לחזור מהמרכז לירוחם? "Never Say Never"
בעיירה הדרומית יערכו מחר מפגש לבני ירוחם שעזבו אותה ב-25 השנים האחרונות. במועצה מקווים כי הכנס הנוסטלגי, לצד העלייה על מפת הנדל"ן בזכות הקמת עיר הבה"דים, תשכנע אותם לחזור. בני ירוחם מסתפקים בגעגועים, אך לא שוללים אופציות: "אם הייתי יכולה - הייתי חוזרת ב-100%"
בירוחם פותחים במבצע להחזיר את הבנים והבנות שעזבו את היישוב - הביתה. מחר (ד') תערוך המועצה המקומית מפגש לבני ירוחם לדורותיהם, לאחר שיצרה קשר עם תושבים שעזבו את היישוב ב-25 השנים האחרונות והזמינה אותם לכנס הנוסטלגי. במועצה מקווים כי העובדה שירוחם עלתה באחרונה על מפת הנדל"ן בעקבות הקמת עיר הבה"דים תשכנע אותם לשוב.
מחיר למשתכן: דירות ב-510 אלף שקל בירוחם
ירוחם: אושרה תוכנית ל-630 דירות חדשות
הבהלה לירוחם: הישראלים רוצים לעבור לנגב
על פי נתוני עיריית ירוחם, מחירי הבתים צמודי הקרקע ביישוב קפצו בתוך עשור ב-200%. באחרונה הושלם מכרז מחיר למשתכן ביישוב, במסגרתו דירות חדשות יעלו החל מ-510 אלף שקל ל-3 חדרים ויגיעו עד כ-700 אלף שקל - תלוי בגודל הדירה. בתים צמודי קרקע על מגרשים בשטח של חצי דונם עולים גם הם בין 600-700 אלף שקל. דירות בשטח של 150 מ"ר בפרויקטים שונים בעיר שאינן במסגרת התוכנית עולות החל מ-950 אלף שקל ועד 1.2 מיליון שקל, בהתאם למפרט.
"ירוחם תמיד תישאר המקום החם שלי"
אחת הסיבות למהפך התדמיתי שעברה ירוחם בשנים האחרונות הייתה כהונתו של ראש המועצה הממונה עמרם מצנע, ולאחר מכן כהונתו של ראש המועצה הנוכחי מיכאל ביטון, בן ירוחם, שנבחר לכהונה שנייה ב-2014. "ירוחם נמצאת בבנייה מואצת בשנים האחרונות", אומרת טל אוחנה, סגנית ראש מועצת ירוחם, "היישוב זוכה לביקושים מצד מגוון של אוכלוסיות, ולאחר שנים רבות של הגירה שלילית - הגרף השתנה".
לדבריה, "בני המקום שעזבו מהווים יעד התיישבותי אסטרטגי וחשוב לצמיחה, בגלל ההיכרות המוקדמת שלהם עם היישוב ואורח החיים המסורתי-חילוני שנכון למארג החברתי המתהווה של היישוב. הכנס מבקש לחשוף אותם לשינויים הגדולים שהעיירה גאה בה - מערכת החינוך, הקהילה, השכונות החדשות ותעשיית ההיי-טק המתפתחת".
מרבית בני ירוחם שעזבו את העיירה הדרומית מספרים כי עשו זאת בעקבות הזדמנויות תעסוקה אטרקטיביות, בני זוג ורצון בסביבת חיים איכותית יותר. מי מהם יגיע לכנס הזה והאם הם יחזרו הביתה? רעות הרפז-ברור (36), אם ל-3 ילדים בני 8, 5 וחצי ו-3, גרה כיום בקדימה - אבל ירוחם עבורה הייתה תמיד מעין חלום רחוק. כיום היא עוסקת בתחום התקשורת במרכז הארץ, אך אינה מאמינה שבמצב הנוכחי תחזור לירוחם.
"למדתי תקשורת בבית הספר כותרת ובאוניברסיטה הפתוחה ועברתי לקדימה - כאן אימא שלי נולדה וגדלה. אבל ירוחם תמיד תישאר המקום החם שלי", היא אומרת. "זה לא שלא היו לא אפשרויות שם, אבל כשגרתי בירוחם עבדתי ברדיו דרום, וברגע שהלכתי ללמוד באוניברסיטה לא חזרתי. אני ובעלי עובדים במרכז, ואני לא מאמינה שנצליח להגיע לרמות השכר שיש כאן".
בעלה של רעות עובד בתחום ההיי-טק, ולמרות דיבורים על חממות טכנולוגיות בדרום והתפתחות התעסוקה בתחום, הענף עדיין מרוכז במרביתו במרכז הארץ. "אני מתכוונת להגיע לכנס כדי לראות את כולם. משהו מירוחם תמיד נשאר איתי. בקונסטלציה הנוכחית אני לא מאמינה שאוכל לעבור לגור שם - אבל Never say never".
"אם הייתי יכולה - הייתי חוזרת ב-100%"
מעוז טרבלסי (39), איש קבע ואב ל-4 ילדים בני 20, 11 וחצי, 10 ו-7, עזב את ירוחם יחד עם משפחתו בגיל 19. "כל המשפחה עזבה לראשון לציון. רק אבא שלי נותר לגור שם מפני שעבד במקום", הוא מספר. לדבריו, המשפחה עברה "כדי למצוא דברים אחרים. ירוחם הייתה באותו זמן מקום די משעמם. עזבנו כדי לשנות אווירה, להתפתח קצת. ובעיקר, ההורים רצו את טובת הילדים".
טרבלסי מתגורר כיום ביסוד המעלה שבצפון הארץ. "אין לי שום ספקות לגבי העזיבה. היו לי הרבה לבטים אם לקנות נכס בירוחם בעקבות המעבר של עיר הבה"דים. אבל כרגע אני לא רואה את עצמי חוזר לדרום", הוא מודה. ואולי חבל שטרבלסי לא רכש בזמנו דירה להשקעה. לירוחם נוספו בעשור האחרון מעל ל-1,000 תושבים - כמות נכבדת בהתחשב בעובדה שהיא נחשבה כמקום בו מי שמצליח הוא מי שיוצא ממנה.
היישוב חצה לראשונה את רף ה-10,000 תושבים ונמצא בצמיחה דמוגרפית מזה 5 שנים ברציפות. שוק הדיור מבטא זאת היטב. על פי נתוני המועצה המקומית, מ-1990 ועד 2010 נבנו 30 בתים בירוחם. משנת 2016 ועד שנת 2020 ישווקו עוד 3,000 יחידות דיור. בשנת 2020 היישוב צפוי למנות קרוב ל-20 אלף תושבים. על כל מגרש בשיטת "בנה ביתך" בהגרלה יש 5 מציעים (עם עדיפות של 50% לבני המקום).
אשתו של טרבלסי היא ילידת יסוד המעלה, והוא הגיע לשם בעקבותיה. למרות הכוונות של מארגני הכנס, הוא מגיע בעיקר בגלל הנוסטלגיה. "יצא לי לעשות כמה קפיצות לירוחם לאחרונה. בגלל הנוסטלגיה. היינו שם בסיור במסגרת הצבא, ובעיר הבה"דים. יש מקומות שלא שוכחים. הייתה לי שם ילדות טובה. אני אהבתי את החברה שם", הוא אומר. ולמרות הכל, גם הוא אומר בסופו של דבר על האפשרות לחזור לירוחם - "אני לא יודע מה יהיה מחר. לעולם אי אפשר לדעת".
"אני כבר מחכה לראות את כולם", אומרת ענבל שטרום (40) מכפר יונה, נשואה ואם ל-3 ילדים. "זה אירוע של פעם בחיים. עזבתי את ירוחם אחרי שהכרתי את בעלי שגר ביהוד, ומיד עברתי לגור איתו במרכז. בזמנו, בתור נערה, היה קצת קשה בירוחם. רצינו לחוות את העולם בחוץ. היום, אם הייתי יכולה לחזור - הייתי חוזרת ב-100%. הייתי חוזרת לשם בעיניים עצומות".
אבל, ממשיכה שטרום, "לבעלי יש עבודה ולילדים שלי יש את החברים בבית הספר. יש להם מילה בנושא. היום, כשאני רואה איך מחנכים את הנוער בירוחם, אני מקנאה. כיום אנשים בוחרים לגור בירוחם. חברות שלי חזרו לשם. זה אומר הכל". לכנס היא מביאה גם את בעלה. "אולי זה ישכנע אותו לעבור", היא מסכמת.
לפנייה לכתב/ת 
