ספינת הדגל / "מחוץ לרדאר"
אחרי שנים שהשייט הישראלי הסתכם בגלישת רוח ובסירות אולימפיות, קבוצה מקומית חדשה תצלול למים העמוקים של מרוצי היאכטות היוקרתיים, והיא ממש לא מתכוונת להסתפק בהשתתפות בלבד. הצצה לפרויקט הכי שאפתני בספורט הימי בישראל
עם מדליית זהב ושתי מדליות נוספות מארד, ענף השייט הוא הענף האולימפי המצליח ביותר של ישראל אי פעם. אלא שעם כל הכבוד לשייט אולימפי, התחום היוקרתי באמת של הענף הוא מרוצי היאכטות ובעיקר ה-America's Cup – תחרות השייט היוקרתית בעולם שנערכת מאמצע המאה ה-19.
בניגוד לשייט אולימפי, במרוצי יאכטות לישראל לא הייתה עד כה דריסת רגל. אנשים שמפליגים עושים זאת להנאתם הפרטית והשייטים התחרותיים הבודדים נאלצים לנדוד ולהפליג כשכירי חרב בקבוצות זרות. בקרוב מאוד יחול מפנה חיובי בתחום החשוב הזה של השייט בישראל. בסוף חודש יולי הקרוב קבוצה ישראלית תתחרה במרוץ היאכטות היוקרתי, הקומודורס קאפ (Commodores' Cup) באנגליה ותאמינו או לא, היא ממש לא תסתפק בהשתתפות בלבד אלא מכוונת לפודיום.
האיש מאחורי הפרויקט השאפתני הזה הוא עומר ברנד (35), ימאי מנוסה שהתחרה בדגמים האולימפיים בעברו, במרוצי יאכטות רבים ברחבי העולם ואף התפרנס מהתחום כשייט שכיר בקבוצות מקצועניות.
לברנד יש ניסיון בהזרמת דם חדש לשייט הישראלי. לפני שנתיים, יחד עם שותפו בר הלוי, הוא החליט לנסות להעפיל לאולימפיאדת ריו בסירה מדגם ה-49er שאיננה מוכרת על ידי איגוד השייט הישראלי ולא זוכה לתקצוב מהמדינה. בסופו של דבר בעיות תקציביות והיעדר ספונסר מנעו מהשניים להגשים את החלום, אך ברנד לא ויתר על שאיפתו להביא רוח חדשה לענף השייט הישראלי. את מה שלא הצליח לעשות ב-49er הוא מתכוון לעשות ובגדול במרוצי היאכטות והפעם גם יש לו את הגב הכלכלי לשם כך.
הפלייר שהפך את החלום למציאות
הכל התחיל אחרי שברנד נאלץ לוותר על חלומותיו האולימפיים. יהודי אמיד חובב שייט מלונדון בשם ריצ'רד לופטוס הזמין אותו לשמש כהגאי ביאכטה שלו באנגליה. בין השניים נוצרה כימיה וברנד החל לעניין אותו ברעיון של הקמת קבוצת יאכטות ישראלית. הרעיון המקורי היה לעבוד בפרופיל נמוך יותר ולהיכנס לאט לאט לעניינים – ברנד לא חשב תחילה לקפוץ למים העמוקים של הקומודורס קאפ.
המפנה היה אחרי תחרות משותפת של ברנד ולופטוס באנגליה בסיומה חילקו להם עלון על הקומודורס קאפ. פתאום נדלקה אצל לופטוס נורה – אם כבר הוא משקיע מכספו, למה לא לנסות ללכת על כל הקופה? "בהתחלה חשבתי שזה קצת יומרני, אבל כמו חייל טוב נעמדתי דום ואמרתי בוא נבנה את זה", מספר ברנד, "לשמחתי דברים התגלגלו טוב".
דרך לופטוס הגיע ברנד לתורמים נוספים שהתלהבו אף הם מהיוזמה ונעתרו לתת מכספם עבורה. "הרעיון הראשוני שלנו היה להניף את דגל ישראל בתחרות סופר יוקרתית באנגליה כמו הקומודורס קאפ", מספר ברנד, "אמרנו בוא נשים שם קבוצה ישראלית בתקציב מינימלי ורק נדאג שלא נעשה מאיתנו צחוק".
אלא שדברים הסתדרו הרבה יותר טוב מהמצופה. שייט יהודי מלונדון בשם דייויד פרנקס המחזיק בסירה איכותית במיוחד שמע על הקבוצה הישראלית החדשה והחליט לוותר על מקומו בקבוצה אירית כדי להצטרף למיזם החדש.
משום מקום נפלה על הקבוצה הישראלית החדשה סירה מצוינת וצוות בריטי מיומן שהגיע יחד איתה (בכל קבוצה בקומודורס קאפ מותר שמחצית מהצוות יהיו שייטים זרים). זוכרים את הרגע שבו לברון נחת על דייויד בלאט והפך את קליבלנד בין רגע מקבוצה בבנייה למועמדת לאליפות? קצת מזכיר את מה שקרה לקבוצת היאכטות הישראלית – מקבוצה שרק רוצה לתקוע יתד במרוץ הקומודורס קאפ היוקרתי, היא הפכה למועמדת לפודיום. "הפרויקט הזה הפך מקבוצה שרק רוצה לא לעשות מעצמה צחוק למפלצת", אומר ברנד בסיפוק.
מכיוון שעל פי חוקי התחרות כל קבוצה מחויבת להתחרות בשלוש סירות שונות בגדלים שונים, ברנד ולופטוס החליטו לנצל את ההזדמנות שנקרתה בפניהם וסגרו על חוזים עם שתי סירות איכותיות נוספות. "עם הציוד הזה והאנשים שיש לנו אנחנו כבר מכוונים לפודיום. אני באמת מאמין שאנחנו הולכים להיות הסוס השחור בתחרות הזו", אמר ברנד.
אין מקום לאגו ולמשחקי כוח
כעת כשיש סירות מצוינות ויש שייטים בריטיים מצוינים כל שנותר הוא למלא את 50% החסרים בשייטים ישראלים. הבעיה היא שבהיעדר מסורת בשייט התחרותי בישראל לא פשוט להרכיב נבחרת מושלמת.
ברנד ויתר חבריו להקמת הקבוצה החלו בהליך גיוס שכלל שליחת קורות חיים, ראיונות אישיים ומבחנים במים. אחרי תהליך סינון יסודי הם נותרו עם 15 אנשי צוות, בנים ובנות, צעירים ומבוגרים שיחד עם החבורה הבריטית מרכיבים כעת את הקבוצה הישראלית הראשונה - Team Israel. על האימון של השייטים הישראלים הופקדו ברנד עצמו ואלון דגן, מאמן שייט מנוסה שאימן את אחד הצוותים הישראלים במשחקים הפראלימפיים בלונדון.
"לא כל החבר'ה אצלנו יודעים להפליג ברמה תחרותית, אבל אנחנו מאמנים אותם", הודה ברנד, "סירה היא עבודת צוות. יש אנשים שיודעים בדיוק מה הם עושים ויש כאלו שהם בגדר שריר – אתה אומר להם משכו בחבל הזה והם מבצעים. זה גם תפקיד חשוב. מן הסתם בתפקידים האלו אנחנו משבצים אנשים עם פחות ניסיון בשייט".
יש בארץ לא מעט שייטי עבר אולימפיים עם ניסיון, למה אין להם נציגות בקבוצה?
"בשייט אתה חייב להיות שחקן קבוצתי, חייב לדעת לקבל הוראות ואסור שיהיה לך הרבה אגו כי מדובר פה בעבודת צוות. כשבנינו את הקבוצה רצינו מראש למנוע תאקלים של אגו ומשחקי כוח. דרשתי מכל מי שרוצה להצטרף לצוות לשלוח קורות חיים ומכתב בו הוא מספר על עצמו. הרבה אנשים עם אגו לא מוכנים לשלוח קורות חיים. היו כאלו שבאו אליי ואמרו לי שאם הם לא הגאים או טקטיקנים הם לא מוכנים להצטרף לקבוצה. אני לא מוכן שיציבו לנו תנאים. זה כמו שמישהו יבוא לראיון עבודה לתפקיד של מתכנת ויגיד 'אם אני לא ראש צוות, אז עזבו אותי'. בשביל התפקידים שיש לי בסירה אני לא צריך כוכבים. אתה יכול להיות שייט אולימפי מצוין אבל אם תגיע כטקטיקן לאזור שאתה לא מכיר, אתה לא תהיה טוב כי דרוש שם ידע מקומי ומאוד ספציפי".
"אלי צוקרמן, המנהל המקצועי של איגוד השייט, הוא דוגמא לטובה. הוא שייט מצוין שהתחרה באולימפיאדת סידני ולמרות זאת בא אלינו עם אפס אגו, שלח קורות חיים ועבר את המבחנים בהצטיינות יתרה. גם כשאמרתי לו שהוא לא יהיה טקטיקן או הגאי, הוא אמר שמבחינתו הוא רק רוצה להיות מעורב. בסופו של דבר הוא לא הצטרף בגלל הצפיפות בלו"ז עם האולימפיאדה, אבל אני מאוד אשתדל שהוא יהיה מעורב בפרויקטים הבאים".
הקבוצה החדשה הציבה לעצמה שתי מטרות מרכזיות, המטרה ההישגית והמטרה החינוכית – הפצת בשורת היאכטות בישראל. הרעיון הוא שחברי הצוות הישראלי יעבירו הלאה את הידע שלו הם זוכים כעת. ביוני הקרוב הם ייצאו למחנה אימונים באנגליה שם יפגשו את הצוותים הבריטיים וישתתפו בתחרות הכנה קטנה. ביולי ייצאו למחנה אימונים נוסף ומיד לאחריו ישתתפו בקומודורס קאפ, תחרות מפרכת בת שבוע הכוללת מרוצים רגילים לצד מרוצים אל תוך הלילה של 200 מייל.
איך בכלל מכינים את הקבוצה לתחרות כשחצי צוות נמצא בבריטניה וחצי בישראל?
"מבחינתי זה הדבר הכי קשה. מהצד הבריטי אני פחות דואג, לקחנו סירות עם צוותים קבועים והם רגילים אחד לשני. לגבי הישראלים אנחנו יודעים מי מהם הולך לאיזו סירה ובאיזה תפקיד. הם כבר מתגבשים כצוות בארץ באימונים. הבהרתי כבר לבריטים שהם יצטרכו לקחת פיקוד, לאו דווקא כי הם יותר טובים אלא כי הם מכירים את הסירות. גם לחבר'ה הישראלים זה ברור – בצוות כזה יש מפקד ויש חיילים ואתה עושה מה שאומרים לך. במחנות אימונים באנגליה החבורות יתחברו. נשתדל לערוך בכל ערב ארוחה ביחד, נדאג לגיבוש".
העלות של הפרויקט הנוכחי מסתכמת בקצת פחות ממיליון שקל. כל הסכום מגיע כאמור מתורמים. "טפו, טפו, טפו, אין לנו בעיה תקציבית, אבל אנחנו גם לא יכולים להתפרע", אומר ברנד, "הקמפיין הזה נבנה בתקציב נמוך יחסית. בחרנו בכוונה בתורמים שיש להם קשר לים, אנחנו מנסים לבנות קהילה של תורמים שאוהבים שייט כדי שנוכל להשתמש בפלטפורמה הזו לפרויקטים גדולים יותר בעתיד". פרסים כספיים אמנם לא מחולקים בקומודורס קאפ, אבל הצלחה בתחרות כזו יכולה להיות משמעותית לקורות חיים של שייט המחפש עבודה כשייט מקצועני.
יש חשש מהתרסקות? בכל זאת זו תהיה הפעם הראשונה של קבוצה ישראלית בתחרות בכזה סדר גודל.
לא. את רוב המטרות כבר השגנו ואת שאר המטרות נשיג. הקמנו קבוצה ברמה גבוהה, שמנו אותה בתחרות בינלאומית והראנו לישראלים שאפשר לעשות דבר כזה. בכך כבר הצלחנו. מה זו התרסקות? אחרונים אנחנו לא נגיע. אני בטוח במאה אחוז שנתחבר עם הבריטים ונעבוד ביחד. מבחינתי האופציה להתרסקות היא נמוכה מאוד".
ומה יקרה אחרי הקומודורס קאפ?
"(צוחק) נפילת מתח... וברצינות, קשה לי להגיד מה יהיו הפרויקטים הבאים. כרגע אנחנו לא מדברים על זה יותר מדי. אשמח מאוד שלפחות חלק מהצוות הנוכחי ימשיך איתנו לפרויקט הבא וכמובן שננסה גם להכניס עוד אנשים למערכת. זה לא מועדון אקסקלוסיבי. תהיה לנו המשכיות".
לפנייה לכתב/ת 
