הרוצחים הסדרתיים הראשונים בישראל
ניקולאי בונר שרצח ארבעה היה הישראלי הראשון - והיחיד עד כה - שהתקרא "רוצח סדרתי". הפלסטיני מוחמד חלבי, שרצח שבעה וכונה "החונק מת"א", קדם לו. יחיא פרחאן, שהועמד לדין בגין ארבעה מקרי רצח הורשע בסופו של דבר בשניים ולא נכלל בהגדרה. גם דמיאן קרליק שרצח שישה בני משפחה לא זכה לתואר המפוקפק. היסטוריה של מעשי זוועה נאלחים
לפי ההגדרה, רוצח סדרתי הוא אדם שנוטל חיים משלושה אנשים לפחות, שאין שום קשר ביניהם. לפיודור בז'נרי (26) מחיפה, החשוד ברצח ואונס של ארבע נשים לפחות, קדם ישראלי אחד שנקט דפוס פעולה דומה ואחר שכמעט ענה להגדרה. המשותף לחשוד ולשני המעורבים הנוספים באקט החולני: כולם תושבי הצפון. מלבדם, גם פלסטיני שפעל בישראל וכונה "החונק מתל אביב" הוגדר כרוצח סדרתי.
ניקולאי בונר מחיפה נעצר בקיץ 2005 לאחר שרצח ארבעה בני אדם וניסה לרצוח אדם נוסף. בונר עלה לארץ ממולדובה (כמו בז'נרי), והפך בעקבות מות אשתו למחוסר בית ואלכוהוליסט. הוא התרועע עם מחוסרי בית אחרים, אך במהלך החודשים הראשונים של שנת 2005 רצח שלושה מהם וכן אישה שאירחה אותו בביתה.
בחקירתו התברר כי הוא נהג לשתות עם קורבנותיו לשכרה, וכי התגרויות קטנות גרמו לו להתפרצויות זעם, שבהן היה חובט בקורבנותיו עד אובדן הכרה או מוות. לאחר מכן נהג בונר להצית את המבנה שבו שהו הנרצחים.
מקרה הרצח הראשון שבו היה מעורב בונר נחשב לחריג מפני שהקורבן הייתה אישה שאפשרה לו לישון בביתה. הוא ביקש לקיים עמה יחסי מין, וכשסירבה רצח אותה באלימות קשה ואף אנס אותה.
רק לאחר מקרה הרצח השלישי הבחינו במשטרה בדפוס פעולה שכולל מכות, רצח והצתה. לאחר הרצח הרביעי גילו במשטרה את עד המפתח שהוביל למעצרו של בונר - מחוסר בית שספג מנחת זרועו ונותר בחיים. הוא העיד כי העמיד פני מת לפני שבונר ניסה להציתו. במאי 2007 גזר בית המשפט המחוזי בחיפה על בונר ארבעה מאסרי עולם.
קווי דימיון מטרידים עולים מסיפורו של בונר לזה של בז'נרי, שכמובן עוד לא נאשם: שניהם ילידי מולדובה, התגוררו בחיפה ורצחו (אצל בז'נרי מדובר בחשד) ארבעה בני אדם. בנוסף, מי שמפקד היום על ימ"ר חוף וממונה על חקירתו של בז'נרי, ניצב משנה בני אבליה, היה ראש הצח"מ שלכד את בונר.
ב-1989 דלקה המשטרה אחר רוצח סדרתי אחר - אך פלסטיני ולא ישראלי. אותו רוצח, מוחמד חלבי ממחנה הפליטים ג'בליה בעזה, הזמין את הקורבנות שלו - חמש נשים ושני גברים - לדירות בתל אביב וביפו, שם סימם אותם וחנק אותם למוות באמצעות חוט חשמל. כעבור כמה שבועות של מצוד הוא נעצר, הורשע ונידון לשבעה מאסרי עולם.
ב-2009 נחשפו מעלליו של יחיא פרחאן, תושב ואדי חמאם שבגליל התחתון. הוא הורשע ברצח הנערה דנה בנט מטבריה וברצח תיירת צ'כית. לפרחאן יוחס גם רצח של חברו, כמה שנים קודם לכן, אך בסופו של דבר הוא לא עמד לדין בגין העבירה. בהמשך נטען אף כי הוא רצח את שותפו לתא המעצר, אולם בית המשפט העליון זיכה אותו מהאישום במעשה. הוא טען שרצח נער בירדן ב-1994, אולם הדבר לא הוכח והוא לא הועמד לדין.
לפרחאן יוחסו ארבעה מעשי רצח, אך הוא נשפט על שלושה והורשע רק בשניים. באוגוסט 2003 פרחאן רצח את הנערה בנט. רק שש שנים מאוחר יותר התוודתה חברתו של פרחאן על הרצח שהסעיר את המדינה. בחקירה עלה כי כחודשיים לפני רצח בנט, הטביע פרחאן את התיירת הצ'כית סילביה מולרובה למוות בנחל צלמון.
בהמשך התברר כי ב-2004 מת שותפו לתא של פרחאן, אך המשטרה פטרה את האירוע בטענה להתאבדות. פרחאן נשפט בגין הרצח, הורשע במחוזי אך זוכה כאמור בעליון. הרצח הרביעי שיוחס לו בוצע שנים רבות קודם לכן בעת היותו נער. חברו בילה עמו בירדן וטבע. כשהתברר שפרחאן "מתקרב" לתואר רוצח סדרתי, עלה חשד שלפיו הוא מעורב גם במקרה זה, אולם בסופו של דבר הוא לא הועמד לדין. ביולי 2010 הורשע פרחאן בשלושה מקרי רצח ונשלח לשלושה מאסרי עולם מצטברים. בהמשך הוא זוכה כאמור מאחד המקרים ובשל כך הומתק עונשו לריצוי שני מאסרי עולם.
רוצחים, אבל לא סדרתיים בהגדרה
בתחילת 2006 נרצחו בקריית אתא שתי קשישות. כמה חודשים לאחר מכן נתפס הרוצח, רוני פרץ תושב העיר. בחקירה התברר כי האיש פרץ לבתיהן של הקשישות ורצח אותן במהלך שוד. עוד התברר כי שני קשישים נוספים ניצלו מגורל דומה ועל אף התקיפות האכזריות של פרץ – במכות ובדקירות סכין – נותרו בחיים. ב-2008 נידון פרץ לשני מאסרי עולם במצטבר ועוד 20 שנה.
רוצח ההמונים הידוע ביותר בישראל הוא דמיאן קרליק, שבאוקטובר 2010 רצח בדם קר את ששת בני משפחת מעסיקו לשעבר, שפיטר אותו. הוא רצח את השישה - אדוארד ורעייתו לודמילה אושרנקו, הבן דימיטרי ורעייתו טטיאנה,
והנכדים רויטל בת ה-3 ונתנאל, בן 4 חודשים בלבד – בדקירות סכין, ואחר כך הצית את הדירה. בדצמבר 2011 נידון קרליק לשישה מאסרי עולם מצטברים ועוד 11 שנה. כאמור, קרליק לא עונה על ההגדרה של "רוצח סדרתי" מפני שהוא רצח באירוע אחד.
גם בעולם התחתון לא חסרים מחסלים סדרתיים. אחד הידועים בקרבם הוא דוד אטיאס – כן, גם הוא מחיפה – שחיסל לפחות ארבעה בני אדם וכמעט הפך לעד המדינה במה שכונה פרשת "כנפיים שבורות". אטיאס היה מבצע את הרציחות בתקופה שבה כבר ריצה מאסר עולם בגין רצח. לפי עדותו, היה מקבל את הזמנות הרצח ומבצע אותן בעת חופשותיו מהכלא. גם אטיאס לא נמנה עם המוגדרים "רוצחים סדרתיים" מפני שלא פעל מדחף פסיכוטי.
לפנייה לכתב/ת 
