אין נוסחה למשפחה! הקמפיין שמעודד שוויון
איך מסבירים את הקושי של זוגות חד מיניים להפוך למשפחה ולגדל ילדים? זו הייתה המשימה של סטודנטים בעבודה הגמר שלהם. "יש פה אנשים שרוצים להביא ילדים וזה הכי לגיטימי אבל מסתבר שיש עוד המון אנשים שבגלל נטייה מינית לא יכולים להגשים את החלום הזה", אומר אחד הסטודנטים
האם אנחנו כבר בנויים לראות ולקבל משפחות מסוגים שונים או שהדרך עוד ארוכה? במסגרת פרויקט הגמר בלימודי קופירייטינג במכללת תילתן, המכללה לעיצוב ולתקשורת חזותית, הסטודנטים בחרו לפרסם קמפיין המעודד פונדקאות ואימוץ שוויוניים לזוגות חד-מיניים. הקמפיין שעתיד לעלות ברשתות החברתיות יתמקד בהסברה חברתית במטרה לגרום לשינוי חוקתי, ונראה שעל הסטודנטים עצמם זה כבר עבד.
"בהתחלה הנושא היה זר עבורי לחלוטין", מודה אריאל פנחס, סטודנט שלקח חלק בפרוייקט. "אני עצמי אבא טרי ואשתי היתה בהריון בעת העבודה על הפרויקט וזה התחיל לגעת לי בלב. יש פה אנשים שרוצים להביא ילדים וזה הכי לגיטימי אבל מסתבר שיש עוד המון אנשים שבגלל נטייה מינית לא יכולים להגשים את החלום הזה", הוא אומר.
"הקמפיין מעודד את הלגיטימציה להכיר בתא משפחתי כזה והחלטתי שאני רוצה להביא את כל מה שאני יודע ומסוגל ואת כל היצירתיות כדי להסביר שוואלה אין פה שום הבדל, אלו אנשים שאוהבים אחד את השני ורוצים להקים משפחה".
לזוגות חד מיניים אין סיכוי לאמץ
"המטרה שלנו היא לתקן את העוולות נגדנו מתהליך ההפיכה שלנו להורים ועד לחיי היום יום שלנו ככאלה", מסביר אודי לדרגור ממייסדי עמותת "אבות גאים" שעבורה נעשה הקמפיין. "ככלל נישואים אזרחיים בחו"ל מוכרים בארץ גם אצל זוגות מאותו המין אבל כל רשות קובעת מתי כן מכירה ומתי לא. בנגישות לאימוץ למשל לא מכירים בנישואים ובמרשם מציגים זאת כרווקים, כך שזוג סטרייטים נשואים יהיה תמיד בראש סדר העדיפויות ובגלל שיש בערך פי 3 זוגות שרוצים לאמץ מילדים שניתנים לאימוץ אין לנו ממש סיכוי לאמץ כי תמיד נדחק לסוף התור"
- ומה קורה בנושא של פונדקאות?
"למרות שפונדקאות חוקית כבר עשרים שנה בארץ, היא אפשרית רק לזוגות סטרייטים מבחינת החוק. בנוסף, בניגוד להוראת בית המשפט העליון, במקרה של בני זוג שאחד מהם ישראלי ואחד אזרח זר - אצל סטרייטים לאחר תהליך שנמשך ארבע שנים הוא מקבל אזרחות ואצלנו רק לאחר שבע שנים יוכל לקבל לכל היותר תושבות קבע".
להבין את הכאב שעובר על זוגות חד מיניים
"קיבלנו את הבריף ומיד התחלתי לערוך מחקר", מספרת מרין קלודין. "אחרי מחקר שביצעתי ראיתי שהרבה מאוד משפחות גאות טוענות אותו דבר: שלכל בן אדם צריכה להיות הזכות לחיי משפחה ושזה לא בהכרח אמא ואבא כמו הצורה המסורתית אלא פשוט זוג הורים שמעניקים אהבה. גיליתי גם שבעוד שיש מחקרים שהעידו על זה שילד מתפתח טוב שיש לו זוג הורים, אף מחקר לא טוען שזה חייב להיות גבר ואישה".
- איך היו התגובות בכיתה ליצירת קמפיין כזה?
"אני אגיד לך את האמת זה אתגר. כי אתה בסופו של דבר חי עם הדעות שלך או שאתה חי בתוך העולם שלך. אני לא גבר גאה אז לי היה די קשה להכנס לתוך הראש הזה כדי להבין את הכאב שעובר על אותם אנשים. אבל אמרתי לעצמי שאם לי לא היו נותנים להביא ילד לעולם רק כי אני אישה למשל, זה היה מאוד מאוד כואב. ואני יודעת שעוד סטודנטים מסתכלים על זה ככה, מהמקום האישי".
להבין באמת את הבעיה
"הפרויקט הזה פתח לאנשים את הראש", אומר ארז יששכרוב, נשיא מכללת תילתן. "יש סטודנטים דתיים, יש כאלו שבעצמם עוד לא יצאו מהארון ויש כאלו שכן מחוץ לארון ומבינים את הבעיה. היה לנו חשוב שסטודנטים יפגשו לקוח עם בריף לא פשוט שהמטרה שלו היא להזיז את הציבור ולהביא לחקיקה".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים שלנו
- איך עובדים על זה עם הסטודנטים?
"אני ראיתי שהיו ויכוחים בין התלמידים עצמם והיו חבר'ה שכל פגישה עם אודי מהעמותה שינתה אצלהם משהו. הם היו צריכים לחשוב כאילו הם אבות גאים בעצמם".
רוצים שוויון, גרסת הסטודנטים:
לפנייה לכתב/ת 
