שתף קטע נבחר
 

מה נשתנה: האם חיי העובדים ישתפרו השנה?

עובדי שכר מינימום ייהנו מהעלאת שכר נוספת, שכירים יקבלו יותר ימי חופש ולא תידחה קבלת מועמדים לעבודה בגלל מקום מגורים. לרגל החג בחנו עם מומחים לדיני עבודה מהן הבשורות שצפויות להוציא את העובדים לחירות

חג הפסח מסמל את יציאתנו לחירות - אבל בשוק העבודה התמונה מורכבת יותר. אילו בשורות משמעותיות התקבלו השנה מבחינת חוקים, פסיקות והסכמים - שעשויות להוציא אותנו העובדים במשק לחירות כלכלית, לעומת השינויים העלולים לפגוע בהם? לרגל החג בחנו עם מומחים לדיני עבודה את השינויים המשמעותיים. צפו בסיכום השנה באולפן ynet:

 

צלמים: אבי חי וניצן דרור

צלמים: אבי חי וניצן דרור

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

העלאת שכר המינימום

הישג משמעותי שכבר הורגש בכיסם של כשליש מהעובדים במשק ועוד יורגש במהלך השנה, הוא ההסכם הקיבוצי בין ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים לגבי העלאת שכר המינימום. בחודש זה אשתקד טיפס שכר המינימום ל-4,650 שקל בחודש. ביולי הקרוב צפוי שוב שכרם לטפס ל-4,825 שקל בחודש, וב-1 בינואר 2017 הוא יעלה ל-5,000 שקל בחודש.

 

עו"ד דגנית לפידור זינגר ממשרד לפידור ושות’, מציינת כי העליות הקודמות בשכר מינימום שהתרחשו בחמש השנים האחרונות, לא רק שלא הובילו לפיטורי המונים, אלא אף העלו את שיעור גיוסי העובדים ברמות שכר אלו. כך היא מדגימה, כי מאז העלאת השכר באוקטובר 2012, ל-4,300 שקל, מספר המועסקים בענפי המסחר ובענף שירותי האירוח והאוכל עלה בשיעור גבוה משמעותית לעומת כלל המשק.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

שכירים? יש לכם יותר ימי חופש

תיקון לחוק שעבר בפברואר השנה קובע את הגדלת מספר ימי החופשה השנתית לעובדים בוותק של עד ארבע שנים. עו"ד אוהד גלעדי, שותף במשרד נ. פינברג ושות’, מסביר כי כיום עובד המועסק 5 ימי עבודה בשבוע זכאי ל-10 ימי חופשה שנתית בכל אחת מ-5 שנות עבודתו הראשונות, אולם החל מה-1 ביולי יגדל מספר הימים ל-11 ומה-1 בינואר 2017 - ל-12 ימים. לעובד המועסק 6 ימים בשבוע יגדל מספר ימי החופשה מ-12 ל-14.

 

גרים רחוק? אסור להפלות אתכם

בדצמבר 2015 נכנס לתוקף תוספת של מקום מגורים לעילות האפליה האסורות בחוק. “כיום אסור לפרסם מודעת דרושים שתגדיר כי מבוקשים עובדים תושבי מקום מסוים בלבד או לדחות מועמדות בהסתמך על מקום מגוריהם”, מסבירה לפידור-זינגר. “כך למשל, דחיית מועמדותו של מי שמתגורר בישוב בקצה הארץ או בעיירת פיתוח בשל מקום מגוריו, תהיה אפליה אסורה כי היא פוגעת בכבוד האדם.

 

"בכך הורחבה ההגנה שנתנת למחפשי העבודה ואין ספק כי מדובר על הטבה משמעותית באשר לאפשרותם לאתר מעסיק, אך עבור המעסיקים מדובר בתוספת שעלולה ליקיר את עלויות העסוקה מאחר שהוא נדרש לשלם לעובד את עלות הנסיעות כתלות במרחק, וכן יוצר פגיעה מסויימת ביכולתו לדרוש מהעובד להיות נגיש בכל זמן נתון".

 
 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני

שיעור ההפרשות לביטוחים הפנסיוניים של שכירים צפוי לעלות השנה, אך לא לפני שהתרחשה דרמה קטנה סביב הנושא. “תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) קבע כי בפברואר 2016 היה אמור לחול שינוי בגובה ההפרשות לביטוח פנסיוני, אולם התיקון לא היה ברור ונוצר סביבו חוסר וודאות”, מסביר גלעדי. "לאחר דיונים בין נציגי המעסיקים, ההסתדרות ומשרד האוצר, נחתם הסכם קיבוצי כללי לפיו שיעור התגמולים בביטוח הפנסיוני יעלה בהדרגה עד ל-6% בחלק העובד ו-6.5% בחלק המעסיק, החל מינואר 2017". ההסכם ייכנס לתוקף לאחר שיוצא לו צו הרחבה.

 

הגנה על נשים בהריון

משרד הכלכלה האריך לאחרונה את הזמן שבו נדרשת אישה בהריון או בטיפולי פוריות להגיב לבקשת היתר לפיטוריה מצד המעסיק, משבוע ל-12 ימים. עוד נקבע, כי היא יכולה להיות מלווה בנציג ארגונים העוסקים בזכויות בעבודה, בנוסף לאפשרות לקבל ליווי מעורך דין. לפידור מסבירה כי "עד כה, החוק אפשר לעובדת להגיב לטענות המעסיק קודם לפיטוריה, בפרק זמן שלא יעלה על 7 ימים - טווח זמן קצר, שנטען כי לא אפשר לנשים להכין תשובות מספקות לטיעוני המעסיק".

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

הגבלת שכר של תאגידים פיננסיים

מגמה נוספת שנרשמה השנה, נועדה לעודד ולהגדיל את השוויון בשוק התעסוק: המחוקק קבע כי שכר העולה על 2.5 מיליון שקל לשנה, טעון אישורים מיוחדים בגופים שאינם נמנים על רשויות וגופים ציבוריים, כמו גופי ממשל, תאגידים שהוקמו בחוק, חברות ממשלתיות או גופים נתמכים על ידי המדינה. במקרה של תשלום שכר העולה על התקרה נקבעו סנקציות חריפות במישור המיסוי. עוד נקבע כי אין סמכות לתאגיד לאשר שכר העולה על פי 35 פער בין השכר הנמוך ביותר שמשלם אותו תאגיד, לרבות לעובדי קבלן.

 

עו"ד שושנה גביש מסבירה כי מדובר בהתערבות ישירה ראשונה מסוגה של המחוקק בשכר של גופים שאינם נמנים על רשויות וגופים ציבוריים מובהקים. "המטרה היא לצמצם הוצאות שכר בגופים הניזונים מכספי ציבור ולנתב אותם למטרות ציבוריות, וכן לצמצם פערים בין רף ההשתכרות הגבוהה ביותר לרף ההשתכרות הנמוך ביותר", היא מפרטת.

 

"מטרה נוספת היא להפחית את ניגוד העניינים של העובדים הבכירים בין נאמנותם לבעלי השליטה לבין נאמנותם לבעלי המניות", היא מוסיפה. "תאגיד המבקש לתגמל את עובדיו הבכירים בשכר גבוה, חייב לדאוג לכך שגם השכר של העובד שהוא בתחתית סולם התגמול יעלה באופן שיישמר היחס של לא יותר מפי 35".

 

הבשורות הרעות

מצד שני, לא כל השינויים שחלו השנה בשוק העבודה נושאים עימם בשורות לעובדים. מה למשל?

 

אפשר לאלץ אתכם לפרוש לפנסיה - בית המשפט העליון דחה בשבוע שעבר את העתירה לביטול חובת הפרישה בשל גיל, שהוגשה שורה של פרופסורים באקדמיה. את העותרים ייצגה עו"ד גביש, שבעלה גילה שאין באפשרותו להמשיך בתפקידו כחוקר בטכניון עם הגיעו לגיל 67. על אף ההחלטה, גביש מוצאת גם נקודות אור. "העליון הכיר בכך שפרישה כפויה בשל גיל פוגעת פגיעה חמורה בזכות חוקתית לכבוד של העובדים המבוגרים, ובכך שלא ניתן להצדיק את הפגיעה בטיעונים הקשורים לירידה בתפקוד כי ירידה כזו לא הוכחה", היא אומרת.

 

"עם זאת, בית המשפט לא התערב במלאכת איזון האינטרסים החברתיים והכלכליים סותרים והעביר את ההכרעה בנושא למחוקק ולממשלה. יש לעשות מאמץ לשכנע את נציגי הציבור לחשב מחדש את האיזון באופן שישקף ויבטל את הפגיעה במבוגרים", הוסיפה. "לפסק הדין עשויות להיות השלכות גם במקומות עבודה שכן כאשר מעסיקים יבקשו לסיים העסקתם של עובדים בגיל פרישה עליהם להביא בחשבון את הפגיעה בזכויות החוקתיות של העובד המבוגר.

 (צילום: GettyImages) (צילום: GettyImages)
(צילום: GettyImages)

גלעדי מציין את הפחתת סכום השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים, מ-26.4 שקל ליום ל-22.6 שקל ליום, בעקבות הוזלת תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית. בעקבות זאת, סכום הנטו שמקבלים עובדים רבים במשק ירד בתלוש השכר, זאת למעט עובדי המגזר הציבורי - לאחר ששר האוצר הורה בהחלטה מנהלית שלא להפחית להם את תעריפי הנסיעה.

 

בתחום עבודת נשים ושוויון הזדמנויות בעבודה. הוא מציין פסיקה מנובמבר האחרון של ביה”ד הארצי לעבודה, לפיה מעסיק המבקש היתר לפטר עובדת בהריון מהממונה על עבודת נשים, רשאי לבקש מעובדת להציג אישור אודות הריונה ובהיעדרו, אינו חייב לפנות לקבלת היתר לסיום ההעסקה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock
צילום: דן פרץ
עו"ד דגנית לפידור זינגר
צילום: דן פרץ
צילום: טלי קצורין
עו"ד שושנה גביש
צילום: טלי קצורין
צילום: שחף הבר
עו"ד אוהד גלעדי
צילום: שחף הבר
מומלצים