על 7 עקרונות בייעוץ כלכלי. פרשת שבוע
כיצד יש לנהל תהליך ייעוץ כלכלי? האם ישנם תנאים במסגרת התהליך? פרשת השבוע הפעם עוסקת באנלוגיה שבין עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים לעקרונות על פיהם יש לפעול להצלחה מירבית
פרשת אחרי מות עוסקת בעיקר בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. ננסה להשוות לחלקים מהעבודה של הכהן הגדול ביום הכיפורים לייעוץ כלכלי, כך שנוכל ללמוד מספר עקרונות חשובים איך לגשת לנועץ, מה לעשות ומה לא לעשות.
כתבות נוספות בנושא פרשת שבוע כלכלית
לחיות מהקיים ולהודות כל יום. פרשת השבוע
פרשת השבוע: גבולות הרגולציה והרגולטור כשקפיטליזם וסוציאליזם מתנגשים בתורה
עקרון ראשון: דוגמא אישית ולקיחת אחריות
וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ. (שמות, פרק ט"ז, פסוק ו'). בפסוק י"ז מופיע אותו ביטוי רק עם תוספת: וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל (שמות, פרק י"ז, פסוק ו'). כלומר, בפעם הראשונה הכהן מכפר על עצמו ועל בני משפחתו בלבד, ורק לאחר מכן מכפר על כל קהל ישראל.
העניין פשוט, על מנת לסייע למישהו אחר, לייעץ לאחר - עליך לעשות את הדברים בעצמך על עצמך. אם לא חווית את התהליך, יהיה קשה לסייע לאחר בצורה טובה. לחוויה האישית ישנה משמעות גדולה להבנת מורכבות התהליך, הקושי, האתגר שהנועץ נדרש אליהם והיכרות עם כל נבכי התהליך.
עקרון שני: מיפוי
הכהן הגדול לוקח שני שעירים לגורלות: וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל: וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת: וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה (ויקרא, פרק ט"ז, פסוק ח'). איתור השעירים. מהן אותן ההוצאות שהינן בבחינה של חטאת - הוצאות שניתן לצמצמם, והשעיר לעזאזל - אותן הוצאות שהינן בגדר מותרות, שאינן נצרכות כלל ועיקר. תהליך המיפוי קריטי להבנת עולם הערכים של הנועץ - האם ערכיו מותאמים להוצאות, או שמא אין קשר בין ההוצאות לעולם הערכים שלו. סדר עדיפות בהוצאות הינו ביטוי ערכי הנועץ, ולכן על היועץ למפות ולהדגיש נקודה זו - כסף אינו מטרה כי אם אמצעי.
עיקרון שלישי: להיות שקוף
הכהן הגדול טובל ביום הכיפורים חמש פעמים. בכל פעם שהוא נכנס לקודש הוא לובש בגדים לבנים ועובד בקודש. כאשר הוא מחליף שוב לבגדי זהב (של הכהן הגדול) הוא טובל שוב. כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם (ויקרא, פרק ט"ז, פסוק ד').
בבואו לקודש הכהן לובש בגדים לבנים, בגדים פשוטים. כדי להדגיש את העובדה שהוא שליח, שביחס לקב"ה הוא מתבטל. וביחס לעם, יש לו תפקיד - ולכן לובש בגדי זהב.
כך גם היועץ, כאשר הוא ניגש לנועץ, עליו ללבוש בגדי לבן. אין מקום להכניס את עולם הערכים האישי של היועץ לעולם הערכים של הנועץ. יש לתת מקום מלא לנועץ להביא את עולמו הפרטי, סדרי העדיפויות שלו, החלטותיו, ואילו היועץ שואל שאלות, מכוון, מברר ומבאר.
במידה והיועץ "יתערב" בהחלטות, הרי שההטמעה בתהליך תהיה פחות אפקטיבית. על מנת להיות "שקוף" כיועץ, יש להיות בעל ידע רחב וענווה גדולה.
עיקרון רביעי: מרחב העבודה
בפרשה ניתנת הנחיה להקריב אך ורק בתוך אוהל מועד. "אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחָט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קָרְבָּן לַה' לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מִקֶּרֶב עַמּוֹ: לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וֶהֱבִיאֻם לַה' אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַה' אוֹתָם:" (ויקרא, פרק י"ז, פסוק ג').
יש יתרון גדול מאד לייעוץ שנעשה בבית הנועץ. כניסה לביתו של הנועץ מאפשרת הצצה לעולמו הפנימי של הנועץ. הסדר, המרחב, מערכת היחסים בסביבה טבעית (בין בני הזוג ובין הילדים), יכולת שימת לב לפרטים שהינם מעבר לנאמר בעל פה. יתרון זה מאפשר ליועץ הסתכלות רחבה יותר על היבטים שונים של הנועץ, ויתרון לנועץ להרגיש בטוח יותר לחשוף את עצמו בפני היועץ באופן שיאפשר שיח עמוק, אינטימי ומקיף ביניהם.
עיקרון חמישי: לא לוקחים הלוואות
המשך הפרשה מבקשת לשים איסור חמור בכל הנוגע לאכילת דם (מקורבנות). וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ (ויקרא, פרק י"ז, פסוק י'). כאן האנלוגיה דומה ללקיחת הלוואה.
הלוואות בעולם הכלכלי יכולות להיות מנוף אדיר להצלחה עסקית (הלוואות של השקעות בעיקר), אך לאדם הפרטי, הלוואות הינן נזק עצום להתנהלות הכלכלית. היא מכניסה להתחייבויות עתידית, מקטינה את מרחב המחיה השוטף ומשעבדת את הלווה למלווה לתקופת ההלוואה.
הלוואה היא גורם מעכב בתהליכים כלכליים, וכדאי להימנע כמה שאפשר ממנו. גם תשלומים נכנס בקטגוריית ההלוואות (קניית מוצר בתשלומים שווה לקניית כסף בתשלומים).
עיקרון שישי: עבודה עם התא המשפחתי
החלק האחרון של הפרשה עוסק באיסור גילוי עריות. כאן נוכל לתת פרשנות ליועץ בהיבט של מה מותר ומה אסור. ראשית, יש להיזהר מאד בעבודה עם המין השני. (יועץ לנועצת או יועצת לנועץ). תהליך כלכלי דורש עבודה מאד אינטימית ואינטנסיבית ויכול לגרום לבעיות קשות.
יתר על כן, יש לעבוד באופן פונקציונלי מול כל אחד מבני הזוג. עבודה של פרקטיקה. אם בן הזוג אחראי על קניית המזון, יש לעבוד איתו בתחום זה. אם בת הזוג אחראית על תשלומי הארנונה והחשמל - יש לעבוד איתה בתחום זה.
הרחבת עיקרון זה מביאה את היועץ והנועץ להיכנס לנבכי ההוצאות, ולחזור לעיקרון השני - המיפוי. מה השעיר לעזאזל ומה השעיר לחטאת - האם יש צורך בקניית "מעדן שוקולד"? האם אפשר לוותר עליו כי הוא מותרות, כחלק מהצמצום או שזוהי הוצאה חשובה עבור המשפחה. אלו שאלות שהיועץ ישאל והנועץ יענה עליהן.
עיקרון שביעי: שמירת הכללים
פסוק כ"ו מבאר את העיקרון השביעי בתהליכי הייעוץ: וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי (ויקרא, פרק י"ח, פסוק כ"ו). יש לקבוע כללים לתהליך עבור הנועץ כדי שהתהליך יעבוד. על היועץ לשמור על גבולות התהליך ולנהל אותו לפי כללים אלו. חריגה מהכללים לא תאפשר תהליך נכון, יעיל ואפקטיבי. יחד עם זאת, בתוך הכללים, יש מרחב פעולה גדול בו ניתן לחולל תהליכים עצומים של שינוי. שינוי התנהגותי, תודעתי, כלכלי ואישי.
הכותב הינו מנהל מחוז מרכז, ירושלים והדרום של ארגון פעמונים