תינוק בביהמ"ש: לסבתא או למשפחה מאמצת?

בן 11 חודשים נולד חולה לאחר שאמו לקחה כדורי שינה בהיריון. היועמ"ש דרש למהר להעביר אותו למשפחה קבועה, אבל האם התנגדה. מה נקבע?

עו"ד ירדנה בן שלוםפורסם: 27.04.16 , 08:08

בית המשפט לענייני משפחה דחה לאחרונה דרישה של היועץ המשפטי לממשלה, שדרש להעביר תינוק בן שנה למשפחה מאמצת, עוד לפני שהסתיים התהליך שקבע שאמו אינה כשירה לגדל אותו.

בפברואר 2016 פנה בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט בעניין תינוק בן כ-11 חודשים שנמצא ב"משפחת קלט". מדובר במשפחה זמנית המטפלת בתינוק עד שיוכרע גורלו – האם יועבר לבית סבתו, כבקשת האם הביולוגית, או האם יועבר כבר עכשיו למשפחת אומנה קבועה שיועדה לו, כבקשת היועמ"ש.

דיני משפחה

הרווחה פתחה הליך אימוץ בלי לעדכן את האם

עו"ד ניר ברקן

מכורה לסמים ילדה בן עם תסמונת גמילה. הוא הורחק ממנה, ורשויות הרווחה החלו בהליכי אימוץ בלי ליידע את האם. ביהמ"ש ביקר את העובדת הסוציאלית

הרווחה פתחה הליך אימוץ בלי לעדכן את האם

היועמ"ש סיפר כי התינוק נולד עם זיהום במי השפיר, ולאחר בדיקת דם התברר כי אמו נטלה במהלך ההיריון כדורי שינה ללא מרשם רופא. התינוק הועבר לאחריותה של משפחת הקלט, ובינתיים עבר אשפוזים וניתוחים לטפל במחלת מעיים מסוג "הירשפרונג" שאובחנה אצלו.

היועמ"ש טען כי ככל שהתינוק יעבור מוקדם יותר למשפחה שאמורה לגדל אותו גם בעתיד, כך יהיה לו טוב יותר. בכל מצב, לטענתו לתינוק אין עתיד אצל האם הביולוגית, שכבר השאירה את בתה הבכורה לגדול אצל אמה, ואף לא אצל האב, שנמצא במאסר.

דעתה של האם הביולוגית לא הייתה עקבית, אולם לבסוף היא התנגדה נחרצות להעברת התינוק למשפחת אומנה. היא טענה כי היועמ"ש כלל לא הגיש בקשה להכריז על התינוק בר אימוץ, כך שהוא מקדים את המאוחר. היא הוסיפה שהיא מוכנה לעבור כל הליך טיפולי ובדיקת מסוגלות הורית, לשוב למעגל העבודה, והכל כדי להשיב את התינוק אליה או לכל הפחות אל אימא שלה.

מינימום מעברים

השופטת פאני גילת-כהן הסבירה כי רק במקרים חריגים תאושר בקשה להעביר תינוק למשפחת האומנה הקבועה שאמורה לאמצו, מבלי שהוא יוכרז קודם בר אימוץ, וזאת כדי למנוע נזק לילד. מקרה זה, קבעה השופטת, לא נכנס בחריגים. אמנם התינוק סובל ממחלה הדורשת טיפול קבוע, אולם הוא כבר מתחיל להחלים ממנה. את כל תקופת הניתוחים וההתאוששות הוא עבר במשפחת הקלט, לכן יכול להמשיך את תהליך ההחלמה אצלה.

השופטת הסכימה כי טובת הילד היא לשהות כמה שיותר זמן עם המשפחה שעמה הוא אמור בסופו של דבר לבלות את שארית חייו, אולם במקרה זה עוד לא נקבעה מסוגלותה או אי מסוגלותה ההורית של אמו הביולוגית. מדובר בדיני נפשות, הסבירה השופטת גילת-כהן, ובמקום שאפילו לא הוגשה בקשה להכרזה על התינוק בר אימוץ – אין מקום לרתום את העגלה לפני הסוסים.

לדעת השופטת, הצעד של העברת התינוק כבר בשלב הזה למשפחה שאמורה לאמץ אותו, אף על פי שבאותו הזמן אמו הביולוגית מתנגדת להליך, עלול להפוך למהלך בלתי הפיך. מדובר בצעד משמעותי והרה גורל לכל המעורבים – ובראש ובראשונה לתינוק.

לפיכך דחתה השופטת את בקשת היועמ"ש וקבעה כי לא ניתן להורות על מסירת התינוק למשפחה שמתכוונת לאמץ אותו לפני שהוכרז בר אימוץ. היא הייתה מודעת להתנהלותה הקלוקלת של האם הביולוגית, אך הבהירה כי הנזק שעלול להיגרם לקטין הוא העומד בראש מעייניה.