במועדון ציפו העונה לשיפור. הגיעו שמות כמות לוקאס אוקאמפוס, רמי קאבלה, לסאנה דיארה ואבו דיאבי, אבל רגע אחרי מחזור הפתיחה, המאמן מרסלו ביילסה הדהים עם הודעת התפטרות. הארגנטינאי האשים את ההנהלה בכך שלא עמדה בהסכם עימו.
עזים ועדר ביציעים
זה היה האות לקריסת מארסיי העונה. מיצ'ל הספרדי החליף את ביילסה, אבל התוצאות היו קטסטרופליות לאורך כל הדרך. היא עדיין יכולה לתקן בגביע, אלא שבליגה היא תקועה במקום ה-15 (ה-1:1 אתמול נגד נאנט היה משחק הליגה ה-11 ברציפות ללא ניצחון), ומהליגה האירופית הודחה בשלב 32 הגדולות. בשבוע שעבר, יומיים לפני חצי גמר הגביע מול סושו שבו ניצחה 0:1, לואי-דרייפוס נפרדה גם מהמאמן הספרדי.
האוהדים לא היו מסוגלים לסבול אותו, אבל קשה להאמין שהם נותנים הרבה קרדיט על המהלך לבעלים. אחרי הכל, גם אותה הם לא מחבבים במיוחד. הם סימנו את לואי-דרייפוס כאחראית לכישלון של הקבוצה, ובמהלך המשחק מול בורדו תלו שלטים בגנותה. באחד מהם כונתה "יורשת עשירה חסרת מושג, חזרי לעבודה האמיתית שלך, עקרת בית".
הם לא הסתפקו בכך. במהלך אותו משחק לעגו האוהדים לשחקנים בכך שניגנו את הנעימה המוכרת מ"בני היל" בכל פעם שנגעו בכדור, והניפו ביציעים תמונות של עזים. וכך, באמצע אפריל, מרגריטה ויתרה והכריזה על העמדת המועדון למכירה. "המחיר אינו הדאגה העיקרית מבחינתי", אמרה לואי-דרייפוס. "הדבר החשוב הוא שהרוכש יעמיד קבוצה שתוכל להצליח ברמות הגבוהות ביותר".
אבל זו מכבסת מילים. כפי שמרגריטה אמרה בעצמה, למרות המיליונים שהוציאה מכיסה היא אינה מסוגלת להתמודד עם השייח'ים והאולגרכים. מעבר לזאת, היא גם נתפשה כאאוטסיידרית. כשאוהדים של מארסיי רואיינו בתקשורת הצרפתית אחרי ההודעה על המכירה, הם הדגישו שהם רוצים רוכש צרפתי ("לא קטארי!", אמר אחד מהם). מבחינתם רצוי מקומי, שמכיר היטב את העיר המיוחדת ואופייה. דרישות לא פשוטות.
ומרגריטה? היא תחזור לדאוג לעסקים שלה. בעבר כבר אמרה בראיון: "זה עולם של גברים, ורוב הזמן הם לא לוקחים נשים ברצינות". עם האמירה האחרונה קשה להתווכח בעולם הספורט, שאליו נכנסה בעל כורחה. לאוהדים היה קל לזלזל בה, להציב אותה במרכז כשהזמנים הקשים הגיעו. הכדורגל, והספורט בכלל, לא משופעים בנשים ששולטות בקבוצות. וכעת, אחת מיוחדת עוזבת את התחום.
לפנייה לכתב/ת 
