על כפיו יביא? המבחן של ולנצ'יונאס בטורונטו
בזמן שדמאר דרוזן וקייל לאורי נחנקים במאני טיים, יש מישהו בראפטורס שהלחץ להגיע לחצי הגמר האזורי עושה לו רק טוב. אחרי קיץ נפלא באירופה ועונה נהדרת ב-NBA, הסנטר הליטאי הלא מספיק מוערך יהיה איש המפתח של דווין קייסי גם בהמשך הסדרה הצמודה מול אינדיאנה
מבין שלושת המשחקים הראשונים שהתקיימו בסדרה המרתקת בין טורונטו לאינדיאנה, השלישי היה הפחות טוב של יונאס ולנצ'יונאס. אחרי 12 נקודות ו-19 ריבאונדים במפגש הראשון ו-23 ו-15 בשני, הענק הליטאי "הסתפק" ב-9 ו-14 בניצחון שהעלה את טורונטו ל-1:2.
בפעם הראשונה בסדרה הוא סיים את הלילה בלי דאבל-דאבל, אבל גם הירידה הקלה בתפוקה של אחד מהאקס פקטורים המשמעותיים של הראפטורס בפלייאוף לא מנעה מאוהדים שהתקבצו בג'רסיק פארק לצפייה משותפת במשחק לשיר לו "MVP, MVP".
מעבר לכל פרט סטטיסטי הקריאות האלה משקפות בצורה הטובה ביותר את השינוי במעמדו המשודרג של ולנצ'יונאס, שחקן שהיה אמור רק לעזור לצמד הכוכבים שלצידו בדברים שהוא עושה טוב מהם, להשלים אותם ולחפות עליהם מבפנים. לא הרבה יותר. בפועל, מהרגע שהעונה הסדירה הסתיימה, ולנ'ציונאס הוא הכוכב האמיתי של טורונטו.
בזמן שקייל לאורי ודמאר דרוזן מגמגמים / נחנקים / משחקים ביום כן יום לא - הוא לוקח אותם על הכתפיים, מספק תרומה קבועה ומערער תיאוריות על כך שאין לאיש גדול כמוהו מקום בסגנון המהיר והמסחרר שהכדורסל המודרני הולך אליו. עד עכשיו הוא עושה פלאים מעמדה 5, משכיח ניתוחים מקצועיים שמבטלים את "מקצוע הסנטר" ולאור חוסר היציבות של שני הסופרסטארים - והקריסה המסורתית של טורונטו בפלייאוף לאורך השנים (לא עברה סיבוב בפלייאוף מאז 2000/2001) - נותן לאוהדים ולמאמן דוויין קייסי הר של אופטימיות להיאחז בו להמשך.
במשחק השלישי ולנצ'יונאס אמנם הסתבך בבעיית עבירות מוקדמת, אבל בכל שנייה על המגרש היה מופת של יעילות. הוא נהנה ממדד הפלוס/מינוס הכי גבוה שלו בסדרה והכי גבוה בקבוצה אחרי קייל לאורי, הוסיף חסימה אופיינית ושאב כדורים חוזרים על אוטומט. במשחק הרביעי הפחות מוצלח של טורונטו הוא היה נקודת האור היחידה שלה והקלע המוביל עם 16 נקודות בזמן שצמד הגארדים נתקעים על 20 משותפות. כשהם דייקו מהשדה באחוזים מחרידים (8 מ-27), הוא היה תכליתי עם 6 מ-7 ו-4 מ-4 מהעונשין. ברבע האחרון הראה ולנצ'יונס שהוא גם יכול ללכלך את הידיים אחרי שנקלע לעימות פיזי עם פול ג'ורג' על ריבאונד התקפה, ויצר סביבו מהומה שניתן לראות לרוב סביב שחקנים מוחצנים ממנו.
באופן לא מקרי ולנצ'יונאס הוא לא רק אחד מהשחקנים הדומיננטיים במאצ'-אפ מול הפייסרס - אלא אחת מתגליות הפלייאוף הנוכחי. הוא מדורג שלישי בפלייאוף בכדורים חוזרים (לפני המשחק הרביעי מול אינדיאנה הוביל את הקטגוריה), והקפיצה שלו באספקט הזה (מ-9.1 בעונה הסדירה זינק ל-13.5 בארבעת המשחקים האחרונים) הכניסה אותו גם לדפי ההיסטוריה. בשלושת המשחקים הראשונים הוא הוריד 34.6 אחוזים מסך כל הריבאונדים של טורונטו. רק שמונה שחקנים בתולדות הליגה שהיו שותפים לשלושה משחקי פלייאוף או יותר גילו עליונות כזו בכל הקשור לכדורים חוזרים. בפלייאוף הוא תפס את המקום הראשון בריבאונדים בהתקפה (5.5), אבל זה רק אחד מהפרמטרים שהפכו אותו לכוח ההרתעה שיצר לעצמו כשחקן המטרה העיקרי בצבע בתקופה האחרונה.
את הדוגמא הטובה ביותר למותג שהוא הופך להיות באייר קנדה סנטר קיבלנו במשחק השני, אחד הגורליים של המועדון בשנים האחרונות. כשהקבוצה עם הגב אל הקיר והלחץ מתחיל לחלחל מהאוהדים (שלבשו חולצות סגולות) ביציעים לפרקט, הוא התעקש להתעלם מקיומו ונהנה מכל רגע, ריחף להטבעות, תיקן החטאות בקור רוח וסיים את הרבע הראשון שבו ניצחה טורונטו 16:27 - עם 13 נקודות ו-7 ריבאונדים. הוא היה המוציא לפועל המושלם על המגרש, נע בלי הפרעה לכל מקום שרצה והתעלל בכל השומרים המיואשים שפרנק ווגל הדביק אליו וניסו להפריע לו בדרך למחוז חפצו. בדיוק כשהיה נדמה שטורונטו שוב נעלמת בקלאץ', הוא היה שם כדי לחלץ אותה מהתפרקות טיפוסית ופיגור 2:0 שהדרך ממנו חזרה לתמונה קשה ומסובכת.
משתבח ברגעי לחץ
לא יהיה נכון להגדיר את ולנצ'יונאס כנשק הסודי של טורונטו. לאורך כל העונה היו לו הרי מניות לא מבוטלות במירוץ שניהלה עם קליבלנד לפסגת המזרח כמעט עד לרגע האחרון. לאחרונה רק החשיבות שלו התחדדה. מה שמיוחד בשיפור שהוא מציג היא העובדה שהוא לא היה זקוק לאשראי גדול בהרבה כדי לקלוע יותר (15.0 נקודות בפלייאוף לעומת 12.8 בעונה הרגילה באותה כמות דקות בערך), או לעזור לטורונטו בצורה שהסברנו קודם.
נכון להיום הוא אחד השחקנים היחידים בקבוצה, אולי יחד עם פטריק פטרסון וקורי ג'וזף, שבאמת עשה את קפיצת המדרגה ונקרא לדגל ברגע שנקרא אליו. דוגמא קטנה לכך ניתן לראות באופן שבו הוא שיפר את הנוכחות מתחת לסלים; הוא מדורג במקום השלישי מבין כל השחקנים בפלייאוף בנגיעות בפוסט (7.0) ובמקום הרביעי בנגיעות בצבע (6.0), עליה של שישה מקומות לעומת העונה הסדירה. במהלכה הוא שיפר בצורה משמעותית גם את הגנת הפיק אנד רול, כשהוא מסתייע בבלוק אנושי ומנטור הגנתי כמו ביסמאק ביומבו כדי לתת לקייסי את התחושה שאפשר לסמוך עליו. הרכות היחסית שאפיינה אותו בתחילת דרכו התחלפה בקשיחות גם מול שחקני התקפה מגוונים.
האופן שבו הוא מגן על הטבעת והאיום ההגנתי שהוא יוצר יחד עם ביומבו בקו הקדמי צמצמו את מרחב האפשרויות של אינדיאנה מתחת לסל בסדרה והגבילו אותה ל-50.9 אחוזים מהשדה בזריקות מטווח קצר - הנתון הרביעי הכי גרוע בפלייאוף. בארבעת המשחקים האחרונים ולנצ'יונאס ניסה למנוע לא פחות מ-41 זריקות לשתיים, והוא מדורג במקום השביעי במדד הזה מאז סיום העונה הסדירה (ומעל מומחי הגנה למשימות מיוחדות כמו דריימונד גרין וקוואי לאונרד). למרות הכל הוא עדיין לא באנקר מוחלט בחלק הזה של המגרש – במשחק הרביעי לדוגמא לא איתגר מדי את יאן מהימני בדרך לשיא קריירה של 22 נקודות – אבל עם הגודל והפיזיות הוא רחוק מלהיות מעמסה או חור.
על אף שולנצ'יונאס לא רשם העונה מספר שיא של דקות (ב-2013/2014 שיחק יותר), הוא כן יכול להתגאות בממוצעי קריירה בנקודות (12.8), בכדורים חוזרים (9.1) ובחסימות (1.3 - כמו בעונת הרוקי שלו). הוא רק בן 23, אבל אחרי ארבע עונות בתעשייה, כולן כשחקן חמישייה לגיטימי, תהליך הלמידה הארוך ורצוף המכשולים שעבר ועזר לו להתעצב כאחד מהסנטרים היעילים בליגה מתחיל לשאת פירות. אחרי קיץ נהדר ביורובאסקט שבו הוביל את ליטא עד לגמר (עם ממוצעים של 16.0 נקודות ו-8.4 ריבאונדים), הוא סוף סוף קנה לעצמו שם של כוכב אירופי מוערך גם מעבר לים.
"כולם רוצים להיות שחקני שנה חמישית כבר מהיום הראשון וזה לא קורה בליגה הזאת", הסביר פעם קייסי כשנדרש להתייחס לאופן שבו ולנצ'יונאס נטמע ב-NBA, כמו גם לעובדה שהוא רחוק מלהיות כוכב אינסטנט (או כוכב בכלל). "היו לו קשיים בהתחלה, אבל הניסיון שלו מסייע לו עכשיו. אני לא אשכח את ההתחלה שלו - הוא היה בא אליי ואומר לי 'קואץ', הגארדים רצים אלי בכזאת מהירות'. אני חושב שהוא למד מביומבו איך למדוד מהירות ומרחק בפיק אנד רול".
ולנצ'יונאס ידע להתמודד העונה לא רק עם ציפיות הולכות וגדלות אלא גם עם פציעה בכף היד, ולא נתן לה להפריע לו בהתקדמות שעשה. אין הרבה סנטרים בליגה שקולעים כל כך טוב מהעונשין, ו-ולנצ'יונאס של הפלייאוף מדייק מהטווח הזה ב-93.3 אחוזים מדהימים. "הוא אחד הקלעים הטובים ביותר שעבדתי איתם, ורק מעטים יודעים את זה עליו", פירגן לו פעם עוזר המאמן ניק נורס. "כשאנחנו עושים תחרויות קליעה באימונים - ועשינו אלף כאלה בקיץ - הוא הראה את זה".
הוא חתום בטורונטו עד סוף עונת 2018/2019, ועם סיומה האופציה להמשיך את הרומן בין הצדדים היא אך ורק שלו. האופי שהוא מראה ברגעים החשובים, בשילוב האלמנטים שהוא מוסיף לארסנל שפיתח עם השנים והעובדה שגרף השיפור שבו הוא נמצא לא צפוי להיעצר, עשויים להביא את הג'נרל מנג'ר מסאי יוג'ירי לשדרג לסנטר הפותח שלו את החוזה די בקרוב, בהנחה שירצה לשמור על חלק מהשלד שסחף אותו לעונה הסדירה הטובה ביותר בתולדות המועדון.
עוד מוקדם להסיק מסקנות, אבל נראה שהדרך להשגת מטרת העל הזאת עוברת דרך ולנצ'יונאס - סגן אלוף אירופה (מקום 5 בדראפט 2011) למי ששכח ושחקן שהרוויח ביושר את הכבוד שהוא מקבל עכשיו. בסיטואציה מסוימת הדרך שלו לערים ומקומות אחרים עלולה להיסלל בטעות על-ידי הצעות מפתות מקבוצות אחרות בעוד לא הרבה שנים, ואף אחד בקנדה לא רוצה לחשוב כרגע על תסריט כזה. גם לא ולנצ'יונאס בעצמו.