הורי הנערה שנהרגה במנהרות הכרמל פונים לציבור: "עזרו למצוא את האייפון שלה"
הוריה של אור אלבז (17), שנהרגה בתאונה הקשה במנהרות הכרמל, פונים לציבור בבקשה לסייע בחיפושי הטלפון הנייד שלה: "קיבלנו רק צמידים שהיו עליה. בטלפון היו התמונות האחרונות והשיחות האחרונות מהדרך. זו המזכרת האחרונה"
"עזרו לנו למצוא את האייפון שלה, זה כל מה שנשאר לנו, זו המזכרת האחרונה". חמישה ימים אחרי שהנערה אור אלבז (17) מחיפה נהרגה בתאונת האוטובוס במנהרות הכרמל בעיר, פנו הבוקר (יום ג') הוריה יוסי וסלין לציבור וביקשו סיוע במציאת מכשיר האייפון 6 של אור. "בטלפון הנייד של אור נמצאות התמונות האחרונות, ושיחות הטלפון האחרונות שביצעה מהדרך". האב ציין כי המשפחה מוכנה לשלם למי שיסייע במציאת המכשיר שצבעו לבן.
"קיבלנו רק את הצמידים שהיו עליה בזמן התאונה", הוסיפה האם. "זה הכול. היה לה תיק קטן עגול ושחור, עם קצת כסף בפנים, ואת הטלפון. בטלפון היה כרטיס נסיעה חופשית באגד. אני לא יודעת איזה כיסוי היה לו כי היא מחליפה כל הזמן".
יוסי: "הכסף לא חשוב. גם לא התיק, רק הסלולרי עם המזכרות בפנים. אני מוכן לשלם אם מישהו לקח את זה, לשלם את המחיר של המכשיר".
ההורים הוסיפו כי לא דיברו עם הנהג או היו עמו בקשר. "אני לא יודע מה היו הנסיבות ולא הולך לחרוץ את דינו כרגע. זה התפקיד של המשטרה ובתי המשפט. כבר היו דברים מעולם".
תשעה פצועים עוד מאושפזים
חקירת אגף התנועה במשטרה על אודות נסיבות התאונה נמשכת. האוטובוס שנגרר למגרש של המשטרה בחצור, הועבר היום למוסך פרטי ביישוב זרזיר, שם החלו החוקרים לבדוק את מערכות הבלימה וההגה. נהג האוטובוס טען כי התאונה נגרמה בשל תקלה טכנית וכי ההגה נמשך בעת התאונה לצד ימין. הוא אף טען כי כמה שעות לפני התאונה נדלקה נורת אזהרה באוטובוס וכי דיווח על כך לממונים עליו. באגד הכחישו את טענות הנהג.
בבתי החולים בחיפה מאושפזים עדיין תשעה מפצועי התאונה, בהם אחת במצב אנוש, שניים במצב קשה והשאר באורח קל עד בינוני. במצבה של אלינור לחם, חברתה של אור שנפצעה קשה בתאונה, חל שיפור - והיום היא עשויה להשתחרר ממחלקת טיפול נמרץ למחלקה רגילה.
אור, בתם היחידה של בני הזוג אלבז, הובאה למנוחות ביום שישי בצהריים. לאחר היוודע האסון סיפר אביה כי אור הייתה בדרך לקנות חולצה לחג, עלתה על קו 101, ושם נהרגה. "היא נולדה בחנוכה והייתה האור של החיים שלנו", סיפר בדמעות האב יוסי. "עכשיו הכול נגמר, נחרב".
האב אמר עוד כי "בכלל לא ידענו שהיא אמורה להיות באוטובוס הזה, כי היא הייתה אמורה לנסוע בקווים אחרים. שמענו על התאונה וישר ניסינו להשיג אותה. התקשרנו, שלחנו סמס, וואטסאפ, והיא לא ענתה. חשבנו שהיא בסרט. אחרי שעה התקשרה אימא של החברה שנסעה איתה. היא אמרה לנו 'נו, איך אור?'. לא הבנו למה היא מתכוונת והיא אמרה 'אני עם הבת שלי בטיפול נמרץ, הן היו בתאונה'".
בשלב זה הבינו הוריה של אור כי היא נפגעה בתאונה. "התחלנו לחפש אותה", סיפר האב, "לנסות לזהות. היינו ברמב"ם ואחר כך בכרמל, ששם היא הייתה. היא נראתה ישנה. כאילו שלא קרה לה כלום, אבל היא ישנה לנצח". אור הייתה בת יחידה שנולדה כשהוריה מבוגרים. "זה לא היה פשוט והיא הביאה לנו הרבה אור והרבה שמחה", אמר האב. "כל החיים פחדתי מתאונות והזהרתי. זה אוכל אותנו. זה יותר גרוע ממלחמה. זה כמו סיוט שהתגשם. עולמי חרב". אור למדה בכיתה י"א בתיכון חוגים בחיפה.
לפנייה לכתב/ת 
