חכמים על חלשים / מליניאק ברביעי
אף אחד לא מאמין שזה יקרה, אבל אם בפיב"א לא יירדו מהעץ - נבחרות הכדורסל שלנו ואלופת ישראל יכולות לשכוח ממשחקים בינלאומיים
באיחור של 15 שנים, נזכרו סוף סוף בפיב"א שהם מנהלים את הכדורסל באירופה, ופתחו במסע איומים על איגודי הכדורסל ביבשת. פיב"א דורשת להרחיק מפעילות קבוצות שנרשמו ליורוקאפ, אחרת יושעו הנבחרות הלאומיות מהטורניר האולימפי ומאליפויות אירופה בכל הגילאים. ההוראה להרחיק מהליגות קבוצות שישתתפו ביורוקאפ, היא חסרת משמעות בשלב זה, כי שום איגוד לא ירחיק קבוצה באמצע העונה. אז איגוד הכדורסל שלח להפועל ירושלים מכתב, אבל כרגע כולם מחכים לראות אם ספרד תורחק מהטורניר האולימפי, ואם אירוח הבתים המוקדמים לאליפות אירופה 2017 אכן יישלל מהנבחרות המארחות.
פיב"א, כמו ארגונים כושלים דומים, מנסה לגלגל את מחדליו על אחרים. האנשים שהיו אמורים לנהל את הכדורסל בעולם, לא קלטו ולא הגיבו לתהליכים שהספורט עבר, ובעיקר לא יזמו כלום. פיב"א עברה מדיקטטורה לאנרכיה, ואיבדה שליטה באופן טוטאלי. מיום הקמתה פיב"א הייתה האחוזה הפרטית של ויליאם רנטו ג'ונס - המזכ"ל הראשון שכיהן בתפקידו מ-1932 עד 1976. 44 שנים שלט דיקטטור אחד בכדורסל הבינלאומי, אין פלא שהירשה לעצמו לרדת למגרש שתי שניות לסיום משחק הגמר האולימפי במינכן 1972 בין ארצות הברית לברית המועצות, והחזיר פעמיים את שעון המשחק לאחור, עד שאלכסנדר בלוב קלע את סל הניצחון לרוסים.
גם היורש של ג'ונס, בורה סטנקוביץ', עשה בארגון ככל העולה על רוחו במשך 26 השנים הבאות. דיקטטורה הופכת אטומה למה שקורה סביב, וכך הוקמה היורוליג שנתיים לפני פרישתו של סטנקוביץ' ללא תגובה. למה מי זה ג'ורדי ברתומיאו, שיקים מסגרת מתחרה לגביע אירופה לאלופות? היורוליג נשאבה לתוך ואקום של יהירות והתנשאות, שמנעה כל יוזמה. לפיב"א הייתה ביד תרנגולת שהטילה ביצי זהב, הצ'מפיונס ליג של הכדורסל. מה עשו בזה? כלום.
בשלב הראשון הצטרפו למיזם של ג'ורדי ברתומאו כמה קבוצות ספרדיות בראשות ריאל מדריד וברצלונה, צסק"א מוסקבה ואולימפיאקוס פיראוס. מכבי ת"א ופנאתינייקוס היססו, והצטרפו כעבור שנה כשראו שפיב"א אפילו לא מנסה לתת פייט. את הסנקציות שמנסים להטיל עכשיו, היו צריכים להפעיל בשנת 2000, אבל פיב"א לא לחצה על איגודי הכדורסל של יוון, ספרד, רוסיה, טורקיה, צרפת ואיטליה, לא השעתה את הנבחרות הלאומיות שלהן מאליפויות אירופה ועולם, ולא איימה על הקבוצות הבכירות בהרחקה. אגב, גם היום לא מתעסקים איתן. את השרירים עושים מול קבוצות מהדרג השני.
ב-2016, אחרי 15 שנות חדלון, ואחרי ש-11 הקבוצות המובילות ביורוליג סגרו את המועדון וממש גירשו את הקבוצות מהדרג השני לחיק פיב"א, רק אז ניסו שם להחיות את גביע אירופה לאלופות. גם בזה פיב"א נכשלה, כי היורוליג כמעט נפלה באותו בור שכרתה לעצמה פיב"א בשנות ה-90. היהירות וההתנשאות של 11 הקבוצות המובטחות ביורוליג, השאירו עשרות קבוצות לא רעות לעמוד בתור כדי לזכות בפירורים פה ושם אחת לכמה שנים.
פיב"א אירופה מנהלת כיום קרב מאסף, כדי לקומם את ההריסות שהיא עצמה יצרה. אמנם היא מעמידה בחזית שחקני עבר בולטים, דמויות שהיו מושא להערצה על הפרקט בשלושים השנים האחרונות: דינו מנגין מאיטליה, יירי ז'ידק מצ'כיה, דיאן בודירוגה מסרביה, אלכסנדר וולקוב מאוקראינה, הרון ארדנאי מטורקיה וגיאורגי גלושקוב מבולגריה. אולי הדם הצעיר הוא שדחף את פיב"א אירופה למאבק יזום על חייו, אבל ככה לא עולים למשחק חשוב.
מי שיוזם מהלך כל-כך רציני, צריך לבוא מוכן: עם ספונסרים, עם קונה לזכויות השידור, עם כמה קבוצות מובילות שהיו צריכות להיות חתומות בחשאי, עם פיתוי רציני לקבוצות מהדרג השני באירופה. בפועל היו רק הכרזות ריקות מתוכן, על הקמת "ליגת אלופות" במסגרת פיב"א. לא הוכנו ספונסרים, לא הוחתמו קבוצות רציניות על חוזים. לא היה אפילו מו"מ על מכירת זכויות שידור, כי אי אפשר היה להבטיח לקונה מי ישחקו בטורניר. מנגין ובודירוגה היו שחקנים גדולים, אני בספק שהם גם מנהלים גדולים.
התוצאה היחידה למהלך של פיב"א היא, שג'ורדי ברתומיאו התעורר. הבטיח כרטיס נוסף ל-BTV הרוסית ולליגה האדריאטית, זרק פירורים לקבוצות שאיימו לברוח מהיורוקאפ, ופירק את חלום ליגת האלופות של פיב"א לרסיסים. מי שתקוע באמצע הם איגוד הכדורסל ומנהלת הליגה. המנהלת, שהלכה שנים עם היורוליג, שינתה כיוון לפיב"א, אחרי שמכבי ת"א סגרה בעצם את ההשתתפות ביורוליג ליתר הקבוצות הישראליות בעשרים השנים הבאות.
כרגע גם המנהלת וגם איגוד הכדורסל תקועים בין הניצים. הם לא ישעו את הפועל ירושלים מהליגה, וגם הסנקציה של השעיית נבחרות ישראל ממפעלים בינלאומיים וביטול אירוח הבית המוקדם ביורו 2017 לא נראים מציאותיים. מעבירים זמן, כותבים מכתבים, מחכים לראות אם פיב"א תשעה את ספרד, איטליה ורוסיה.
מדובר ב"נוהל שכן" ספורטיבי. כועסים על מכבי ת"א וצסק"א, ומתעמרים בהפועל ירושלים וניז'ני נובוגראד. הסנקציה הקשה ביותר כלפי הקבוצות, עליה לא מדברים כרגע, עלולה להיות איסור על העברת שחקנים בינלאומיים לקבוצות. בשבוע שעבר צירפה ירושלים את אדגר סוסה, שחקן שסיים יומיים קודם לכן את העונה שלו באיראן. פיב"א לא הייתה צריכה להתאמץ מדיי, בשביל שהשחרור של סוסה לא יגיע בזמן. אולי בשביל להראות כמה חשוב לשמור איתה על יחסים, השחרור הגיע מאיראן לישראל תוך יום וחצי. מעניין יהיה לראות את אליפות אירופה בלי ספרד, יוון, איטליה, טורקיה, רוסיה, ליטא וגרמניה. ועוד יותר מעניין יהיה לראות את אסטוניה ובולגריה מייצגות את אירופה במשחקים האולימפיים בריו.
מקרי עד רובינסון
סטף קרי נפצע במשחק הפלייאוף נגד יוסטון רוקטס, ואולי גמר את העונה. אבל דווקא לאחר פציעתו, גולדן סטייט נתנה עוד הצגה וניצחה בקלות. להבדיל אלף הבדלות, ותסלחו לי על ההשוואה, הפועל ת"א פיגרה נגד נס ציונה בקרב התחתית. אחרי ההרחקה של נייט רובינסון, בניגוד לכל הציפיות, הפועל ת"א רצה 0:12 וניצחה.
אפשר לצפות מקבוצה שהכוכב שלה מורחק או נפצע, שתתפרק. אבל קורה לעתים שדווקא אז יתר השחקנים לוקחים אחריות ומתעלים. לפעמים קבוצות משקיעות מאמץ מיוחד בשביל להדביק לשחקן מפתח עבירה חמישית. אלא שאז קורה בדיוק ההיפך מהציפיות, הקבוצה היריבה מתחילה לשחק כקבוצה ומתעלה.
כשהביאו את רובינסון לארץ, ידעו שהוא שור מועד. המעורבות הגבוהה שלו באירועים שאינם כדורסל, היא תוצאה של שילוב בין התגרויות ואופי לא יציב. התגרויות וטראש טוק הם חלק מהמשחק. חלק שאני לא אוהב. זהו נשקו של החלש, ומטבע הדברים ערן זהבי הוא יעד להתגרויות. אני מפנה אותו לאחד, זאהי ארמלי, שנשאל פעם איך הוא מצליח להבליג על הקללות שהוא סופג במגרשים, וענה: "יש לי תשובה אחת לכולם – כדור ברשת". אתה שחקן גדול, ערן, תתרכז בכדורגל.
