דו"ח אחריות תאגידית: כשהקיימות והפיננסים נפגשים
תחום דוחות האחריות התאגידית בישראל נמצא בצמיחה איטית וזהירה. בדומה לעולם, חלק קטן מהחברות החליטו לפרסם את דוחות הקיימות בצמוד לפרסום הדוחות הפיננסיים, על מנת לשרת את העובדים, בעלי העניין, המשקיעים וציבור הצרכנים. אז מהי החשיבות של הדיווח הצמוד עבור כל הגורמים?
אין ספק כי תחום דוחות האחריות התאגידית בישראל נמצא הרחק מאחור לעומת הסטנדרט הגלובלי. על פי ההערכות האחרונות, בעולם כ-80% מהחברות הגדולות מפרסמות דוחות שכאלו, בעוד שבישראל רק 15 חברות מתוך מדד תל אביב 100 פרסמו בשנה האחרונה דוחות אחריות תאגידית.
בנוסף לכך, רוב דוחות האחריות התאגידית מתפרסמים מספר חודשים לאחר פרסום הדוחות הפיננסיים, בחודשים יולי-אוגוסט ואילך, מה שהופך אותם לפחות רלוונטיים עבור כל הצדדים. החברות הגדולות בעולם נמצאות במגמה לקראת הצמדת הדיווחים, וחלקן אף פועל לדו"ח אחד משולב. כיצד ניתן להגיע למצב שבו כלל החברות הגדולות בישראל יפרסמו דוחות אחריות תאגידית? אילו נושאים נכללים בדוחות מסוג זה? ומה החשיבות הגדולה בפרסום של תוצאות הקיימות והפיננסים ביחד?
מהו דו"ח אחריות תאגידית?
באופן כללי, דו"ח אחריות תאגידית הוא כלל ההיבטים הקשורים לשילוב שבין עסקים, חברה וסביבה. לכן, הנושאים העיקריים בדו"ח עשויים להיות פעילות ליבה הקשורה לאיכות הסביבה, חיסכון במשאבים, פעילות בקהילה, מערכת היחסים עם מחזיקי העניין, ניהול סיכונים הקשורים לסביבה, שמירה על סביבת עבודה, רכש אחראי, שרשרת אספקה ברת-קיימא ועוד.
(צילום: shutterstock)
כל חברה מחליטה על ההיבטים הרלוונטיים ביותר לענף בו היא פועלת, ומפרטת על הפעילות וההתקדמות שלה במגוון התחומים. אורי בן-פורת, סמנכ"ל קיימות בקבוצת שיכון ובינוי, אומר כי "בשיכון ובינוי, אנחנו מנסים להעביר את המסר כי הפעילות הקיימותית נמצאת בליבה העסקית שלנו. הדו"ח מנסה להראות את הרעיון של הפקת ערך כלכלי מקיימות. אין ספק שגם פעילות בקהילה היא חשובה, אך אנחנו מנסים להתמקד בפעילות שהיא חשובה לליבה העסקים שלנו, להראות שבהקפדה על ערכי קיימות אנחנו מביאים ערך כלכלי לקבוצה".
מה המצב בישראל לעומת העולם?
למרבה הצער, תחום הדיווח על אחריות תאגידית בישראל משתרך אחרי המצב ברחבי העולם. אמיר אדר, מנהל מחקר ישראל במיטב דש ברוקרג', אומר כי "על פי הנתונים שלנו, ב-2015 רק 15 חברות ציבוריות פרסמו דוחות בישראל. במדד תל אביב 25, רק חמש חברות פרסמו דו"ח אחריות תאגידית".בעולם, לעומת זאת, ישנן מדינות בהן הרגולציה דורשת על פי חוק פרסום דוחות אחריות תאגידית, ובהן שיעור הפרסום עומד על 100%. במדינות בהן אין דרישה רגולטורית, שיעור הדיווח עומד על כ-60% - עדיין נתון גבוה בהרבה מהמצב בישראל.
מדוע חשוב לדווח בצמוד לדוחות הפיננסיים?
על אף שחברות רבות היו אולי שמחות לפרסם דו"ח אחריות תאגידית כבר ברבעון הראשון, העובדה שהדוחות האלו משתנים ודינאמיים מובילה לכך שלחברות לוקח זמן רב להכין אותם ולהביא אותם לפרסום. לחברות רבות בישראל אין מערכות מידע שתומכות באיסוף הנתונים והפקת דו"ח אחריות תאגידית, במקרים רבים היחידות הארגוניות לא מבינות את השפה, אין מערכת ניהול - ולכן האיסוף, העיבוד והניסוח לוקחים זמן רב.עם זאת, אין שום ספק כי דיווח סביבתי-חברתי בצמוד לדיווח פיננסי, מהווה יתרון עצום עבור כל הגורמים. לדברי בן-פורת, "הפרסום הצמוד הוא פשוט נכון יותר מבחינת שיטת עבודה. אנחנו מודדים את עצמנו ברמה שנתית, על פי תכניות עבודה שנתיות, ולכן כאשר מסיימים שנה, חשוב לנו להגיד מה עשינו, מה הספקנו, לסכם את השנה ולהתקדם, גם בתחום הקיימות וגם בכל שאר התחומים". לדבריו, "אם מתחילים לסכם פעילות שנתית 10 חודשים אחרי סיומה, זה נהיה פחות רלוונטי ויש לזה השלכה על העבודה הפנימית. זו לא שיטת עבודה אופטימלית בשום תחום".
לטובת העובדים והתנהלות החברה
אחד מהערכים החשובים ביותר של פרסום מוקדם של הדו"ח, הוא הערך עבור העובדים עצמם. "אין ספק שאחד מהיעדים המרכזיים של הדו"ח הוא הערך לעובדים- הם מכירים את הפעילויות, הזירות, בהיבט הקיימותי", אומר בן-פורת.
עדי כביר-קוהלי, מנהלת אסטרטגיה ופיתוח עסקי, ואחראית על ערך משותף בקבוצת אסם, אומרת כי "הפרסום הראשון של הדו"ח, הנקרא באסם 'דו"ח ערך משותף', נבע קודם כל מהאינטרס מול העובדים. אסם פרוסה ב-13 אתרים ומעסיקה 4,000 עובדים, ורצינו לייצר שקיפות מול כל העובדים, לחשוף את רמת העשייה בהיבטים האלו".
עוד היבט של פרסום הדו"ח במועד מוקדם ככל הניתן הוא הערך הניהולי, לטובת צעדים ושיפור לעתיד. "כאשר אנחנו מפרסמים את הדו"ח לציבור, עצם העיסוק בעניין הזה הוא ביטוי לרצון המתמיד להשתפר", אומר בן-פורת". "בעקבות הדו"ח אני יודע איפה הצלחתי ואיפה צריך להשתפר, ויש לכך ערך ניהולי כלפי הנהלת הקבוצה לגבי הפעילות העתידית".
לטובת המשקיעים, השותפים העסקיים והציבור הרחב
לדברי אדר, "ישנם מדדים לא-פיננסיים שלא מתפרסמים בדו"ח הכספים, ויכולים לתרום למשקיעים בהערכת הסיכון של התאגיד, ואת המדדים האלו ניתן לקבל בדו"ח האחריות התאגידית, כגון ממשל תאגידי והיבטים סביבתיים. אנחנו משקללים מהצד שלנו את הסיכונים שרלוונטיים למשקיעים, כאשר בכל תעשייה ישנם נתונים שכאלה".הבעיה המרכזית בישראל, לדברי אדר, "היא שהחברות לא מפרסמות בעיתוי קרוב מספיק לדו"ח הכספים, ואז דו"ח האחריות התאגידית מתאר תקופה שהיא מאוד רחוקה ממועד פרסומו. כאשר דו"ח יוצא בחודש יולי 2016, שוק ההון כבר מתמחר את החברה לפי שנת 2017, כך שרוב הסיכויים הם שהנתונים של הדו"ח אינם רלוונטיים". לדבריו, "מבחינת המשקיע, כל עוד זה מפורסם עד הדוחות של אוגוסט, זה עוד סביר, אחרי זה - זה לא רלוונטי. מי שמפרסם במרס, נותן שירות טוב למשקיעים מבחינת היכולת לבוא ולבחון את החברה לצד המספרים הפיננסים. השילוב הוא שילוב מבורך".
בן-פורת מוסיף כי "כאשר אנחנו מפרסמים את דוחות האחריות התאגידית בצמוד לדוחות הפיננסיים, זה מהווה סימן לרצינות שבה אנחנו לוקחים את העניין, וגם מביע את האמונה בכל שאנחנו מפרמים מידע רלוונטי וחשוב לפעילות הקבוצה, שאנחנו מקווים שיזכה לתשומת לב יותר משמעותית. אחרי שאספנו נתונים כל השנה, ריכזנו כתבנו ואנחנו מפרסמים דו"ח - זה מיותר אם נפרסם כשלאף אחד זה לא יהיה רלוונטי".
לדבריו, "הדו"ח הוא דרך מצוינת ליידע את השותפים העסקיים על הפעילות בתחום, כמו גם את הציבור הרחב באופן כללי - שיכון ובינוי חברה ציבורית וזו דרך טובה לספר מה אתה עושה בצורה קצת יותר מפורטת, בתור מידע משלים לדוחות הכספיים".
כביר-קוהלי אומרת כי "אנחנו מצפים לתת דין וחשבון לבעלי העניין השונים, ולכן רצינו לדווח באופן שוטף ועדכני, על מנת להנגיש להם את המידע. הקפדנו לבחור את הנושאים הרלוונטיים לתחום הפעילות של הענף שלנו, כדי למקד את המסר והתועלת של הדו"ח". בנוסף, כביר-קוהלי מציינת גם את החשיבות מול הקהל הרחב, צרכני הקצה של החברה. "המטרה הראשונית שלנו אמנם היתה ליידע את העובדים על כך שהחברה היא חברה שמנסה להשפיע לטובה, אך גם הצרכנים צריכים לדעת על כך, ולצרכנים חשוב לדעת שהחברה היא שקופה, במיוחד בנושאים כאלו. עצם הדיווח הוא סוג של פתיחת דלת לדיאלוג, ואכן קיבלנו התייחסויות, הסקנו מסקנות וגיבשנו תכניות פעולה להמשך. זו המהות של ערך משותף, מבחינתנו".
פעילות בינלאומית בסטנדרטים בינלאומיים
עבור חברות ישראליות עם פעילות גלובלית, פרסום דו"ח אחריות תאגידית בסמוך לדוחות פיננסיים הוא חלק מעמידה בסטנדרטים בינלאומיים. "בתור חברה גלובלית שעובדת בארצות הברית, דרום אמריקה ועוד, ההסתכלות שלנו היא גלובלית, והסטנדרט הוא בינלאומי", אומר בן-פורת. "אנחנו עובדים מול בנקים ממשלתיים או הבנק העולמי, שמממנים פעילות לתשתיות בחו"ל, והם מקפידים מאוד על הסטנדרטים האלו. יש להם אינדיקטורים ספציפיים של ניהול סביבה טבעית וניהול סביבה חברתית. מבחינתם, כאשר חברה שלא מפרסמת דוחות בכלל, או מתעכבת בפרסום, נוצרת בעיה של תקשורת".לעתים, כמו במקרה של אסם ונסטלה, שיתוף הפעולה עם גורמים בינלאומיים מספק לחברה כלים לגיבוש מהיר יותר של הדו"ח. "לאסם יש יתרון המתבטא במנגנונים שוטפים, עקב היותה חלק מנסטלה, כך שיש לנו יכולת לאסוף את הנתונים בטווח הקצר ולייצר את הדו"ח והשקיפות הזו בתזמון הראוי ביותר", אומרת כביר-קוהלי. "החיבור עם נסטלה עוזר במנגנונים, אך ההחלטה מה לדווח היא אצל אסם, כל חברה עובדת עם התרבות המקומית וצורת העבודה שלה".
מה צופן העתיד? דו"ח אינטגרטיבי
העתיד של דוחות האחריות התאגידית, נמצא ללא ספק בדו"ח האינטגרטיבי, אשר משלב את דו"ח הקיימות עם הדו"ח הפיננסי. "בעולם רואים ניסיון של החברה לקרב ואפילו לאחד, לדו"ח אינטגרטיבי, יש מגמה בארה"ב של איחוד נתוני אחריות תאגידית לתוך הדו"ח הכספי. "למשקיעים זה רלוונטי", אומר אדר. היוזמה העולמית היא בשיתוף עם לשכת רואי החשבון הבינלאומית, ומספר חברות גדולות מדווחות דו"ח אינטגרטיבי מלא. בעקבות הצמדת הנתונים לדו"ח אחד, ישנה גם מגמה של התמקדות, עם גישה מספרית, כמותית ומונגשת, על מנת למקד את המסרים, המגמות והנתונים לכדי ניסוח מונגש וקריא.העתיד העסקי של כלל החברות על בעולם יכלול בעתיד הקרוב דוחות קיימות ופיננסים משולבים, כך נותר שהחברות בישראל ידביקו את הפער ולהצטרף למגמה העולמית, להראות אחריות תאגידית ולהוביל את המשק כולו לצמיחה כלכלית, חברתית וסביבתית.
לפנייה לכתב/ת 
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
מומלצים
