שתף קטע נבחר

 
עיבוד מחשב: מיכל וולבה

שתה מהבאר: סיפור ההצלחה של דרינקווטר

כמו רבים מחבריו ללסטר, דני דרינקווטר הפך העונה מקשר אחורי אלמוני לשם מוכר בכל בית באנגליה. ביום ראשון הקרוב הוא עשוי לחגוג את האליפות המדהימה ביותר בתולדות הכדורגל, דווקא מול מנצ'סטר יונייטד, הקבוצה האהודה עליו בה גדל וממנה נזרק. "מר עולם"

ביום ראשון בערב, אם לסטר תנצח את מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד, היא תבטיח לעצמה את האליפות המדהימה ביותר בהיסטוריה של הכדורגל. ואם זה יקרה, עבור אחד השחקנים הבולטים של לסטר – ולא רק בשל שמו המיוחד - זו תהיה סגירת מעגל שלא תיאמן.

 

דני דרינקווטר היה ונשאר אוהד שרוף של מנצ'סטר יונייטד, המועדון בו העביר מחצית מ-26 שנות חייו. הוא הגיע לאקדמיה של יונייטד בגיל 9, עבר את כל השלבים בדרך אל הקבוצה הבוגרת – אבל שם הוא נעצר.

 

דרינקווטר כובש מול סטוק

דרינקווטר כובש מול סטוק

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

הכי קרוב שהוא הגיע לשחק בקבוצה הראשונה של מנצ'סטר יונייטד היה ב-24 במאי 2009, במחזור הסיום של העונה. יונייטד כבר הבטיחה לעצמה את האליפות ויצאה למשחק חוץ מול האל סיטי. המנג'ר אלכס פרגוסון כלל לא מעט שחקנים צעירים וחסרי ניסיון בסגל ואחד מהם היה דני דרינקווטר בן ה-19. אולם לאכזבתו של הקשר הצעיר, הוא נשאר על הספסל ולא שותף במשחק.

 

פרגוסון לא ויתר על דרינקווטר וחשב שיש לו פוטנציאל, אולם לא ראה איך הוא נותן לו דקות משחק ביונייטד. בשלוש השנים הבאות הוא יצא להשאלות בקבוצות מליגות נמוכות – עונה אחת בהאדרספילד, חצי עונה בקרדיף, חצי עונה בווטפורד ועונה נוספת בבארנסלי. בסופו של דבר, בקיץ 2012, הפור נפל ויונייטד החליטה שהיא מוכרת אותו. לסטר, אז בליגת המשנה, שילמה עליו 900 אלף ליש"ט.

 

ארבע שנים לאחר מכן ודני דרינקווטר הוא שחקן נבחרת אנגליה, בקרוב מאוד יהיה אלוף אנגליה, וערכו בשוק גבוה ביותר מפי 20 מהמחיר אותו שילמה עליו לסטר. היום הוא נמצא בשיא הקריירה, במקום שלפני שנה הוא לא היה אפילו לחלום עליו. אבל דני דרינקווטר לא שוכח את הרגע בו החליטו במנצ'סטר יונייטד שהוא לא מספיק טוב עבורם.

 

מי זו יונייטד? דרינקווטר (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
מי זו יונייטד? דרינקווטר(צילום: רויטרס)

 

כיום הוא כמעט ולא מעניק ראיונות לתקשורת. מבחינה זו הוא הולך בדרכו של פול סקולס, אחד מאלילי ילדותו. אולם לא מכבר הוא סיפר בראיון נדיר ל"דיילי מייל" על הדרך אותה עשה ביונייטד, כשהגיע לגמר גביע הנוער ב-2007, גמר אותו יונייטד הפסידה בפנדלים לליברפול.

 

"שיחקתי באותה קבוצת נוער עם דני וולבק וטום קלברלי. היינו קבוצה טובה. אבל לצד המעטים שהצליחו והפכו לכוכבים היו איתנו בקבוצה כמה שחקנים, חברים טובים, שלא הצליחו להפוך לכדורגלנים מקצוענים. כמה מהם משחקים היום בקבוצות חובבים. לא היה רחוק שגם אני הייתי אחד מהם, כאלו שמשחקים בליגות של יום ראשון בבוקר.

 

"אני לא מאשים אף אחד במה שקרה לי. הגישה שלי לא הייתה מספיק טובה. אבל אתה לומד הרבה כשאתה רואים חברים טובים לא מצליחים לעשות את קפיצת המדרגה. אני עדיין מדבר עם כמה מהם ובכל פעם אני מרגיש את האכזבה שיש להם מעצמם. כדי לעשות את הפריצה במועדונים הגדולים צריך הרבה מזל עם הטיימינג. עכשיו למשל זה זמן מצוין להיות צעיר מוכשר ביונייטד, כי יש הרבה פציעות. ולכן שחקן כמו מרקוס ראשפורד מקבל את ההזדמנות שלו – ותראו מה הוא עושה.

 

"ביום ששמעתי שיונייטד קיבלה הצעה מלסטר, ידעתי שהסיפור שלי כאן הסתיים. כי בדיוק חתמתי על חוזה חדש ביונייטד ושבוע לאחר מכן לסטר הגיעה. 13 שנים הייתי במנצ'סטר יונייטד, וביום אחד הכל נגמר. בהתחלה זה כאב. הייתי נסער וכעוס. ואז בדקתי את טבלת הליגה השנייה וראיתי שלסטר ממוקמת במרכז הטבלה. זה לא שעזבתי לקבוצה חובבנית. אז בדיוק הגיעו הרוכשים החדשים ונייג'ל פירסון מונה למנג'ר. הבנתי שזו קבוצה עם פוטנציאל.

 

"לא מאשים אף אחד על העב, הגישה שלי לא הייתה טובה" (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
"לא מאשים אף אחד על העב, הגישה שלי לא הייתה טובה"(צילום: רויטרס)

 

"בכל הפעמים שיצאתי להשאלות, תמיד ידעתי שאני אחזור ליונייטד. אם הייתי נפצע, הייתי חוזר למועדון הכי מסודר, עם התנאים הכי טובים. זו הייתה רשת ביטחון, ועכשיו זה נגמר. בדיעבד מה שקרה לי, שינה אותי לטובה. המעבר ללסטר הבהיר לי לפתע שכדורגל זה המקצוע שלי, הפרנסה שלי. זו הדרך בה אפרנס את המשפחה שלי. ואז התחלתי להתבגר גם כשחקן. התחלתי להיות מפוקס יותר. קרעתי את עצמי כדי להגיע למקום שבו אני נמצא כעת.

 

אני כבר לא כועס על מנצ'סטר יונייטד. קודם כל, מה שספגתי באקדמיה של יונייטד לימד אותי מה דרוש כדי להצליח. תמיד הייתי אוהד של יונייטד, אבל ברור לי שבמובן מסויים אני עדיין רוצה להוכיח לאנשים שם שהם טעו לגבי. ואם מישהו באולד טראפורד חושב שהם לא היו צריכים למכור אותי, אז הקרדיט הוא כולו שלי".

 

ארבע שנים עברו מאז שדני דרינקווטר עזב את מנצ'סטר יונייטד לתמיד. ובשלוש השנים הראשונות הוא נחשב לעוד שחקן בקבוצה קטנה שלא מעניינת כמעט אף אחד.

 

האמין בדרינקווטר, אבל לא היה לו זמן משחק עבורו. פרגוסון (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
האמין בדרינקווטר, אבל לא היה לו זמן משחק עבורו. פרגוסון(צילום: רויטרס)

 

אבל העונה באה הפריצה הגדולה, של לסטר ושל דני. בתחילת העונה רבים עדיין התבדחו על חשבון שם המשפחה שלו. בעונה שעברה, כשלסטר נאבקה בתחתית, הוא לא היה אפילו שחקן הרכב קבוע. אבל מהר מאוד "דני שותה מים" החל להתבלט כאחד השחקנים המצטיינים בקבוצה של קלאודיו ראניירי. מעמדתו כקשר האחורי הוא היווה את נקודת האיזון של הקבוצה.

 

ג'יימי וארדי, מלך השערים של לסטר, מכנה אותו "מפעיל הבובות". והנה ההסבר: "הוא זה שמחזיק את כל החוטים ומבטיח שכל אחד יהיה בדיוק במקום הנכון. הוא שולח את הכדור בדיוק למקום הנכון".

 

מעמדתו כקשר אחורי דרינקווטר לא מרבה לאיים על השער (יש לו שער אחד העונה, מול סטוק סיטי), אבל הוא יודע לבשל, ובעיקר לווארדי. ריאד מאחרז הוא כמובן המבשל מצטיין בלסטר, עם 11 אסיסטים, אולם לדרינקווטר יש שישה בישולים – כולם לווארדי. ההבנה בין השניים היא כמעט מושלמת.

 

שיתוף פעולה מושלם. וארדי ודרינקווטר (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
שיתוף פעולה מושלם. וארדי ודרינקווטר(צילום: gettyimages)

 

גם רוי הודג'סון שם לב

בחודש שעבר נבחרת אנגליה שיחקה בוומבלי מול הולנד, במסגרת ההכנות לאליפות אירופה. הולנד אומנם ניצחה 1:2, אבל ג'יימי וארדי כבש את שער הבכורה שלו במדי הנבחרת, במשחק בו חברו הטוב דני דרינקווטר ערך את הבכורה שלו במדים הלאומיים.

 

וזו לא הייתה סתם בכורה. בסיום המשחק דרינקווטר נבחר לשחקן המצטיין בנבחרת האנגלית וחיזק את סיכוייו להיות בסגל הסופי של רוי הודג'סון ליורו 2016 בצרפת.

 

אגב, זו הייתה הפעם הראשונה מזה 42 שנה ששני שחקני לסטר היו בהרכב הפותח של נבחרת אנגליה. הפעם הקודמת הייתה במאי 1974 כשאנגליה סיימה ב-2:2 עם ארגנטינה, ובהרכבה שיחקו השוער פיטר שילטון, הקשר קית' וולר והחלוץ פרנק וורת'ינגטון.

 

אבל עכשיו כולם בלסטר מרוכזים במאמץ לסיים את סיפור האליפות המדהימה הזו כבר ביום ראשון בערב מול מנצ'סטר יונייטד – שבעצמה נלחמת על מקום בליגת האלופות בעונה הבאה. גם אם לסטר לא תנצח מחר, היא עדיין יכולה להיות מוכתרת כאלופה ביום שני, אם טוטנהאם תפסיד בדרבי מול צ'לסי. או שההכתרה תידחה למחזור הבא, הלפני אחרון כש"השועלים" יארחו את אברטון, במשחק הבית האחרון של הקבוצה.

 

במדי נבחרת אנגליה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
במדי נבחרת אנגליה(צילום: רויטרס)

 

כל פרשני הכדורגל בעולם מנסים כבר חודשים ארוכים למצוא את ההסבר למה שקרה העונה עם לסטר, ואם נהיה כנים, אף אחד מהם לא הצליח במשימה. כי ברור שמדובר כאן בהרבה מעבר לכדורגל נטו.

 

יש אפילו כאלו שתולים את ההסבר בכוחות על טבעיים, או כאלו שמגיעים ממעמקי האדמה. ב-2012 נמצאו עצמותיו של המלך ריצ'רד השלישי במהלך חפירות שנעשו במגרש חנייה בלסטר, יותר מ-500 שנה אחרי שהוא נהרג. במארס 2015 נערך טכס גדול ומתוקשר שבו ריצ'רד השלישי נקבר מחדש בקתדרלה של לסטר. ממש במקביל החלה לסטר סיטי לנצח. תחילה הגיעו הנצחונות של סיום העונה שעברה שסייעו לקבוצה להישאר בליגה והנצחונות המשיכו גם בעונה הנוכחית. הסיפור של ריצ'רד השלישי הוא רק אחד מעשרות הסיפורים שאופפים את העונה הסוריאליסטית הזו של לסטר סיטי. אולם בסופו של דבר מי שעשו את ההיסטוריה במו רגליהם היו השחקנים. אותם שחקנים שעד לפני פחות משנה היו אלמונים כמעט מוחלטים, והיום כל העולם מדבר עליהם.

 

הסיפור האישי של דני דרינקווטר, שחקן שלא הצליח לפרוץ קדימה בגיל צעיר, משותף לכמעט כל יתר השחקנים בקבוצה של ראניירי. אף אחד מהם לא נחשב לכוכב בתחילת העונה, וכולם עברו דרך ארוכה ורצופה בתלאות, כשלונות וקבוצות בליגות נמוכות בשנים הקודמות. גם מאטי ג'יימס ודני סימפסון החלו את דרכם בנוער של מנצ'סטר יונייטד ולא שרדו. מארק אלברייטון לא הצליח באסטון וילה, קספר שמייכל במנצ'סטר סיטי, רוברט הוט בסטוק סיטי וג'יימי וארדי הגיע בכלל מהליגות החובבניות.

 

"אנחנו חבורה של בחורים רגילים"

במסיבת חג המולד שערכה הקבוצה דני דרינקווטר וחבריו התחפשו לצבי הנינג'ה, לפאוור ריינג'רס ולבאטמן. לכאורה אין בכך שום דבר מיוחד, אולם דני חושב שבכל זאת יש כאן משהו. "זה מראה מי אנחנו. אני לא מאמין שכריסטיאנו רונלדו היה מרשה לעצמו להתחפש לצב. אבל אנחנו לא כוכבים, אנחנו חבורה של בחורים רגילים. וזה מתאים לנו להיות כאלה".

 

סיפור הצלחה שמשותף כמעט לכל חבריו לקבוצה (צילום: EPA) (צילום: EPA)
סיפור הצלחה שמשותף כמעט לכל חבריו לקבוצה(צילום: EPA)

 

"אני חושב שזה גם מה שהופך אותנו לקבוצה כה מגובשת, שכולנו מרגישים צורך להוכיח את עצמנו לכל מי שלא האמין בנו. אלברייטון למשל, שחקן כל כך משמעותי בלסטר, ואסטון וילה נתנה לו ללכת. זה מטורף", הוא אומר. צחוק הגורל הוא שלסטר עומדת להיות אלופה ואסטון וילה ירדה לליגה השנייה...

ויש כמובן את אפקט קלאודיו ראניירי. "נייג'ל פירסון היה זה שבנה את הקבוצה", אומר דרינקווטר, "אבל ראניירי המשיך את המומנטום. הוא השאיר את הדברים הטובים, אבל הוסיף מעצמו. לא מרבים לדבר על כך אבל נעשתה העונה עבודה עצומה בכל מה שקשור לטקטיקה. ראניירי הוא הסיבה שאנחנו מבקיעים כל כך הרבה שערים בהתקפות מתפרצות".

 

"והוא גם שומר עלינו רגועים. הוא מרבה לספר בדיחות. אם הוא רואה מישהו לא מרוכז, הוא אומר "דילה-דינג, דילה-דונג", כמו פעמון, וכולנו מתפקעים מצחוק. בחג המולד הוא נתן לכל שחקן פעמון קטן. הוא פשוט בחור מצחיק. ותענוג לעבוד איתו. כששמענו שהוא יהיה מנג'ר החשש שלי היה שהוא יביא 20 שחקנים איטלקים, אבל זה לא קרה. הוא נתן לכל אחד מאיתנו הזדמנות, ואני חושב שהחזרנו לו על האמון הזה. וכן, אני חושב שזה מטורף מה שעשינו העונה". ומטורף זה בלשון המעטה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: gettyimages
דני דרינקווטר
צילום: gettyimages
מומלצים