היהודי הצעיר שנבחר לר"מ: עוד סימן שחיתות?
בגיל 28 כבר היה ראש עיר, ובגיל 38 הפך לר"מ אוקראינה שאמור להגשים את חלום המהפכה. אבל וולודימיר גרויסמן, בן להורים יהודים מוויניציה, קשור גם ברשת סבוכה של אינטרסים כלכליים ומשפחתיים עם הנשיא פורושנקו, ורבים מאמינים: הצנחתו לתפקיד מוכיחה שכלום לא השתנה - האוליגרכים שולטים
נסיקתו המהירה של וולודימיר גרויסמן, ראש עיר לשעבר, עד לעמדת ראש הממשלה הצעיר בתולדות אוקראינה, מעוררת בימים האחרונים חשש שבדיוק אותה מערכת של אוליגרכיה שבטית שאותה ביקשו המפגינים במהפכת כיכר מיידאן ב-2014 לסלק, עדיין חיה ובועטת.
גרויסמן, בן 38, נבחר לתפקיד בשבוע שעבר אחרי שזכה לחסות המנטור הפוליטי שלו, נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו, שהבסיס של אימפריית השוקולד שלו "רושן" ממוקם בעיר ויניציה, העיר שבראשה עמד גרויסמן. מינויו של גרויסמן, שנבחר על-ידי חברי הפרלמנט, בא אחרי חודשים של טלטלה פוליטית שמנעה את אישור הרפורמות שהממשלה בקייב חייבת ליישם כדי לעקור מהשורש את השחיתות ולהבטיח לעצמה חבילת סיוע בשווי מיליארדי דולרים מהמערב.
השאלה אם גרויסמן מסוגל להרחיק עצמו באופן מספק מפורושנקו כדי לבצע את השינויים שמנהיגי אוקראינה הבטיחו לערוך אחרי ההפיכה שבה הודח הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' לפני שנתיים, נותרת פתוחה. "גרויסמן תלוי מאוד בפורושנקו", טוען יגור סובולב, חבר פרלמנט מטעם מפלגת סמופומיץ' הרפורמיסטית, שפרשה מהקואליציה בפברואר. "אין בכלל שאלה לגבי ביצוע רפורמות נרחבות. הם ינסו לשמר את הסטטוס קוו למען השבט של פורושנקו, והמינוי של גרויסמן לראש הממשלה ירחיב את ההשפעה של אנשי פורושנקו בעמדות הכוח", הוא אומר.
פורושנקו עצמו הוא האיש השישי הכי עשיר באוקראינה, עם הון מוערך של 858 מיליון דולר לפי המגזין "פורבס". מאז שעלה לשלטון ב-2014 הוא פעל כדי לפגוע בכוחם של אנשי עסקים אחרים הנהנים מהשפעה פוליטית. גרויסמן נחשב בעיני רבים ל"איש של פורושנקו", ואין מקום שבו ההשפעה של פורושנקו ניכרת יותר מאשר ברחובות ויניציה, עירו של גרויסמן. האטרקציה התיירותית מספר אחת של העיר היא מזרקה צפה ענקית עם מוזיקה, אור ומופעי לייזר, שעליה שילמה רשת "רושן" של פורושנקו ושעל שמה היא נקראת.
האוליגרכים מונעים רפורמות
לשכתו של פורושנקו סירבה להגיב על השאלה אם גרויסמן יהיה מסוגל לפעול מספיק במנותק מהשפעתו של הנשיא. רשת "רושן" לא רק מחזיקה מפעל בעיר ויניציה – היא גם סייעה שם כספית לשיפור תשתיות. פורושנקו עצמו החל את הקריירה הפוליטית שלו בעיר הזו ממש, כחבר פרלמנט ב-1998.
גרויסמן נולד להורים יהודים בוויניציה והפך למנהל חברה שהקים אביו בוריס בגיל 16. בוריס היה חבר מועצת העיר וגרויסמן הלך בעקבותיו לפוליטיקה. בגיל 28 הוא הפך כבר לראש עיר. יגור פירסוב, מחוקק לשעבר שסולק ממפלגתו של פורושנקו, טוען שקשריו של גרויסמן עם משפחת הנשיא עזרו גם הם. "האבות שלהם, וולודימיר בוריסויוביץ' (גרויסמן) ופטרו אולקסיוביץ' (פורושנקו) היו חברים טובים בוויניציה, וזו כנראה הסיבה העיקרית לכך שגרויסמן נסק מהר כל כך בפוליטיקה".
אוליגרכים עשירים כקורח משפיעים זה שנים על הפרלמנט והממשלה באוקראינה. הם שולטים ברוב העיתונים וערוצי הטלוויזיה האוקראיניים ויצרו לעצמם לובי במוסדות ממשלה, בחברות ממשלתיות ובמערכת המשפט. ניסיון להדיח את הממשלה הקודמת בפברואר בהצבעת אי-אמון נכשל, לדברי מבקריה, משום שחברי פרלמנט הקשורים לאנשי עסקים רבי השפעה נטשו את המליאה לפני ההצבעה.
איגור קולומויסקי, הבעלים של הבנק הגדול ביותר באוקראינה ואיל תעשייה ותקשורת, זוכה לאשראי רב על כך שהוא מממן את גדודי הלוחמים המתנדבים שמגנים על אזור דניפרופטרובסק ושנלחמו נגד המורדים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה. "המינוי של וולודימיר גרויסמן לראש הממשלה הצעיר ביותר בתולדות אוקראינה מסמן את סוף המשבר הפוליטי הנוכחי, אבל זו רק נקודת האמצע", נכתב בדו"ח של המועצה האירופית ליחסי חוץ. "תחת הממשלה הקודמת הסדר הישן הזדחל בחזרה למרכז הבמה וזכה בדומיננטיות שהייתה לו קודם לכן. לא סביר להניח שראש ממשלה חדש יהיה טוב יותר, והוא עלול אף להיות גרוע בהרבה", נכתב בדו"ח תחת הכותרת "הישרדות העשירים: איך האוליגרכים מונעים רפורמות באוקראינה".
הילד עשה סדר
בשיחות עם חברי פרלמנט שאוהדים יותר את גרויסמן הם תיארו אותו כמנהל אנרגטי. כראש עיר התמודד גרויסמן עם פוליטיקאים שהיו מבוגרים ממנו בעשרות שנים. הוא הביא משקיעים, סלל כבישים וייבא עשרות קרונות חשמליים משומשים מציריך כדי לשפר את התחבורה הציבורית. "בהתחלה הגישה של הצוות שלו הייתה להתייחס אליו כמו לילד ולתהות מה הוא יכול להשיג", סיפר וולודימיר סלישינסקי, שהיה שותפו לדרך במשך שנים ומכהן כסגן ראש הסגל בלשכת יו"ר הפרלמנט. "אבל אחר כך התייחסו אליו בהתאם לביצועים שלו".
אלה שעבדו עם גרויסמן כראש עיר אמרו כי הוא היה נכון להסתכן בהשנאה של עצמו על הבוחרים, למשל כשפינה אלפי רוכלים שמכרו בניגוד לחוק ברחובות. "לפני שגרויסמן הפך לראש עיר כל העיר הייתה כמו שוק", אומר סלישיסקי. "אי אפשר היה ללכת באופן נורמלי ברחובות כי בכל מקום היו דוכנים".
אנדריי רבה, שהיה סגן ראש העיר ואחר כך הצטרף לממשלה כשר למדיניות חברתית, אומר: "היו דיבורים שלפיהם הוא צעיר מדי ושאביו ישלוט בו. האדם שסבל יותר מכולם היה בוריס. נאסר עליו להתייצב במועצת העיר". רבה שלל גם את הרעיון שגרויסמן יצר קליקה בדרכו לקייב. "אני לא חבר של גרויסמן. דוגמה פשוטה: במהלך 10 שנים של עבודה משותפת במועצת העיר, מעולם לא הייתי בביתו", אמר. "כך גם לגבי פורושנקו. הוא לא יכול להחזיק חברים. יכולים להיות לו עמיתים לעבודה, ומערכות היחסים שלהם אינן מבוססות על תועלת הדדית".
גרויסמן הצטרף לממשלה ב-2014, ועד מהרה הפך ליו"ר הפרלמנט האוקראיני, שבו חילוקי דעות גולשים לא פעם לצרחות וקטטות. הממשלה שלו הורכבה מטכנוקרטים
זרים, בהם שרת האוצר ילידת ארה"ב נטליה ירסקו, שהייתה אחראית על הובלת הרפורמות תחת הנהגתו של ראש הממשלה הקודם ארסני יצניוק.
לא בטוח שאכפת כל כך לתומכיה העיקריים של אוקראינה – ארה"ב, האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית – איזה סוג של ממשלה יכהן, כל עוד הממשלה תקדם רפורמות. לדברי סרגיי לשצ'נקו, חבר פרלמנט מסיעתו של פורושנקו, זה עשוי להיות מסובך: "כשמצד אחד הממשל לוחץ עליו, מצד שני החברה לוחצת עליו, מצד שלישי הממשלה לוחצת עליו, מצד רביעי סיעתו לוחצת עליו, מצד חמישי אוליגרכים לוחצים עליו ומצד שישי כוחות דמוקרטיים לוחצת עליו?".
לפנייה לכתב/ת 
