כשלנקרי פגש את מליחי / פלג סוגר שבת
חודשים ארוכים עברו מאז ההודעה החגיגית על רכישת הפועל עכו, שכצפוי הייתה חסרת ביסוס ורק הדגישה את ההתנהלות הקרקסית של העירייה. וגם: אנטולוביץ' מהפועל חיפה תופס אוויר ואיזי שרצקי תופס מחסה
ב-11 בינואר הבזיקו הכותרות באתרי הספורט: "אביבה מליחי קרובה לרכישת הפועל עכו". אנשים שקצת מכירים את הנפשות הפועלות אמנם התקשו להתרגש, במיוחד כשאחד השדכנים היה דודו דהאן והרוכשת המיועדת "כמעט" קנתה קצת קודם את הפועל עפולה. אבל ראש עיריית עכו שמעון לנקרי היה נרגש ורץ לספר לחבר'ה.
"אנו שמחים לבשר כי לאחר משא ומתן ממושך שנמשך מספר חודשים, הגענו היום למתווה לרכישת קבוצת הכדורגל הפועל עכו על-ידי קבוצות משקיעים בראשות הגברת אביבה מליחי", נאמר בהודעה שפירסמה העירייה. "אנו מאושרים על המהלך וסמוכים ובטוחים כי לאחר השלמת כלל הבדיקות הדרושות בעסקאות מסוג זה וחתימת הסכם שיאושר על-ידי ההתאחדות לכדורגל, תצעד הפועל עכו בדרך טובה ומוצלחת אשר יחזק את מקומה על מפת הכדורגל הישראלי לשנים רבות קדימה".
מליחי, מצדה, דווקא ציננה את ההתלהבות. "החלטה סופית תתקבל כשיוצגו בפניי כל הנתונים שביקשתי", סייגה המשקיענית והוסיפה: "אני רוצה להבהיר כי הפועל עכו אינה הקבוצה היחידה שעמה אני מנהלת בימים אלה משא ומתן על מנת להיכנס כבעלים".
אבל לנקרי - האיש והמתווה - כבר היה בעננים. לשכתו אפילו שחררה לתקשורת תצלום משותף של שני האישים במשרדו בעירייה, משל היו ולדימיר פוטין ואנגלה מרקל שחתמו בזה הרגע על הכרה היסטורית של ברית נאט"ו בברית ורשה.
קרוב לחמישה חודשים חלפו מאז, הגענו לחג האביב, ואין זכר לחגיגות האביבה. הפועל עכו, שהעירייה הפכה אותה לסוג של קרקס, נראית כמו קבוצה חובבנית של עובדי העירייה, שמתאימה בהחלט לליגה למקומות עבודה. באופן סמלי, מי שקירב אותה אתמול לירידה הייתה הקבוצה של הלוזונים. עכשיו לך תוכיח ללנקרי שאין להם אחות.
פחד הגבהים של אנטולוביץ'
הפועל מקסים פלקושצ'נקו חיפה עשתה עוד צעד משמעותי להישארות, אבל חוץ מהילד שהפיח חיים בעגלה המקרטעת הזאת, אין באמת למי לטפוח על השכם. אם הקבוצה של יואב כץ תישאר, זה ממש לא יהיה בזכות הסרטים והאגדות שהוא מספר לשחקנים, אלא רק הודות לעליבות של יריבותיה לתחתית.
את השוער מריאן אנטולוביץ' הם החתימו אחרי מלחמת ההתשה בין טל בנין לאפרים גבאי, ואלמלא האנמיות של הפועל ת"א (שאף היא הסתפקה בהחלט בתיקו), זה היה נגמר אתמול בעוד הפסד. אולי בגלל שהקרואטי הובא בחלון בינואר, הוא נראה כמי שסובל מפחד גבהים, וכל כדור שמוגבה לרחבה הופך לסכנה קיומית.
כך היה בנגיחת הדרדל'ה של ארון שוינפלד שעשתה 0:1 לת"א, וגם בהפקרות שקדמה ל-2:3 המצחיק מרגלו של שגיב יחזקאל. בשני המקרים, אנטולוביץ' צופה בעניין בכדור שהוגבה לרחבתו, מעבד נתונים במהירות של ג'י-פי-אס חלוד, נע קדימה ואחורה בחוסר בטחון, ובסוף מחליט להישאר תקוע בשערו. עד כדי כך שפתאום אפילו קודמו בתפקיד, הצ'כי פרמיסל קובאר, נראה כמו ג'אנלואיג’י בופון.
אם מאיר בן-מרגי רוצה לתקן את הטעות שעשה כמאמן ראשי בהחתמת אנטולוביץ', זה עדיין לא מאוחר. מספיק להמליץ לאלי כהן שבשני המחזורים האחרונים ישתמש בניב אנטמן.
איזי אוכל ק"ש
אחרי הגול השני של הפועל כפר-סבא, דיווחו השדרים כי איזי שרצקי עזב את האצטדיון. למה? מיהר למימונה? מסתבר שלא. הוא כנראה כבר לא יכול היה לשאת את הבושה, וירד לאזור חדר ההלבשה. איזי הרי רואה בקבוצה "מפעל חיים" ולא יילך הביתה כל-כך מהר. אבל כשראש הפירמידה מאבד סבלנות, מה הפלא שקבוצתו נראית חושך מצרים.
המחמאות שקיבל שרצקי במהלך השנים - רובן בצדק - עלו לו כנראה לראש, והיום ניתן רק לברך על החלטתו לעזוב במחאה את ועדת האיתור של מאמן הנבחרת. בכלל, אחרי שוויתר העונה על הגעה לכמה משחקי בית של קריית-שמונה, עושה רושם שאיזי פשוט איבד את הצפון.
לפנייה לכתב/ת 
