מותר לאכול אצל מחלל שבת ששומר כשרות?
שאלה:
מותר לאכול אצל מחלל שבת ששומר על כשרות?
<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>
תשובה:
להלכות כשרות נודעה חשיבות רבה בתורת ישראל, ולפי חכמים מסוימים המזון שהאדם אוכל אף משפיע על נפשו ואישיותו. בהיותנו בגולה תרמה ההקפדה על כשרות גם לשמירה על הזהות היהודית, כיוון שיצרה חיץ בין יהודים לבין שכניהם הנוכרים.
בזמננו קורה לא אחת ששמירת הכשרות גורמת להצבת מחיצות בין יהודים לבין עצמם, כאשר אנשים נמנעים מלאכול אצל חבריהם, דבר שאף עלול להביא לפגיעה נפשית וליחסי איבה. לפיכך יש לשקול בכובד ראש מתי שומה על האדם להחמיר בהלכות כשרות, ומתי עליו להחמיר באהבת הזולת.
לא שומר כשרות בדרך כלל? אסור לאכול
באופן כללי, מקובל בענייני כשרות הכלל שעד אחד נאמן בענייני איסור והיתר, ולכן יכול אדם להתארח אצל חברו ולסמוך על דבריו שהאוכל כשר. ברם, כאשר המארח אינו שומר כשרות בדרך כלל, אין לסמוך עליו, אף אם לדבריו האוכל הספציפי שהכין הפעם הנו כשר. זאת משום שאדם שאינו מקפיד על מצווה מסוימת, אי אפשר לסמוך עליו בעניינים הקשורים לאותה מצווה. לאור זאת קבע הרמב"ם שאדם שהוחזק שאינו אוכל כשר, אסור להתארח אצלו (הלכות מאכלות אסורות סוף בפרק יא).
כאשר מדובר באדם המעיד על עצמו שהוא שומר כשרות, אלא שאינו שומר שבת, רצוי במקרים רבים להימנע מלאכול מתבשיליו, שכן שמירת כשרות מחייבת מידה מסוימת של יראת שמים, והיא תובעת לא פעם ויתור על אוכל שנקנה או הוכן, הטרפת כלים או הכשרתם, ונכונות לברר שאלות הלכתיות שמתעוררת במטבח.
אדם שאינו אמון על שמירת השבת, שהיא מצווה בסיסית וחמורה ביותר - קשה לסמוך עליו שהוא מקפיד היטב בהלכות כשרות. יש לציין עוד שבהלכות כשרות יש פרטים רבים, ומי שלא למד אותם ואינו רגיל להקפיד עליהם, עלול להאכיל את אורחו באוכל לא כשר אף מבלי שהתכוון לכך.
תו אמון
עם זאת, יש מקום להקל לאכול אצל מחלל שבת השומר כשרות אם הוא מתמצא בהלכות כשרות, והורגל בהם מנעוריו, במיוחד במקרים שבהם הדבר נחוץ בשל רגישות ביחסי משפחה או חברות.
כך לדוגמה, בן שחזר בתשובה, והוריו מקפידים על כשרות בבית על מנת שיוכל להמשיך ולאכול אצלם, רשאי לאכול בבית הוריו, אחרי שהסביר להם בנועם את כללי הכשרות. וכן הורים שבנם חדל לשמור שבת, אך מקפיד, לדבריו, על כשרות, רשאים לתת בו אמון ולאכול אצלו, ובכך הם אף מעודדים אותו להתמיד בשמירת הכשרות (ראו בעניין זה שו"ת אגרות משה, יו"ד א, נד).
בדרך כלל, הדרך הנכונה שמאפשרת להתארח ולאכול אצל מי שאינו מקפיד על אורח חיים הלכתי, היא לאכול אצלו מזון שנקנה במקום כשר. זאת כמובן בהנחה שמדובר באדם ישר והגון, שמן הסתם מכבד את אורחיו, ולפיכך ניתן לסמוך על דבריו. כאשר אוכלים אוכל קנוי אצל מארח שאינו שומר כשרות, עדיין יש להקפיד על פרטים מסוימים, ואציין אותם להלן בקצרה:
כללים למתארח שומר הכשרות:
1. חימום האוכל בתנור צריך להיעשות בתבניות אלומיניום המכוסות בנייר כסף, ובמיקרוגל בכלי פלסטיק
חד-פעמיים אטומים.
2. הגשת האוכל תתבצע בכלים חד-פעמיים, ואם אין אפשרות לכך, אפשר לאכול בסכו"ם ממתכת ובצלחות רגילות בתנאי שהאוכל המוגש אינו חם (פחות מ-45 מעלות).
3. פֵרות וירקות שנקנו במקום הנמצא תחת השגחה אפשר לאוכלם, ואם ייתכן שהפֵרות נקטפו בגינה פרטית או נקנו במקום ללא השגחה, יש להפריש מהם תרומות ומעשרות לפני האכילה, ואפשר לעשות זאת בצנעה. תוך אמירת נוסח מקוצר של ההפְרשה.
4. חרקים: בעניין חשש להימצאות תולעים וחרקים, אם לא ברור שהירקות נבדקו ברמה מספקת, הואיל ואנשים רגילים לשטוף ירקות ונמנעים מאכילת ירקות נגועים, אפשר לסמוך על כך בצירוף העובדה שבדיעבד ניתן לסמוך על כללי ביטול בתערובת.
5. יין: ניתן להקל לשתות יין גם אם הוא נמזג על ידי מי שאיננו שומר שבת, אך אין להקל בכך במקרה של מזיגת נוכרי - אלא אם היין מבושל.
6. חלב: ניתן להקל בחלב ובמוצרי חלב הכשרים בכשרות רגילה גם למי שמקפיד בדרך כלל על רמת מהדרין, ואף בחלב עכו"ם יש להקל.
7. המקפידים על בשר חלק ומוזמנים לארוחה בשרית, צריכים ליידע את המארח מראש לגבי הקפדה זאת.
להרחבה בעניין אכילה אצל מארח שאינו שומר כשרות, מומלץ לעיין במאמר בית המדרש ההלכתי של
ארגון "בית הלל".
בכל מקרה, חשוב לשים לנגד עינינו את הזהירות שלא לפגוע באיש, לברר את ענייני הכשרות ברגישות ובעדינות, ולהשתדל שהאכילה המשותפת תגביר אהבה ורעות, ולא תגרום אי-נעימות ופירוד במשפחה, בין עמיתים ובין חברים (משיב: הרב רונן לוביץ, רבו של ניר עציון).
- לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.
לפנייה לכתב/ת 
