הפרופיל הנפשי של רוצחים סדרתיים

כבר 48 ימים שהמשטרה ממשיכה בחקירתו של פיודור בז'נרי (26) החשוד ברצח סדרתי ואונס של ארבע נשים לפחות. מה מתחולל במוחו של אדם הנראה נורמטיבי לכאורה ומנהל חיים שגרתיים, להפוך את עורו ולנקוט בדפוסי פעולה מעוותים?

על פי ההגדרה, רוצח סדרתי הוא כזה שנטל חיים משלושה אנשים לפחות, ביניהם אין שום קשר. ההיסטוריה יודעת לספר על רוצחים סדרתיים רבים, שבין רובם נמתחו כמה קווים מקשרים, אולם הם אינם מוגדרים כסובלים ממחלה פסיכיאטרית.

"רוצחים סדרתיים אינם נורמליים אך אינם חולי נפש על פי ההגדרה הפסיכיאטרית", מסבירה ד"ר חווה דיין, קרימינולוגית מאוניברסיטת חיפה, "למניעים של הרצח יש בדרך כלל אלמנטים פסיכולוגיים של רצון לשליטה או עוררות מינית".

אלמנטים פסיכולוגיים של שליטה. רוצח סדרתי

דיין מסבירה כי בדיקה שנעשתה של קורבנות רוצחים סדרתיים, הראתה שבשלושה רבעים מהמקרים הקורבנות היו נשים או קטינות, וכמחצית ממקרי הרצח כללו אונס: "יש משהו שנתפס בעיני הרוצח כחלש בקורבנותיו. זה קשור ברצון שלו לעליונות על החלש או שהרצח מספק אצלו איזשהו ערוץ ארוטי, כשהרצח עצמו יכול לעורר אותו מינית".

"העובדה שבכמחצית מהמקרים הרוצח הסדרתי גם אונס את קורבנותיו, מחברת את הרצח הסדרתי לפרופיל של רצח מגדרי כיוון שמרבית הקורבנות הן נשים. הרוצחים הסדרתיים היו קשורים גם לרצח יצאניות. הם אמנם לא תמיד קיימו איתם יחסי מין, אבל היה כאן שוב ושוב אספקט ארוטי, לעתים של דחייה וכעס כלפי המיניות שהיצאנית מסמלת. אותו קו מוביל גם בהקשרים של רצח סדרתי לא של יצאניות".

"רבים מהם עברו התעללות מהילדות"

הרוצחים הסדרתיים לרוב מתחלקים לאלה המתוחכמים בעלי ידע קרימינולוגי נרחב, אשר יודעים לטשטש את עקבותיהם ולבחור היטב את קורבנותיהם: "רוצחים כאלה הם בעלי רמת משכל מעל הממוצע וקשה מאוד לאתר אותם". מנגד, רוצחים סדרתיים הפועלים מתוך מניעים רגשיים אמוציונליים, נוטים לבצע טעויות: "זה פחות מאורגן והם משאירים עקבות שקל יחסית לעלות עליהן".

הרוצחים הסדרתיים מגלים גם מאפיינים סאדיסטים: "רגשי הנחיתות והרצון לבטא רגש של עליונות מעורב גם בתוך רגשות של כעס שבאים לידי ביטוי בסאדיזם", מסבירה ד"ר דיין, "הרבה פעמים במקרה של רצח סדרתי יש ביתור איברים, השחתה והרג-יתר, כלומר גם אחרי ההרג הם ממשיכים להתעלל ולרטש את הגופה".

בדיקת עברם של הרוצחים הסדרתיים, מגלה פעמים רבות שחלקם עברו התעללות בילדות. עם זאת, אומרת ד"ר דיין, העובדה הזו אינה מסבירה מדוע הפכו בעצמם לרוצחים: "את אותם מאפיינים מוצאים באוכלוסיה שאיננה רוצחת, כך שעדיין לא ברור האם וכיצד ההתעללות בילדות מעוררת את דמות הרוצח הסדרתי".

ואולי בכל זאת, אין המדובר רק בפסיכולוגיה המעוררת את הדחף המחריד לרצוח. מחקר שנערך בשנת 2013 על ידי המחלקה לקרימינולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה, ערך סריקות במוחם של נבדקים נורמטיביים ושל רוצחים סדרתיים.

הממצאים הראו כי במוחם של רוצחים סדרתיים קיימת פעילות נמוכה באזורים מוחיים האחראיים על מודעות עצמית, עיבוד רגשות ורגישות לאלימות.

מחקר נוסף שנערך באוניברסיטת סאות'המפטון, סרק את מוחם של מתבגרים בעלי נטייה לאלימות, ומצא כי האיבר המוחי הקרוי "אמיגדלה" השולט בין היתר ברגשות ופחד, מכווץ יחסית למתבגרים נורמטיביים. חוקרים טענו בעקבות המצאים כי הרוצחים הסדרתיים אינם מסוגלים לשלוט בהתנהגותם וכי מדובר בעצם בהפרעה מוחית.