בישראל יש הרבה שמש, אז למה אין אנרגיה ירוקה?
בזמן שמדינות רבות משקיעות בהגדלת ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות - בישראל מפגרים מאחור. בדקנו איך הרשויות בישראל מערימות קשיים בדרך לייצור חשמל בדרך שלא מזהמת. מסע בנבכי הבירוקרטיה הישראלית
בישראל רק כ-3% מייצור החשמל הוא מאנרגיות מתחדשות - למרות שעל-פי דו"ח בינלאומי ישראל יכולה לייצר עד שנת 2050 - 100% מהאנרגיה שלה באמצעות אנרגיות מתחדשות - בדקנו מהם החסמים בדרך לייצור אנרגיה בדרך שאינה מזהמת: בישראל מי שרוצה להתקין מערכת סולארית על גג ביתו כדי לייצר חשמל צריך לפתוח תיק במס הכנסה, למרות שרשות המסים התחייבה להעניק פטור ממס הכנסה עד סוף שנת 2014. רק בסוף החודש שעבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת כי יצרני חשמל פרטיים יהיו פטורים מחובת דיווח לרשות המיסים ופתיחת תיק, ולגבי הפטור ממס הכנסה התחייבו ברשות המיסים להביא את תזכיר הצעת החוק שלהם "בהקדם". לא ברור למה הכוונה בהבטחה "בהקדם". ואם המצב של האזרח הפשוט לוט בערפל, המצב של היזמים הרוצים לייצר חשמל מאנרגיות מתחדשות - גרוע הרבה יותר.
ריקי בליך ותומר שרון בסרטון שהופק עבור גרינפיס. בימוי והפקה: נמרוד מגל ורן טל
דני דנן, מנכ"ל חברת אנרפוינט, מונה מספר חסמים המונעים את התפתחות הסקטור העסקי: רשות החשמל, מס הכנסה וחברת חשמל. "בכל המדינות באירופה מקבלים סובסידיה במיסים והנחה בארנונה, אבל מדינת ישראל היא היחידה בעולם שבה רוצים לגבות ארנונה נוספת עבור שימוש בפאנלים סולאריים על הגגות והיטלי השבחה. מס הכנסה מתנהגים בצורה מוזרה בכל הקשור ליזמים ואזרחים פרטיים".
הבעיה השניה: חברת חשמל. "היא מסרבלת את הבקשות (להתחברות לרשת). מתקיימות שביתות איטלקיות מפה ועד הודעה חדשה. פשוט לא מחברים מערכות סולאריות. הרי המערכת מתחברת לרשת החשמל. ואם לא בא נציג החברה - אי אפשר. הם באים שלוש פעמים: בדיקה ראשונית, בדיקה אמצעית וחיבור". דנן לא חוסך ביקורת גם מרשות החשמל: "הקדנציה של המנכ"לית הקודמת הייתה הקדנציה הכי גרועה בתחום קידום אנרגיות מתחדשות במדינת ישראל. למעשה, זה היה כישלון מוחלט. כשהייתה ראש רשות כמעט כל הענף גווע למוות. במהלך כ-4 שנים נוראיות נסגרו עשרות חברות".
תפקידה של הרשות, בין היתר, לקבוע תעריפים (כמה חברת חשמל תשלם למי שמייצר אנרגיה). הרשות קבעה תעריפים לאנרגיה מתחדשת ב-2011, שהיו בתחילה גבוהים. "הדבר הוביל לפריחה בענף", מסבירים ברשות, "עם הזמן הבנו שהתעריפים היו גבוהים מדי והורדנו אותם כדי שיתאימו לעלויות בפועל. באופן טבעי הדבר הביא לצמצום החברות בתחום כי כבר לא היה רווח עודף. בראיה משקית, הרשות מילאה את תפקידה.
נציג רשות המיסים בוועדת הכספים ציין אף הוא את חברת החשמל כחסם, שכן הצעת החוק שהם מבקשים להגיש ולהביא ליישום, נתקלת בטכנולגיות המיושנות של החברה. "על-פי מה שנמסר לנו מנציגים של חברת החשמל בישיבה האחרונה שקיימנו איתם הם עוברים למערכות חדשות, מתקדמות יותר, ויש להם בעיה לבנות מודולים כאלה ואחרים ולעשות פילוחים בהתאם לדרישות החוק", אומר ברוך משולם, ממחלקת חקיקה ברשות המיסים. "במס הכנסה וגם במע"מ אנחנו עובדים עם מספר תעודת זהות של נישום או עם מספר חברה. כפי שנמסר לנו על-ידי חברת החשמל, הנתונים שם אצלם יושבים על מספר צרכן, וייתכן שלאותו בן-אדם יהיו שני מספרים". משולם הגדיר זאת "בעיות תפעוליות ביישום המודל".
אבל הבעיות לא מסתיימות שם. אחת הבעיות הגדולות בתחום היא שאף אחד לא יודע מה הולך לקרות מחר. גיל פרואקטור, מרכז ואחראי על ייעול אנרגטי והפחתת פליטות גזי חממה במשרד להגנת הסביבה, מסביר כי "התוכנית קוראת למשרד האנרגיה לגבש תוכנית רב שנתית שתיתן וודאות ליזמים. כלומר, וזה אולי החסם הגדול ביותר, היום מבחינת יזמים אין וודאות. צריך ודאות של מכסות לאורך זמן. לא מכסות שמפורסמות עכשיו לשנה שנתיים ואחרי זה לא יודעים אם יהיו וכמה. צריך ליצור ודאות למשק כדי לאפשר למנף את ההשקעות שהיזמים צריכים לגייס כדי להקים את המתקנים לאנרגיה סולארית. צריכים לדאוג לזה שהתעריף ישקלל בתוכו את התועלות השונות שהאנרגיה המתחדשת נותנת למשק".
ד"ר יונתן אייקנבאום, מנהל הקמפיינים בגרינפיס ישראל, אמר בוועדת הכספים של הכנסת בנושא תקנות מע"מ, כי "התקנות, אמנם הן צעד חיובי, אבל הן מייצרות מצב של איפה ואיפה, ויש לי תחושה של תרגיל בנושא הזה. על מנת שהתחום הסולארי יצמח הוא חייב יציבות ופשטות. פשטות זה אומר שמי שרוצה לשווק מערכות סולאריות, לא יצטרך לבוא לבן-אדם ולהגיד לו, לפני שאני מוכר לך את המערכת אני אשאל אותך כמה שאלות: אתה שכיר? אתה עוסק פטור? אם אתה עוסק פטור, באיזו תקרה אתה, איפה אתה נמצא? כל זה מייצר דבר מאוד מסובך, והוא למעשה מכביד על התחום".
במשך שלוש שנים ממתינים לתזכיר החוק, לפטור ממס הכנסה. בזמן הזה, מסבירים בגרינפיס, מדינות כמו בריטניה, אוסטרליה ורבות אחרות הקימו מאות אלפי מערכות סולאריות. "אני רוצה לקוות ולהאמין שבישראל היינו מקימים לפחות 100,000,היינו מחברים 100,000 משפחות לחשמל הסולארי", אמר ד"ר אייקנבאום. "כל דקה של איחור בתזכיר החוק זה משפחות בישראל, 100,000 משפחות שלא חוסכות 400 שקל בחשמל. כל דקה, כל דקה. אני חישבתי את זה על יסוד ועדת קנדל. כל דקה המדינה מפסידה 200 שקלים בחיסכון בהפחתת זיהום ו-1,200 שקלים בהוצאות בדלקים ובדברים מיותרים. כל דקה כזאת אנחנו פולטים לאוויר יותר משתי טונות של פחמן דו-חמצני שגורם לשינוי אקלים ושבעה קילו של תחמוצות חנקן שגורמות לזיהום אוויר. כל דקה חשובה".
דנן מציין כי "למשרד האוצר יש בעיה אמיתית. כביכול הם אמורים לרצות בהוזלה של מחיר החשמל, אך יש גירעון של עשרות מילארדי שקלים של חברת החשמל שמהווים איום ממשי על דירוג מדינת ישראל. הפנמה של טכנולוגיות מתחדשות מוזילות את החשמל ומעלות את איכות החיים והצריכה מחברת החשמל יורדת ופוגעת ברווחיות. זה עולה בשיחות עם אנשי משרד האוצר ורשות החשמל. חברת החשמל אמנם מעודדת באמירות של את האנרגיות המתחדשות אך בפועל מערימה קשיים. כשאני שואל למה אומרים לי בדלתיים סגורות כי בסוף הם יפגעו באינטרסים שלהם. הם רוצים למכור חשמל מתחנות פחמיות".
על חברת חשמל אמר פרואקטור כי "החברה היא הגורם שתפקידו לבצע את החיבור לרשת. מהבחינה הזו... יש עיכובים כאלה ואחרים. חלק מהם בהשפעת חברת חשמל וחלק לא. חלק על ידי הרגולציה מעליה. יש מקום להסתכל על חברת החשמל כהזדמנות. לדעתנו, יש מקום לשקול ולבחון דרכים שבהן חברת חשמל עצמה תוכל להיכנס לשוק של אנרגיות מתחדשות ולהיות שחקן עם מגבלות". ברשות החשמל, כמובן, לא מוכנים לשמוע על המהלך. "בשום פנים לא. זה נובע ממשהו יותר עמוק. אנחנו מנסים לקדם רפורמות", אומרים ברשות. "החברה לא יכולה להתחרות גם ביזמים. אנחנו מונעים זאת בכל דרך".
ייתכן כי ניתן למצוא את התשובה בדו"ח של המרכז להעצמת האזרח, שהתפרסם בסוף 2015. מהדו"ח עולה כי התחייבויות הממשלה הקודמות בנוגע להפחתת פליטת גזי חממה לא מיושמות. בפועל הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים, שהייתה אמורה לעמוד בשנת 2015 על 5% מייצור האנרגיה, עומדת, על פי הערכות על 2.5%-3%. שורה של החלטות שהיו אמורות לעודד יצרני חשמל בטכנולוגיה סולארית לא ייושמו או ייושמו רק בצורה חלקית. הקצאת מכסות לטובת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית ייושמו רק בחלקם. אחד החסמים העיקריים המעכבים את הקמת המתקנים הסולאריים הוא חוסר וודאות רגלוטורי. שינויים תכופים בהקצאת המכסות מגדילים את אי הוודאות עבור היזמים. אי יציבות בהחלטות הממשלה והיעדר תוכנית ברורה לנושא גורמת לשינויים דרסטיים ותכופים, שבכוחם להטות את השוק לכיוונים שונים.
"מבלי להתייחס לסעיף כזה או אחר, השורה התחתונה מאוד עגומה במימוש שלה", אומר תומר לוטן מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח. "בתחום האנרגיה הסולארית אנחנו מבינים שמה שמכונה הביורוקרטיה שיחק פה תפקיד מאוד גדול ביכולת להצמיח או לא להצמיח את השוק. כשעשינו את התחקיר והעבודה על הדוח תחקרנו יזמים של אנרגיה סולארית, ובכלל אנרגיות מתחדשות, ואתה מגלה שלצד הכוונות הטובות לכאורה הם עוברים מסכת ייסורים. האישורים, שצריך לעבור יזם היום כדי לקדם את השוק הזה היא מטורפת והיא נובעת מאישורים שצריך לקבל ממשרד האנרגיה, כלכלה ועוד. צריך 70 סוגים של ניירות כדי לזוז מילימטר. הטענה שהושמעה היא שהביורוקרטיה הרגה את השוק הזה. כי מכסות וזה זה בסדר - יש מכסות - אבל ברוב המכריע המכסות לא הושגו. וזה לא משהו ייחודי לאנרגיה".
תגובות
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "חברת החשמל דוחה מכל וכל את ההאשמות חסרות השחר. לאורך השנים, החברה פעלה לקידום נושא האנרגיות המתחדשות בכלל, וההסדרות למתקנים פוטו-וולטאים קטנים בפרט. העובדות בשטח מפריכות את הטענות, ולראיה כ 10,500 מתקנים שחוברו עד כה במסגרת הסדרות אלה, וזאת בנוסף למאות מתקנים נוספים במסגרת ההסדרות היצרניות ובמסגרת ההסדרה בשיטת מונה נטו. למרות היותה גוף מבצע, שמטרתו להוציא לפועל את החלטות הרשות המפקחת (הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל), חברת החשמל היא זו שיזמה את נושא ההקלות והפטור ממיסים ללקוחות הקטנים, מתוך רצון לפשט את התהליך, ולהקל על ציבור הלקוחות. הדיונים בנושא נמשכים מספר שנים, ורק בחודשים האחרונים קודם תזכיר החוק. חברת החשמל תפעל, כתמיד, בהתאם לאמות המידה שיעודכנו על ידי רשות החשמל".
ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נמסר: "המשרד שם לעצמו יעד לממש את החלטות הממשלה שנקבעו, הן לטווח הקרוב (2020) והן לטווח הרחוק (2030).חשוב לציין ששוק האנרגיות המתחדשות הוזנק בישראל רק לפני שנים ספורות מנקודת האפס וצמיחתו איננה לינארית. בנוסף, יצוין כי לאור ירידה משמעותית שחלה בשנים האחרונות בעלויות הציוד ההקמה והתפעול של מתקנים סולאריים, חלה ירידה דרמטית בתעריפי ההזנה. כניסת המתקנים הסולאריים הגדולים המקודמים כיום, יחד עם מתקנים נוספים שיקודמו בעתיד, תקדם את היקף הייצור, אולם עדיין ניתן להצביע על קשיים תכנוניים המלווים את התפתחותם של סגמנטים טכנולוגיים כגון תחום אנרגיית רוח, כך שיש להמשיך ולהתרכז בהשגת היעד העיקרי. נדגיש כי נושא הפחתת הפליטות של גזי החממה הינו בעל חשיבות לאומית, וככזה - הטיפול בו משותף למספר משרדים. על מנת לעמוד ביעדי הממשלה בדרך היעילה ביותר, פועל המשרד בשיתוף פעולה עם כלל המשרדים והרשויות העוסקים בדבר.
מרשות המיסים נמסר: "לאחרונה נערך תיקון לתקנות מס ערך מוסף לפיו, יצרן חשמל ביתי שמייצר חשמל בטכנולוגיה פוטו וולטאית, שסך מחזור עסקאותיו ממכירת חשמל אינו עולה על כ- 21,000 בשנה יהא פטור ממס ופטור מדיווח לצורך חוק מס ערך מוסף (כאשר סכום הפטור יוצמד למדד ויתעדכן כל שנה). בימים אלה רשות המסים ומשרד האוצר פועלים לקידום הצעת חוק ממשלתית, כך שיצרני חשמל ביתיים, המייצרים חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, ייהנו מהטבות והקלות מס בגין העברת או מכירת עודפי החשמל שייצרו לחברת החשמל, כאשר העיקרית שבהן הינה פטור ממס הכנסה בגין הכנסה שנתית עד לגובה של כ- 21,000 שקלים, ופטור מהגשות דוחות, והכל בהתאם ובכפוף לתנאים שיקבעו בחוק. רשות המסים עושה כמיטב יכולתה על מנת למצוא דרכים לתפעול המהלך באופן יעיל, פשוט ומהיר על מנת להקל על יצרן החשמל הביתי בכל הקשור למהלך ייצור החשמל"
ממשרד הכלכלה נמסר: "בתוכנית החדשה יוקצו 500 מיליון שקל כערבויות מדינה להלוואות להתייעלות אנרגטית בנוסף ל-300 מיליון שקל
כמענקים לפרויקטים להתייעלות אנרגטית על-ידי משרדנו, שיובילו להתייעלות התעשייה, המגזר העסקי והמסחרי והרשויות המקומיות ויינתן דגש לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ורשויות חלשות. התקציב יוקצה בהמשך להחלטת הממשלה שאושרה לקראת ועידת האקלים בפריז להפחתת גזי החממה. ההערכות הן כי הצעדים יביאו לחיסכון למשק של מעל 30 מיליארד שקל, ויקדמו את מדינת ישראל לעמידה ביעדים שהוצבו בוועידת האקלים. ההשקעות בהתייעלות אנרגטית כתוצאה מתוכנית זו יביאו למינוף השקעות במיליארדים על ידי השוק הפרטי, השקעות שיובילו לצמיחה וליצירת מקומות עבודה. במסגרת ההצעה, המאפשרת הסרת חסמים, תצא לדרך גם תכנית ארוכת טווח להקצאת מכסות לאנרגיה מתחדשת שתיתן בהירות ואופק ליזמים בתחום ותאפשר את התפתחות השוק".
לפנייה לכתב/ת 
