שני הצדדים שיקרו? כך זוכה הנאשם בדקירה
אירוע אלים במסעדה בראשל"צ הסתיים כששני הצדדים נזקקים לטיפול רפואי. אבל על רקע סתירות בגרסאות הצדדים הוחלט לדחות את האישום
בית משפט השלום בראשל"צ זיכה לאחרונה נאשם בדקירה שאירעה לכאורה במטבח מסעדה בעיר, לאחר שמצא שורה של סתירות
- הן בכתב האישום והן בגרסת הנאשם. השופט שמעון שטיין הבהיר: "אין מקום לבסס הרשעה בפלילים על בסיס השערות".
לדבריו, בהגיעו לחניון הנמצא בשכונה הוא הבחין במתלונן מלווה ב"שלושה-ארבעה אנשים" מתקרבים אליו. המתלונן קילל אותו, אמר לו ש"אסור לו להיכנס לשכונה", ואז דקר אותו ברגלו. הנאשם העיד כי בינו לבין המתלונן סכסוך קודם על רקע חוב כספי של המתלונן כלפיו. בהמשך אותו לילה פונו המתלונן והנאשם לבית החולים אסף הרופא, שם טיפלו בפצעיהם.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- תינוק בביהמ"ש: לסבתא או למשפחה מאמצת?
- סירב לשלם את הכתובה לגרושתו: 'היא מורדת'
- ביהמ"ש: הסוכרת נגרמה בגלל השירות בצה"ל
- חשד לבגידה ותביעה: הזוג התגרש בגלל סמס
על פי כתב האישום, באחד הלילות באוגוסט 2014, בסמוך לשעה 1:30, נכנס הנאשם למסעדה ברחוב יאנוש קורצ'ק בעיר כשבידו סכין. הוא התקרב למתלונן מאחורי גבו ופצע אותו בכתפו השמאלית. הנאשם הכחיש וטען שבליל האירוע הוא יצא מביתו במטרה לבקר את דודתו המתגוררת בעיר. בשל השעה המאוחרת הוא התחרט וביקש לתפוס מונית חזרה לביתו.
תביעה
הוכה בתחנת משטרה. הפיצוי: 270 אלף שקל
מערכת PsakDin
עציר שהמתין אזוק בחצר תחנת מעונה שבגליל הותקף שם ע"י המתלוננים נגדו. בתביעה אזרחית שהגיש נקבע שהמשטרה לא שמרה עליו כראוי
השופט שמעון שטיין מצא סתירות רבות, הן בגרסת המדינה והן בגרסת הנאשם, ודחה את שתיהן. כך למשל, על פי גרסת המתלונן וחלק מעדי התביעה, האירוע היה בתוך המסעדה. עם זאת, על פי הודעת בעל המסעדה במשטרה, האירוע התרחש מחוץ לה.
בנוסף, המתלונן עצמו מסר כמה גרסאות סותרות ביחס לשאלה אם עמד או ישב בזמן הדקירה. השופט מתח ביקורת כשהסביר כי באופן תמוה, שוטרים שהגיעו למסעדה במסגרת סיור שגרתי עשר דקות לאחר מועד התרחשות האירוע (על פי גרסת המדינה), לא הבחינו בכתמי דם על חולצתו של המתלונן או על רצפת המסעדה.
כמו כן לא נמצאו גם כתמי דם לאורך הדרך מהמסעדה עד לבית המתלונן, שממנו פונה לבית החולים, וגם הסכין שבאמצעותה נדקר לא נמצאה.
השופט הוסיף כי מצא חוסר עקביות גם באשר לצעקות שנשמעו במסעדה קודם לדקירה, כאשר רק עד אחד העיד שנשמעה צעקה המזהירה את המתלונן, בעוד יתר העדים לא שמעו דבר.
מאידך, גם עדותו של הנאשם לא הותירה רושם חיובי. השופט כתב כי גרסתו שלפיה הגיע לאזור כדי לבקר קרובת משפחה אך בפועל לא נפגש עמה בשל השעה המאוחרת, נשמעת "תמוהה ומוזרה".
גם טענות הנאשם במשטרה ובבית המשפט, שלפיהן כלל לא נכנס למסעדה באותו לילה, עומדות בסתירה מוחלטת לדו"ח השוטר שתחקר אותו באותו לילה, ובו סיפר כי "היה ברמת אליהו ושתה ביאנוש קורצ'אק".
השופט סיכם כי ככל הנראה מדובר באירוע דקירה הדדי שלא ברור היכן ומתי התבצע, אך מדובר בהשערה בלבד ו"אין מקום לבסס הרשעה בפלילים על בסיס השערות". לפיכך ומכיוון שהתביעה לא עמדה בנטל השכנוע להוכחת האשמה, זיכה השופט את הנאשם.
- לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המאשימה: עו"ד לאה נהרי
- ב"כ הנאשמים: עו"ד ארז נגה
- עוה"ד פרח ארוך ומתן סדן עוסקים בדין הפלילי
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
