מקורבו של קצב: "להתייחס אליו כמו לכל אסיר". ארגוני סיוע: שיטופל בכלא
דוד מנע, מקורבו של הנשיא לשעבר, מגיב בראיון לאולפן ynet על הפרסום הבוקר ב"ידיעות אחרונות" שהנשיא ריבלין ישקול לחון את האנס המורשע: "כמובן שדחיית קיצור העונש תוביל למצב נפשי קשה מאוד". בארגוני סיוע לנפגעי תקיפה מינית זעמו: "הנשים שנפגעו לא יצאו מהכלא של הפגיעה בהן"
מקורביו של הנשיא לשעבר משה קצב שנידון לשבע שנות מאסר בעוון עבירות אונס ומין, משוכנעים שזה הזמן לחון אותו. עו"ד דוד מנע הסביר: "כשהוא נכנס לכלא אמרו, 'לנשיא המדינה יתייחסו כאל כל אסיר', וקיבלו את זה. אבל כשמגיע הרגע של בקשה לקיצור שליש ככל אסיר, אז אומרים פתאום 'לא, יש פה אפליה, זה כבר לא טוב'".
ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר (א') כי נשיא המדינה ראובן ריבלין יצטרך לדון בזמן הקרוב בהענקת חנינה נשיאותית לקצב בטענה להידרדרות במצבו הבריאותי של הנשיא לשעבר שהורשע באונס ונידון לשבע שנות מאסר. גורמים בסביבתו הקרובה של הנשיא לשעבר קצב, הכוללים את משפחתו ועורכי דינו, חשפו בימים האחרונים מידע משמעותי על הידרדרות קיצונית במצבו הנפשי וצפויים להגיש בקשה מחודשת לחנינה.
מנע הוסיף כי אין לשכוח ש"מדובר באסיר שהיה פעם נשיא המדינה, שהגיע מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, וכמובן שזה משפיע. כשמצפים אחרי ארבע שנים כמו כל אסיר לקבל קיצור שליש על התנהגות טובה ואי מסוכנות לציבור, אבל הבקשה נדחית, זה כמובן עלול להוביל למצב נפשי קשה מאוד ולדיכאון עמוק".
הוא העריך כי ועדת השחרורים שדחתה את בקשתו של קצב הושפעה מהתקשורת. "כעורך דין אני אומר שאין צדק. הוועדה טעתה משום שנכנסה לשיקולים שלא הייתה צריכה להיכנס אליהם. אלה שיקולים של בית משפט שגוזר גזר דין, וזה כבר ניתן. הוועדה צריכה לשקול שיקולים אחרים לגמרי, על פי חוק. להערכתי היא לא שקלה את השיקולים האלה".
לדברי מנע, בני משפחת קצב "יפעלו לפי מה שהכללים, הנהלים והחוק קובעים. אם צריך חוות דעת רפואית לצורך העניין הזה, והיו כבר תקדימים בעבר שהביאו חוות דעת רפואיות כשביקשו חנינה, אז כמובן שיביאו".
"נראה שקצב יעשה הכול כדי לצאת מהכלא לפני הזמן"
לקצב, שמרצה שבע שנות מאסר, נותרו בעקבות דחיית בקשתו יותר משנתיים וחצי של מאסר. מהפרוטוקול עלה כי במהלך שהותו בכלא הוא השתתף בכמה קבוצות וחוגים, בהם מחשבים, מדיטציה, מודל האדם ו"לגעת ברגש". אבל חרטה הוא לא הביע, והוועדה שמה על כך דגש כשדחתה את בקשתו לקיצור מאסרו.
אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, אמרה כי ניסיונו של קצב להשתחרר מהכלא מראה מחדש את סירובו להכיר במעשיו החמורים. "אין ספק שאסיר שבקשתו לקיצור עונשו מוועדת השחרורים נדחית, גורם למצבו הנפשי להידרדר", אמרה. "זה ברור שיש בו תחושה רבה של אכזבה מהציפייה שהתרסקה לו. עם זאת, זה לא סיבה מוצדקת לקבל חנינה מנשיא המדינה כי להיות אסיר בכלא זה עונש בגין עבירה שהוא ביצע. השהייה בכלא היא לא בית מלון".
סוליציאנו מציינת כי אם אכן מצבו הנפשי של הנשיא לשעבר הידרדר, ראוי שיקבל טיפול בתוך הכלא. "לאנשי השב"ס יש את הכלים לעזור לו ולטפל בו. לכל אורך הדרך קצב לא מקבל את העבודה שהוא פשע ופגע. הוא לא הודה במעשיו ולא הביא חרטה ונראה שהוא יעשה הכול כדי לצאת מהכלא לפני הזמן".
מעבר לקצב, מוסיפה סוליציאנו, יש להתייחס גם לקורבנותיו של קצב שעדיין סוחבות את הצלקות בנפשן. "ארבע הנשים שקצב פגע בהן מעולם לא יצאו מבית הכלא של הפגיעה בהן. אין להם דרך למחוק את המעשים החמורים שהן עברו ואת הצלקת הנפשית שתלווה אותן כל חייהן. מן הראוי שקצב יפנים את חומרת מעשיו ויפסיק עם הניסיונות שלו, בכל תקופה הוא מגיע עם בקשות ודרישות חדשות. כל עבריין מין ראוי שידע שהכלא זה מקום הענישה ומהווה גם מקום להרתעה של עברייני מין. יש מחיר לפגיעה בנשים".
חלק מהמתלוננות סירבו הבוקר להתייחס לפרסום שנחשף ב"ידיעות אחרונות", אולם הביעו תמיהה על הצעד של קצב, שאותו הגדירו כניסיון נוסף להשתחרר מהכלא מבלי שריצה את מלוא עונשו. "זה עוד בלון ניסוי", אמרה אחת המתלוננות. "כל עוד לא הוגשה בקשת חנינה רשמית זה מוקדם להתייחס ולהגיב".
בארגון "אחת מתוך אחת" המסייע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית זעמו ופנו בקריאה לנשיא ריבלין: "כבוד הנשיא, מצבו הנפשי של אנס מורשע שאינו מודה בפשעיו אינו עניינך. מצבן הנפשי של נפגעות אלימות מינית המושפעות מהחלטתך הוא עניינך".
לפנייה לכתב/ת 
