מבחן השוואתי - האוטומטיות הזולות בישראל
מכוניות אוטומטיות קטנות ופשוטות הן להיט מכירות בשוק המקומי, הצמא לרכב חדש במחיר הגיוני. סוזוקי סלריו החדשה מבטיחה לנער אותו בדומה לאלטו אותה היא מחליפה, מחוללת המהפיכה. הפגשנו אותה לראשונה עם מתחרות הישירות
מכוניות מיני קטנות הן הלהיט החם של שוק הרכב המקומי. הן אמנם (עדיין) לא הכי נמכרות כאן, אבל ספק אם יש קטגוריה - כולל רכבי הפנאי - שחוותה צמיחה כה חדה בעשור הנוכחי. זה לא מפתיע. עם תחבורה ציבורית מתסכלת, מכוניות משפחתיות - פעם החלום המקומי - שעולות כ-130 אלף שקלים ודו-גלגלי שמחייב ביטוח חובה מפלצתי, הקטנות-זולות מהוות פתרון עירוני מצוין. הן חסכוניות מאד בדלק, קלות מאד לתמרון, שומרות מאד על ערכן וכמובן - זולות מכולן לרכישה.
מבחנים השוואתיים אחרונים:
- מכוניות מיני מאובזרות: יונדאי i10 - קיה פיקנטו - שברולט ספארק
מבחני דרכים אחרונים:
- פולקסווגן טיגואן
לפני כשבע שנים הגיעה אלינו סוזוקי אלטו והציעה חבילה סופר-מפתה. בשוק שסובל באופן כרוני ממחירי רכישה גבוהים, ניתן היה - גם תודות להטבת מיסוי ירוק - "לקרוע את הניילונים" ממכונית חדשה ב-60 אלף שקלים. האלטו זרעה בהצלחה את ניצני הרכישה המושכלת, והיום מונה הקטגוריה כבר יותר מ-10 דגמים, תוך שהיא נוגסת בכ-10% מעוגת הרכב החדש.
סוזוקי סלריו שהגיעה לאחרונה לישראל היא יורשת האלטו. אמנם, היא כבר לא הזולה בישראל, אבל מתיימרת להציב רף חדש בקטגוריה בכל הקשור לשיפור השימושיות, בעיקר עם מרחב מחיה יוצא דופן בקטגוריה. לקחנו את הגרסה עם תיבת ההילוכים האוטומטית-רובוטית שללא ספק תהיה המועדפת, וזו הזכאית לתואר האוטומטית-רובוטית הזולה בישראל. מולה העמדנו מתחרות בולטות נוספות בקטגוריה, מתחת לרף 70 אלף השקלים.
התוצאות לפניכם:
הוותיקה: סקודה סיטיגו
מנוע: 3 צילנדרים, 999 סמ"ק, 60 כ"ס
תיבת הילוכים: רובוטית, 5
משקל: 932 ק"ג
זינוק ל-100 קמ"ש: 15.3 שניות
מחיר: 69.5 אלף שקל
מבחן דרכים בודד
סקודה סיטיגו הקטנה היא גם הוותיקה בחבורה, ובהתאם נראית מיושנת וחסרת השראה למרות צביעת פסי קישוט על מכונית המבחן. תא הנוסעים מציע פלסטיקה איכותית יחסית לקטגוריה, בין היתר תודות לשימוש במתגים ומנופים המוכרים של פולקסווגן ושילוב צבעים מוצלח. אך תחושת החיסכון ניכרת בכל. החל בחלקי מתכת חשופים, דרך לוח מחוונים פשוט (מדי) עם מד סל"ד מיניאטורי וללא מחשב דרך, רק צמד פתחי מיזוג מתכווננים המקשים על הזרמת אוויר צונן, מושבים (נוחים ותומכים) נטולי משענת ראש, חסרון ידיות אחיזה וכלה בכיוון מראות ידני.
המרווח לנוסעים נדיב יחסית תודות לבסיס גלגלים מכובד בקטגוריה (242 ס"מ), וגם מרווח הראש טוב. אלא שהספסל האחורי מציע מקום רק לצמד נוסעים, והחלונות האחוריים נפתחים לכדי חריץ צר. תא המטען גדול (251 ליטר) אך הוא בעל סף גבוה ומפתח צר, הפוגעים בשימושיות. מעבר לכך, רשימת האבזור דלה וכוללת רק ארבע כריות אוויר. לזכותה של הסיטיגו מערכת בלימה אוטונומית המאטה או בולמת את הרכב במהירויות עירוניות (עד 30 קמ"ש) במקרה הצורך.
מנוע שלושה צילינדרים בנפח 1.0 ליטר מפיק 60 כ"ס, ומשודך לתיבת חמישה הילוכים רובוטית חד-מצמדית. נתוני התפוקה "על הנייר" נמוכים ובמבחני התאוצה, רק יונדאי i10 הייתה איטית ממנה. אחותה התאומה מבית סיאט (מי) משווקת עם מנוע דומה והספק גבוה יותר (75 כ"ס), כמעט באותו מחיר. המנוע חלק ושקט יחסית למנועים מסוגו, אך מנגנון העברת ההילוכים דורש הפעלת מצערת מאד רגישה ומדויקת כדי למנוע נדנוד מטריד בכל העברת הילוך.
.
הסעיף בו הסיטיגו התבלטה נוגע לאיכות הנסיעה. רמת הנוחות טובה מאוד לקטגוריה והיא מצליחה לבודד היטב - וטוב מהאחרות - שיבושי כביש, תוך פעולת מיתלים מרוסנת ובידוד רעשים טוב. היכולת הדינמית היא הטובה מכולן, עם היגוי חד ומדויק, אחיזת כביש ויציבות כיוונית מרשימות. היא גם חסכונית מכולן עם 17.2 ק"מ לליטר מאד מרשימים בתנאי המבחן.
האוטומטית: יונדאי i10
מנוע: 3 צילינדרים, 998 סמ"ק, 66 כ"ס
תיבת הילוכים: אוטומטית, 4
משקל עצמי: 952 ק"ג
זינוק ל-100 קמ"ש: 16.8 שניות
מחיר: 70 אלף שקל
מבחן דרכים לגרסה ידנית
יונדאי i10 מציגה חזית אגרסיבית, עם יחידות תאורה קדמיות משוכות לאחור וכונס אוויר כוחני. תא הנוסעים הוא הבוגר והאיכותי בין המתחרות, תודות לפלסטיקה ראויה ושילוב גוונים כהה-בהיר מושך עין. המושבים רחבים יחסית ותומכים היטב, חגורות הבטיחות מתכווננות לגובה ויש אבזור ראוי כולל שליטה מההגה על מערכת השמע, שש כריות אוויר ואפילו צמד שקעי 12V. מפתיע לגלות שאין מצב "נגד סינוור" במראה המרכזית.
גלגל ההגה - מפלסטיק נוקשה ומחוספס - מוצב בזווית אופקית מדי. בשילוב עם מושב נהג מוטה מעט לאחור מתקבלת תנוחת נהיגה לא נוחה. המרווח לנוסעים מאחור טוב יחסית (בסיס גלגלים של 238.5 ס"מ) עם אפשרות תיאורטית לשלושה נוסעים. תא המטען מציע נפח נדיב (252 ליטר) ופתח הטענה רחב.
מנוע 3 צילינדרים בנפח ליטר מייצר 66 כ"ס והוא היחיד המשודך לתיבת ארבעה (בלבד) הילוכים אוטומטית "רגילה". העברות ההילוכים אכן חלקות מאלה של המתחרות בעלות תיבות חד-מצמד רובוטיות, אך הפגיעה בביצועים מוחשית בכל מצב, בעיקר כאשר הרכב נדרש לעקוף ובוודאי בנסיעה בכביש הררי. השילוב בין כוח מנוע צנוע, מיעוט יחסי העברה (ולכן "חורים" ביניהם) וכיול לטובת תצרוכת דלק נמוכה עד כמה שניתן, פשוט מסרס את המכונית. ה-i10 נשרכת אחרי מתחרותיה בכל מבחן שערכנו, ובתנאי אמת צורכת הרבה יותר דלק מהן (12.2 ק"מ לליטר) שכן היא דורשת שימוש תכוף ו"כבד" במצערת כדי לשמור גם על קצב נסיעה רגוע.
נוחות הנסיעה סבירה, אם כי אספלט משובש גורם למרכב לקפץ באופן מוגזם. בידוד הרעשים לעומת זאת טוב למדי. התנהגות הכביש בטוחה, אחיזת הכביש ראויה (בין היתר תודות לצמיגים רחבים מהאחרות), יכולת הבלימה טובה (יחידה כאן עם דיסקים מאחור) אך זוויות הגלגול ניכרות מדי.
השובבה: טויוטה אייגו
מנוע: 3 צילינדרים 998 סמ"ק, 69 כ"ס
תיבת הילוכים: רובוטית, 5
משקל: 860 ק"ג
זינוק ל-100 קמ"ש: 15.5 שניות
מחיר: 70 אלף שקל
מבחן דרכים בודד
טויוטה אייגו, הזרוע היפנית בפרויקט המשותף לסיטרואן (C1) ופיז'ו (108), מציגה עיצוב נאה ומקורי. לטעמנו היא הנאה בקבוצה, בין היתר תודות למרכב דו-גווני, חרטום ייחודי ויחידות תאורה משולשות-חדות עם תאורת לד מודרנית בפגוש הקדמי. גם תא הנוסעים מעניין יותר מזה המקובל בקטגוריה. תודות לשילוב חומרים וצבעים, מד מהירות עגול מאחורי ההגה (היחיד שמצופה עור) בהשראת מיני, ובקונסולה מרכזית עם מסך מגע מקורי.
לעומת זאת, להגה טווח כיוון מוגבל לגובה המקשה על תנוחת נהיגה ראויה, ונהגים גבוהים יסבלו מקרבה מוגזמת של הפלסטיק לברכיים. יש רק צמד פתחי מיזוג מתכווננים, אין משענות ראש מתכווננות במושבים הקדמיים, המושב מאחור מציע רק צמד מקומות ישיבה והוא הצפוף מכולם עקב בסיס גלגלים קצר (234 ס"מ). שטחי החלונות האחוריים קטנים (נפתחים חלקית כלפי חוץ), מעצימים את התחושה הקלסטרופובית ואין ידיות אחיזה לנוסעים.
תא המטען הוא הקטן ביותר כאן (196 ליטר) ובעל מפתח צר וגבוה. רשימת האבזור מרשימה בזכות מסך מגע בגודל "7 עם מצלמת נסיעה לאחור, בלוטות' ושליטה על מערכת השמע מההגה, חישוקים קלים בקוטר "15, שש כריות אוויר, מנופי תפעול תיבת הילוכים מאחורי ההגה ומערכת בטיחות מובילאיי ללא תוספת תשלום.
מנוע שלושה צילינדרים בנפח ליטר מפיק 69 כ"ס, משודך לתיבת חמישה הילוכים רובוטית חד-מצמדית שפעולתה נאותה, ומציע ביצועים נאים. האייגו זריזה בתנועה עירונית, והייתה שנייה במבחני התאוצה רק לסוזוקי סלריו. אלא שהמנוע רועש ולעיתים קרובות רועד מהרצוי. בידוד תא הנוסעים אינו טוב, עם רעשי רוח ודרך מוחשיים.
האייגו הייתה הקופצנית מכולן על אספלט עירוני וגם בכביש מהיר התקשתה לשמור על ריסון ראוי. בכביש מפותל היא משנה כיוון בהחלטיות, אם כי בסיס הגלגלים הקצרצר הופך אותה לתזזיתית ובעלת אחיזה נמוכה מהאחרות. צריכת הדלק הייתה סבירה: 13.7 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.
הגדולה: סוזוקי סלריו
מנוע: 3 צילינדרים, 998 סמ"ק, 68 כ"ס
תיבת הילוכים: רובוטית, 5
משקל: 840 ק"ג
זינוק ל-100 קמ"ש: 14.5 שניות
מחיר: 66 אלף שקל
למרות שהיא הצעירה בחבורה, סוזוקי סלריו
נראית הכי מיושנת, עם מראה נטול חן ושאר רוח. תא הנוסעים ממשיך במגמה. הוא מרגיש זול ופשוט מכולם, עם פלסטיקה מחוספסת ונוקשה המזכירה - גם בצבעה האפור - את תוצרת אסיה של שנות ה-90. המושבים שטוחים ומציעים תמיכה ונוחות בינוניים בלבד, ההגה דק ועשוי פלסטיק מחוספס ונוקשה. תאי האחסון בדלתות צרים ולא שימושיים.
תודות לבסיס גלגלים הגדול בחבורה (242.5 ס"מ), הסלריו מציעה את מרווח הרגליים הטוב ביותר, מרווח ראש נדיב ושטחי חלונות גדולים. כל אלה יוצרים תחושה אוורירית שונה מהמחנק היחסי שאופייני לסוג מכוניות אלה. בשונה מהאלטו, הספסל האחורי מציע מקום תיאורטי לשלושה נוסעים והחלונות מאחור נפתחים בצורה מלאה. תא המטען הוא הגדול ביותר (254 ליטר), מפתחו רחב ונמוך ולכן הא גם השימושי בחבורה.
רשימת האבזור כוללת בלוטות', חישוקי "14 קלים, שש כריות אוויר ומערכת מובילאיי. מערכת מולטימדיה עם מסך מגע בגודל "7 בהתקנה מקומית, וויז ומצלמת נסיעה לאחור, מוצעת כעת ללא תשלום נוסף.
המנוע עבר בירושה מהאלטו - שלושה צילינדרים בנפח ליטר עם 68 כ"ס, אלא שכעת הוא משודך לתיבת חמישה הילוכים רובוטית חד-מצמדית, עם מצב "זחילה" המבטיח פעולה חלקה בתנועה איטית, עקב אכילס של תיבות מסוג זה. למרות ההבטחה, התיבה גסה בכל מצב, משתהה בהעברת הילוכים ומפיקה רעשי תמסורת מיותרים. מנגד, הביצועים היו הטובים בקבוצה והיא התמקמה ראשונה במבחני התאוצה, בין היתר בשל משקל עצמי הנמוך בחבורה.
נוחות הנסיעה סבירה. המיתלים הנוקשים אינם סופגים היטב מהמורות במהירות נמוכה, אבל הסלריו שומרת על ריסון טוב יחסי במהירות גבוהה יותר. גם בידוד הרעשים לוקה בחסר, עם רעשי רוח ומנוע נוכחים. התנהגות הכביש סבירה בלבד, עם זוויות גלגול מוחשיות מדי. מערכת ההגה רחוקה מלשכנע עם שטח מת במרכז, ללא תחושה או משקל ראויים. גם הבלמים הופכים לספוגיים תחת עומס. צריכת הדלק הייתה טובה - 16.4 ק"מ לליטר.
פשרות רבותי, פשרות
כל המתמודדות במבחן מציעות פתרון ראוי לצרכי תחבורה בסיסיים, בדיוק מה שהופך את קנייתן לפופולארית כל כך. החל בנסיעות עירוניות וכלה בהתניידות בין הפריפריה הקרובה למטרופולין עבור רווקים, זוגות או כרכב שני בבית. בכל מקרה, המלצתנו היא לבחור בגרסאות ידניות זולות משמעותית ברכישה (5,000 עד 10,000 שקלים), בעלות צריכת דלק עדיפה בדרך כלל וביצועים משודרגים (יונדאי) או נסיעה חלקה בהרבה (כל השאר). אבל יש כמובן גם מפסידות ומנצחות.
סקודה סיטיגו מסיימת אחרונה, למרות שהיא בולטת לטובה מבחינת איכויות נהיגה, צריכת דלק ושימוש באביזר בטיחות אקטיבית חשוב. תא הנוסעים שלה פשוט דל מדי, הביצועים פחות מפושרים והעיצוב מאד מיושן. הציון: 6
יונדאי i10 עדיפה על הסקודה, אך בגרסה זו היא טובה רק ממנה. תא הנוסעים שלה איכותי ומרווח אמנם, איכויות הנסיעה טובות, התיבה האוטומטית עדיפה על הרובוטיות והיא מגישה יותר "מכונית". אבל יחידת הכוח כל כך נחותה ופוגעת בשימושיות מעבר לרחובות העיר הצפופים, שהיא אינה יכולה לסיים גבוה יותר. הציון: 7
טויוטה אייגו כמעט מנצחת. עבור צעירים המחפשים רכב עירוני בלבד, היא בחירה מועדפת ובפער גדול. היא נראית טוב יותר בפנים ובחוץ, ניתנת להתאמה אישית ומציעה גם רשימת אבזור מרשימה וביצועים טובים. מאידך היא סובלת מאיכות נסיעה פחות טובה ובעיקר שימושיות מוגבלת, עקב תא מטען זעיר ותא נוסעים צפוף. הציון: 8
סוזוקי סלריו מקבלת ציון זהה לאייגו, אך מנצחת את המבחן בכל זאת. בעיקר כי היא בדיוק הפוכה מהטויוטה. היא חסרת סקס-אפיל, חסכונית למראה ותחושה, דלה באבזור ומשעממת לנהיגה. אבל לקהל הרחב, המחפש מקסימום מכונית מיני במינימום כסף, היא מציעה את התמורה הטובה ביותר. לא רק שהיא גדולה משמעותית מהטויוטה, מציעה ביצועים וצריכת דלק טובים בהרבה, נוחה ושימושית ממנה, היא גם זולה בכמה אלפי שקלים ונמכרת כיום בתוספת מערכת מולטימדיה בשווי כמה אלפי שקלים. בסופו של יום, זה מה שמחפש חלק הארי של הקהל.
השתתף במבחן: רועי פלד
לפנייה לכתב/ת 
