הפיצוי על תאונת הדרכים הוגדל בשל נזק נפשי

נהג משאית שנפצע בתאונה התקשה לחזור לעבודה בגלל פוסט טראומה. בית המשפט קיבל את טענותיו והורה להגדיל את הפיצוי שקיבל על הנזק

עו"ד ערן אבנוןפורסם: 27.04.16 , 19:45

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי ערעור שהגיש נהג משאית שנפגע בתאונת דרכים, וקבע שיש להגדיל את הפיצוי שקבע בית משפט השלום, בין השאר משום שהוא סובל מפוסט טראומה.

באוגוסט 2009 נפגע נהג משאית כבן 47 בתאונת דרכים, שהוכרה גם כתאונת עבודה. הוא שבר את שוק ימין ואושפז בבית החולים שיבא במשך חמישה ימים, שם נותח. ביוני 2010 הוא הגיש תביעה לבית המשפט השלום נגד חברת הביטוח הפניקס בטענה שיש לפסוק לו פיצויים בהתאם ל-36% הנכות שקבע לו המוסד לביטוח לאומי. הנהג הסביר שהחלוקה התבצעה לפי כ-5% נכות תפקודית, כ-20% נכות נפשית, ובהמשך ועדת הרשות של המוסד הוסיפה לו כ-12% על מוגבלותו והקושי שלו למצוא עבודה.

תביעה

נפצע בפריקת משאית ותבע: "זו תאונת דרכים"

עו"ד גבי אלקיים

נהג שנפגע בעבודתו קיבל פיצוי מהביטוח הלאומי. הוא ביקש להגדיר את האירוע "תאונת דרכים" כדי לקבל פיצוי גם מחברת הביטוח. מה נקבע?

נפצע בפריקת משאית ותבע: "זו תאונת דרכים"

הפניקס סברה שקביעת המוסד שגויה, משום שהנהג לא התאמץ למצוא עבודה ולא הקטין את הנזק שנגרם לו.

השופטת יעל הניג קיבלה את אחוזי הנכות התפקודית המזעריים שפסק המוסד, וציינה כי הגעת הנהג לבית המשפט עם מקל הליכה היא בסך הכול "האדרה והפרזה". היא קיבלה את אחוזי הנכות הנפשית, מאחר שהוכח כי הנהג לוקה בהפרעה פוסט טראומתית קשה. למרות זאת, השופטת לא פסקה את 12 האחוזים הנוספים, משום שלהערכתה אחוזי הנכות שנפסקו עד כה מספקים.

משכך נפסקו לנהג פיצויים עבור 24% נכות משוקללים בסך כ-585 אלף שקל, בין היתר עבור הפסדי השתכרות בעבר ולעתיד, הפסדי פנסיה ונזק לא ממוני. אולם מאחר שרוב הכספים כבר שולמו לו על ידי הביטוח הלאומי, הסכום קוזז לכ-78 אלף שקל.

בפברואר 2015 הגיש הנהג ערעור למחוזי בטענה שאמנם חלפו שש שנים מאז התאונה, אולם הוא עדיין סובל מכאבים חזקים. לטענתו, הוא היה צריך לכל הפחות לקבל את ה-12% שפסקה לו הוועדה, משום שעוד לפני קביעות הוועדה – בהליך שהתנהל במקביל – בית המשפט הציע פשרה שלפיה ייפסקו לטובתו 61% נכות. הוא יבקש לחייב את הפניקס בכ-710 אלף שקל נוספים.

הפניקס זעמה על כך שהמערער הרשה לעצמו להתייחס להצעת פשרה שהוצעה בשלבים המוקדמים של המשפט ולא הובילה לשום הסכם. בית המשפט, טענה, אינו מחויב להצעה שהציע, והוא אף ציין זאת במפורש. מעבר לכך, הפניקס סברה כי שיעור הפיצוי שנפסק לטובת הנהג הוא נכון ואין להתערב בו.

השופטים ישעיהו שנלר, ד"ר קובי ורדי וחגי ברנר קיבלו את הערעור בחלקו. הם הסכימו שבית המשפט אינו כבול להצעות פשרה שהוא עצמו מציע, בטח לא לאלה שניתנו בשלב מוקדם של ההליך, ולכן אין להתייחס לפשרה שהועלתה.

עם זאת קבעו השופטים כי הוכח שהמערער אכן סובל מפוסט טראומה בצורה קשה, ולמעשה אינו יכול לחזור לעבודתו כנהג.

הם קבעו שניתן לקבל את בקשתו להגדיל את סכום הפיצוי שנקבע לו בהתאם להחלטת הוועדה בסכום של 60 אלף שקל, כך שהפיצוי – "נטו" לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי – הוגדל לכ-138 אלף שקל.