הנערות שנחטפות ונמכרות לגברים סינים
מדיניות "ילד אחד במשפחה" והעדפת בנים על פני בנות יצרו מחסור חמור בכלות בסין ותופעה של חטיפת נערות וייטנאמיות, הברחתן ומכירתן לגברים סינים. "כשהתעוררתי לא ידעתי שאני בסין", סיפרה ל-CNN נערה שסוממה, נחטפה, נמכרה לגבר סיני ובסוף ברחה ממנו, אך בתה נותרה מאחור
לעבדות המודרנית פנים רבות - זו אחת מהן: "כשהתעוררתי לא ידעתי שאני בסין". לאן נזכרת בלילה ששינה את כל חייה. בזמן שהתכוננה ללימודים באוניברסיטה הנמצאת בגבול בצפון וייטנאם, חבר שפגשה ברשת הזמין אותה לארוחת ערב עם קבוצת אנשים. כשהייתה עייפה ורצתה לשוב הביתה, מי שסעדו עמה ביקשו ממנה להישאר ולשתות איתם אלכוהול. בלי לשים לב, היא הוברחה מעבר לגבול לסין.
ניתן לקרוא את הכתבה גם באתר CNN
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
"באותה עת רציתי לעזוב", מספרת לאן. "היו בנות אחרות במכונית שם, אבל היו אנשים ששמרו עלינו".
הגברים הסינים רעבים לכלות
הכפרים לאורך הגבול בין סין לווייטנאם מהווים אזור ציד לסוחרים בבני אדם. נערות, הצעירות ביותר בגיל 13, מספרות שרימו אותן או שסיממו אותן ואז הבריחו אותן דרך הגבול בסירה, באופנוע או במכונית. צעירות וייטנאמיות נחשבות לסחורה יקרת ערך בסין, מדינה שבה מדיניות "ילד אחד במשפחה" והעדפת בנים על פני בנות פגעו קשות באיזון המגדרי. במילים אחרות: הגברים הסינים רעבים לכלות.
"לגבר סיני רגיל עולה המון כסף להתחתן עם אישה סינית", הסבירה הא טי ון קאן, עובדת בארגון למלחמה בסחר בבני אדם של האו"ם בווייטנאם. באופן מסורתי, גברים סינים שרוצים להתחתן עם אישה מקומית צריכים לשלם על סעודה מפוארת ולרכוש בית חדש שבו יגורו בני הזוג מייד לאחר החתונה. "מסיבה זו הם מנסים לייבא נשים ממדינות שכנות, כולל וייטנאם".
כלה ב-3,000 דולר ומעלה
דייפ וונג הקימה את ארגון Pacific Links Foundation כדי להילחם בסחר בבני אדם בווייטנאם.
היא מספרת שכלות וייטנאמיות נמכרות ב-3,000 דולר ומעלה ושהן נחשבות אטרקטיביות במיוחד בשל הדמיון התרבותי עם סין.
נגויין הייתה רק בת 16 כשחבר של חברה שלה סימם אותה והבריח אותה לסין. היא ניסתה להתנגד לנישואים בכפייה. במשך שלושה חודשים היא עמדה על סירובה, אפילו אחרי שהאיש שסחר בה הכה אותה, מנע ממנה מזון ואיים להרוג אותה. אך בסופו של דבר היא התרצתה. לדבריה, הבעל שלה היה נחמד אליה, אבל היא מעולם לא הפסיקה להתגעגע למשפחה שלה בווייטנאם.
לימודים ותרפיה באמנות במקלט לקורבנות סחר בני אדם
כשחמותה של לאן הבינה שהיא לעולם לא תתמסר לנישואים עם בנה, היא ומשפחתה השיבו את הצעירה הווייטנאמית לאנשים שסחרו בה. המשפחה הסינית קיבלה את הכסף שלה בחזרה ואילו לאן אולצה להתחתן בשנית.
ארגון Pacific Links Foundation מנהל מקלט לקורבנות סחר בבני אדם בעיר לאו קאיי שבצפון וייטנאם. הנשים הצעירות שוהות במקום שנתיים עד שלוש שנים בממוצע. הן הולכות לבית ספר או מקבלות הכשרה מקצועית ועוברות תרפיה באמנות. הן לומדות לבשל ולתפור ומטפלות בגינה גדולה. בשעה שהן מוקפות בנשים אחרות שעברו חוויות דומות, המקלט מסייע להן לשוב ולעמוד על רגליהן ולמצוא עבודות שיסייעו להן לקיים את עצמן.
הבטיחו להן עבודה בסין ואז חטפו אותן
הא מארגון האו"ם מסכימה שהעדיפות הראשונה היא להגביר את המודעות לסחר בבני אדם, בייחוד באזורים עניים וכפריים לאורך הגבול. היא גם מאמינה שצמצום העוני יסייע לעצור נשים וייטנאמיות מלנסוע לסין ולחפש בה עבודה - דרך מוכרת נוספת שבה מפתים הסוחרים את הקורבנות שלהם.
בשעה שצוות של CNN ביקר בגבול סין-וייטנאם, ממשלת וייטנאם עדכנה את רשת החדשות האמריקנית שהמשטרה חילצה חמש נערות בשעה שעמדו לחצות את הגבול לסין ביחד עם האדם שהבריח אותן. צוות CNN פגש את הנערות, בנות 14 בלבד. הן סיפרו ששכן מהכפר שלהן הבטיח להן 600 דולר תמורת נסיעה לעבוד בסין. הן לא סיפרו להורים שלהן שהן עוזבות. השכן שלהן נמצא כרגע במעצר.
"מצאנו נשים בבתי בושת שבהן אולצו להפוך לשפחות מין"
"בגלל שיתוף פעולה בין משטרת וייטנאם לבין משטרת סין, מצאנו ולכדנו רשתות של סחר בבני אדם", מספר נגויין. "מצאנו נשים עמוק בתוך שטח סין בבתי בושת שבהם הן אולצו להפוך לשפחות מין".
נשים שהפכו לקורבן לסחר בבני אדם ולא חולצו על ידי הרשויות המקומיות צריכות למצוא בעצמן דרכים לברוח. חלקן מספרות שהצליחו ליצור קשר מסין עם בני משפחתן, אבל לא יכלו לקבל עזרה מהמשטרה משום ששם לא ידעו בדיוק היכן הן נמצאות.
נשים אלה שוחררו מנישואים כפויים, אבל שילמו מחיר גבוה. שתיהן הותירו את התינוקות שלהן בסין.
לאן מספרת שאם תראה שוב את בתה, היא תתנצל בפניה שהשאירה אותה מאחור. "אני מקווה שיהיו לה חיים טובים שם", היא אומרת. גם לאן וגם נגויין מספרות שבבתי הספר שלהן, המורים שלהן דיברו איתן על סחר בבני אדם. באותה עת, אף אחת מהן לא האמינה שדבר כזה יכול לקרות לה.
הכתבה תורגמה על ידי ynet ובאחריותו
הכתבה היא חלק מפרויקט FREEDOM PROJECT מבית רשת CNN, שמתרכז ביצירת פעילות תקשורתית ברחבי העולם נגד תופעת העבדות המודרנית על כל גווניה, על ידי יצירת דיווחים, מאמרים וסרטים שבמרכזם תופעה זו.