הכפר שחי בלי חשמל ב-2016
לא מקררים אוכל, בקיץ ישנים על הגגות ובחורף מחממים פחם ומתמלאים עשן. ביקור בכפר הפלסטיני ט'אהר אל-מאלח בצפון השומרון, שטח בשליטת ישראל, שתושביו פנו לבג"ץ: "לא הגיוני שככה נחיה". המנהל האזרחי: "הפתרון ממתין לאישור הדרג המדיני"
השמש קפחה על הכפר ט'אהר אל-מאלח בשבוע שעבר. הרחובות בו היו כמעט שוממים בשעות הצהריים. היה חם. חוסיין חטיב, ראש המועצה של הכפר, ישב בחצר שבפתח ביתו. הוא נכנס פנימה לתוך המטבח הפשוט שרוהט בצורה מינימלית ופתח את דלת המקרר. היה שם מעט אוכל וכמה בקבוקי שתייה. "גע בהם" הוא ביקש. הבקבוקים לא היו קרים כלל למרות שלא הוצאו מהמקרר במשך שעות. "עכשיו נסה להדליק את האור, כלום לא יקרה".
ט'אהר אל-מאלח הוקם בשנות השלושים של המאה הקודמת על גבעה מוריקה בצפון השומרון לא רחוק מאום אל-פחם והוא נושק לקו הירוק. ככזה – הוא נמצא מחוץ לגדר ההפרדה ומוגדר כשטח C שבשליטה ישראלית מלאה, צבאית ואזרחית. הוא כמעט ולא גדל בשנים האחרונות ומתגוררות בו 60 משפחות בלבד.
הניקיון של הרחובות בכפר נשמר בקפידה ובניגוד לכפרים פלסטיניים רבים – אין על הקירות כתובות גרפיטי או כרזות כלשהן. לצד הכביש הראשי ישנם עמודי חשמל ועל חלקם פנסי רחוב והכבלים נמתחים מאחד לשני.
לכאורה מראה שגרתי, אבל "שגרתי" תהיה המילה האחרונה שבה יתארו תושבי הכפר את המושג חשמל מהסיבה הפשוטה שהכפר הזה מעולם לא היה מחובר לרשת החשמל, וכך גם היום בשנת 2016 - בט'אהר אל-מאלח אין חשמל.
בשנים האחרונות נערכו פגישות בין התושבים הפלסטינים ואנשי עמותת ''במקום'', שפועלת למען זכויות תכנון לבין נציגי המנהל האזרחי שבהן הלינו התושבים על כך שלכפר אין תוכנית מתאר וחיבור לחשמל. התושבים ואנשי העמותה התכוונו לשרטט תוכנית מתאר בעצמם, אולם לבסוף המנהל האזרחי יצר עבור הכפר תוכנית מתאר בשנת 2012. לדברי אנשי "במקום", במנהל האזרחי הבינו את חומרת הבעיה והודיעו להם כי החשמל בכפר יחובר אחרי שתופקד התוכנית. אלא שתוכנית המתאר לא הופקדה עד היום ולפיכך התושבים חיים את חייהם ללא חיבור לרשת החשמל.
"החיים שלנו לא פשוטים אבל אין לנו ברירה אחרת", מסביר עאטף חטיב תושב הכפר וסגן ראש המועצה. "אנחנו קונים בשר וירקות בכמויות מדודות שיספיקו ליום אחד משום שאין לנו דרך לקרר אותם. בחורף אנחנו מחממים את הבתים עם פחמים במנגל וצריכים לסבול את כל העשן כדי שיהיה חם בבית, מי שצורך תרופות שצריכות קירור קונה אותן מחדש בכל יום מהכפר השכן יעבד או מג'נין. אני רוצה לראות מישהו מהממשלה שלכם מסכים שלא יהיה לו חשמל בבית במשך שעה אחת".
ט'אהר אל-מאלח אינו כפר מבודד ומנותק מציוויליזציה. במרחק של 200 מטרים מהכפר ישנו בסיס צבאי שבו זורם החשמל וכך גם ביישוב הישראלי שקד שנמצא במרחק של פחות מקילומטר ממנו בקו אווירי.
תשתית החשמל בכפר קיימת ומוכנה אחרי שהרשות הפלסטינית הניחה אותה באמצעות סכום כסף שניתן לשם כך על ידי המדינות התורמות. התושבים טוענים כי צריך רק להרים את השאלטר כדי שהחשמל יזרום לבתים. בהיעדר אפשרות אחרת נאלצים התושבים להשתמש בגנרטור גדול שתרמה להם הרשות הפלסטינית, ומספק חשמל לכל הבתים בכל יום במשך ארבע שעות וחצי שעות בלבד בין השעות 17:00 ל-21:30.
"אלה השעות שבהן הילדים אוכלים והמשפחות נמצאות יחד בבית", מסבירים התושבים. עלות הסולר, הובלתו ועלויות התחזוקה של הגנרטור אינם מאפשרים לתושבים להפעילו לזמן ארוך יותר. האבסורד הוא שאפילו ברצועת עזה,
שבעיות החשמל בה ידועות ומוכרות לכולם, יש לבית ממוצע בין שש לשמונה שעות חשמל ביום.
"חישבנו שעל כל קילו וואט חשמל אנחנו משלמים שלושה שקלים לעומת 55 אגורות למי שמחובר לרשת החשמל הארצית", מסביר עאטף חטיב. יוסף חטיב, אחד התושבים בכפר, טוען כי הוא משלם עבור החשמל שהוא מקבל מהגנרטור סכום של 800 שקלים בחודש על צריכה ביתית שנמשכת רק ארבע שעות וחצי ביממה. התושבים בכפר סבורים כי האקדח המעשן שמוכיח כי אפשר לחברם לרשת החשמל היא העובדה שהם מחוברים לרשת המים של חברת ''מקורות'' משנת 1987. "למה מקורות כן וחברת החשמל לא?", שואל חוסיין ליד הגנרטור.
באחרונה הגישו התושבים עתירה לבג"ץ באמצעות עמותת "רופאים לזכויות אדם" ועמותת "במקום" בדרישה להפקיד את תוכנית המתאר המוכנה ולחבר את הכפר לרשת החשמל הארצית. "אי אפשר להגיד לאנשים שבלי תוכנית מתאר אין חיבור לחשמל ומצד שני לעכב בכוונה את אותה תוכנית מתאר שהמנהל האזרחי הכין עבורם כבר בשנת 2012", אמרה עו"ד שרון קרני כהן מעמותת "במקום". "מי שאחראי פה לרווחת התושבים היא מדינת ישראל. בנסיבות מיוחדות המנהל האזרחי יכול לאשר חיבור של קבוצת מבנים לחשמל גם בלי תוכנית מתאר. פנינו למנהל האזרחי אבל לא קיבלנו תשובה. אנשים כאן קמים בלילה לתינוק עם פנס. זה לא הגיוני בשנת 2016".
ישנים על גגות הבתים
בינתיים המציאות המוזרה מזמנת לתושבים חוויות לא נעימות. בקיץ הם ישנים על הגגות כי הבתים רותחים ובחורף כאמור מדליקים פחמים בתוך הבית כי הקור חזק יותר מהסירחון של העשן. תלמידים וסטודנטים נאלצים לישון
בכפרים אחרים בתקופת המבחנים כדי שיוכלו ללמוד בצורה נאותה בשעות הערב ומי שבכל זאת נאלץ להישאר בכפר, צריך לעמוד במטלות הלימודיות כשאין לו אפילו מנורה להדליק - במיוחד בזמן שעון החורף כשמחשיך מוקדם.
הדבר המוזר הוא שכל מי שמספר על תלאותיו, קשות ככל שיהיו, מסיים את דבריו בחיוך נבוך. ובכלל, האווירה בכפר חמימה. אין כאן ולו סימן אחד ברחובות או בסמטאות להסלמה האלימה בגדה המערבית. "יום אחד דיברתי עם אחד הקצינים הבכירים במנהל האזרחי", סיפר חוסיין, ראש המועצה. "שאלתי אותו - 'מישהו כאן עשה פיגוע?', אמר לי 'לא'. המשכתי ושאלתי – 'עשינו פעם בעיות?' והוא שוב ענה לי 'לא'. אז הטחתי בפניו – 'אז למה אין לנו חשמל?' אז הוא ענה 'זה לא בידיים שלי'. אוקיי, אם זה לא בידיים שלו אז זה בידיים של מי? של הרשות הפלסטינית?!".
מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר כי "המנהל האזרחי הכין תוכנית מתאר בתיאום למול נציגי הכפר ומתכנן מטעמם, שתפתור את בעיית החשמל במקום. התוכנית מוכנה וממתינה לאישור של הדרג המדיני. נציין כי בשל עתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא, ממתין המנהל האזרחי לקבלת ההחלטה של בית המשפט אשר לפיה יפעל".
לפנייה לכתב/ת 
