קריקטורה חרדית לילדים: טוב למות – העיקר שלא להשתמש בסמארטפון
בספר העוסק ב"רוצח הסלולרי" מופיע איור של נער אדוק המעדיף להתייבש למוות במדבר ובלבד שלא יזעיק את כוחות ההצלה באמצעות מכשיר "טמא". המחבר: "באנו רק להציג את החומרה שבשימוש באייפון"
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
כל מה שרציתם לדעת על פסח: היכנסו לעמוד המיוחד שלנו
"מומחים" לתחום מתארים בכל הזדמנות את ניסיונותיהם עם בתים שהתפרקו וכן תיאורים קשים על אבות ואמהות שנטשו את הבית ובחרו בחיי הפקר – הכל בעקבות השימוש במכשירים "טמאים". אברכי משי קורסים רוחנית. נערים סרים מן הדרך.
הרבנים, כמו מומחי "סכנת האינטרנט", סבורים אחרת. הם מאמינים כי במלחמה עיקשת הדבר אפשרי. זכותם. רק שהטרמינולוגיה של חלקים מהם צורמת, ולא פעם מעלה תהיות סביב בחירה במילים קשות, סמלים ותמונות, שעלולות - כך נדמה - להוביל את השומעים לתפיסה מעוותת של המציאות.
טוב למות על קדושת הטלפון
כך, למשל, בספרו הפופולארי של הסופר החרדי המוכר קובי לוי, "דג חי או דג נט", העוסק ב"רוצח הסלולרי", מופיע איור של קריקטוריסט העיתון "יתד נאמן", יוני גרשטיין, שבו נראה נער חרדי מהלך במדבר כשהוא צמא למים תחת שמש קופחת.
הנער, המצוי במצב של סכנת נפשות, מגלה לפתע מכשיר טלפון המוטל על החול, שבאמצעותו יוכל להזעיק את כוחות ההצלה. אלא שאז מתגלה האסון: מדובר במכשיר שאינו כשר.
הדילמה מוצגת במלא חריפותה: האם ירים הנער את הטלפון הטמא ויחייג באמצעותו למשטרה או למד"א, ובכך ינצלו חייו, או שמא יעדיף להישמר מהסכנה הרוחנית גם במחיר איבוד חייו?
"לא לומדים הלכה מקריקטורה"
הקריקטורה לא מותירה מקום לספיקות. הנער ממלמל: "אוי זה אייפון – ייהרג ואל יעבור!", ובוחר למות. בתמונה הבאה מופיע איור של מצבה, ועליה הכיתוב "יקירנו הקדוש ז"ל מת על קידוש ה'".
הקריקטורה הזו - כמו גם הספר בו היא מופיעה - מוכרת מן הסתם לכל נער ונערה המשתייכים למגזר החרדי. השאלה שנותרה היא כיצד ניתן להציג עיוות כה גדול. האם יש אדם המאמין כי עדיף למות ולא לחייג לכוחות ההצלה כאשר מדובר באייפון?
פניתי קובי לוי, בספרו הופיעה הקריקטורה. לי ולקובי היכרות מראיונות קודמים, ומדובר ללא ספק באיש אינטליגנטי ונעים הליכות.
ר' קובי, מה הסיפור של הקריקטורה המוזרה הזו?
"לא לומדים מזה הלכה".
ובכל זאת, נסה לדמיין סיטואציה שבה נער שנחטף על ידי ערבי ובאפשרותו לחייג למוקד המשטרתי באמצעות הטלפון של החוטף. האם אתם נוטלים אחריות על מקרה שהוא יימנע מכך בעקבות המסר העולה מן האיור?
"וכי בשופטני עסקינן (האם אנו עוסקים בטיפשים? - א.ה). אני לא חושש שמישהו יחשוב שכך צריך לנהוג. זה רק בא להציג את החומרה שבשימוש באייפון. אגב, אין ספק שמבחינה רוחנית אייפון הוא יותר גרוע מרצח, שכן הוא הורג את הנשמה, אבל כמובן שרשמית אין כל הלכה כזו".
את תגובתו של הקריקטוריסט גרשטיין לא הצלחתי להשיג.
יש מי שלוקח את זה ברצינות
ובנימה אישית יותר: בליל שבת האחרון נכחתי באירוע "שלום זכר" בעירי, מודיעין עילית, והעליתי את השאלה לדיון בין המשתתפים. אדם אחד קם בכעס והטיח בי: "בוודאי שזו ההלכה! אם הרבנים פסקו 'יהרג ואל יעבור' - הם התכוונו לכל מילה".
ניסיתי לענות בקול ענות חלושה שאולי לא לזו הייתה כוונתם, אך האיש, אברך ליטאי נורמטיבי, למד את הקריקטורה של יוני כפשוטה. צריך למות - נקודה. ברוח זו, מן הסתם, הוא גם מחנך את ילדיו.
העסקנים הנמרצים העוסקים בסוגיה זו, אותה הם רואים כמלאכת קודש, יפנימו כי ברחוב קיימים גם גורמים נעדרי תבונה, העלולים לקבל את דבריהם ומסריהם הסוריאליסטיים בדיוק כפי שהם נשמעים.
מישהו חייב להזהיר אותם שגם למלחמה יש את חוקי ז'נבה - אחרת זה יגמר באסון. ולאו דווקא רוחני.
לפנייה לכתב/ת 
